משנה בכורות ה ניקוד


פרק ה

משניות: א ב ג ד ה ו

עריכה

(א) כָּל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין,
נִמְכָּרִין בָּאִטְלִיז,
וְנִשְׁחָטִין בָּאִטְלִיז,
וְנִשְׁקָלִין בְּלִטְרָא,
חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר,
שֶׁהֲנָיָתָן לַבְּעָלִים.
פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין,
הֲנָיָתָן לַהֶקְדֵּשׁ.
וְשׁוֹקְלִין מָנֶה כְּנֶגֶד מָנֶה בִּבְכוֹר:
(ב) בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
לֹא יִמָּנָה יִשְׂרָאֵל עִם הַכֹּהֵן עַל הַבְּכוֹר;
בֵּית הִלֵּל מַתִּירִין,
וַאֲפִלּוּ נָכְרִי.
בְּכוֹר שֶׁאֲחָזוֹ דָם,
אֲפִלּוּ הוּא מֵת,
אֵין מַקִּיזִין לוֹ דָּם,
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
יַקִּיז,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בּוֹ מוּם;
וְאִם עָשָׂה בּוֹ מוּם,
הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׁחֵט עָלָיו.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
יַקִּיז,
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בּוֹ מוּם:
(ג) הַצּוֹרֵם בְּאֹזֶן הַבְּכוֹר,
הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׁחֵט עוֹלָמִית,
דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
כְּשֶׁיִּוָּלֵד לוֹ מוּם אַחֵר,
יִשָּׁחֵט עָלָיו.
מַעֲשֶׂה בְּזָכָר שֶׁל רְחֵלִים,
זָקֵן וּשְׂעָרוֹ מְדֻלְדָּל.
רָאָהוּ קַסְדּוֹר אֶחָד.
אָמַר:
מַה טִּיבוֹ שֶׁל זֶה?
אָמְרוּ לוֹ:
בְּכוֹר הוּא,
וְאֵינוֹ נִשְׁחָט אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה בּוֹ מוּם.
נָטַל פִּגְיוֹן וְצָרַם בְּאָזְנוֹ;
וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים,
וְהִתִּירוּהוּ.
רָאָה שֶׁהִתִּירוּ,
וְהָלַךְ וְצָרַם בְּאָזְנֵי בְּכוֹרוֹת אֲחֵרִים,
וְאָסְרוּ.
פַּעַם אַחַת הָיוּ תִּינוֹקוֹת מְשַׂחֲקִין בַּשָּׂדֶה,
וְקָשְׁרוּ זַנְבוֹת טְלָאִים זֶה לָזֶה,
וְנִפְסְקָה זְנָבוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם,
וַהֲרֵי הוּא בְּכוֹר;
וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים,
וְהִתִּירוּהוּ.
רָאוּ שֶׁהִתִּירוּ,
וְהָלְכוּ וְקָשְׁרוּ זַנְבוֹת בְּכוֹרוֹת אֲחֵרִים,
וְאָסְרוּ.
זֶה הַכְּלָל:
כֹּל שֶׁהוּא לְדַעְתּוֹ, אָסוּר;
וְשֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ, מֻתָּר:
(ד) הָיָה בְּכוֹר רוֹדְפוֹ,
וּבְעָטוֹ וְעָשָׂה בּוֹ מוּם,
הֲרֵי זֶה יִשְׁחֹט עָלָיו.
כָּל הַמּוּמִין הָרְאוּיִין לָבוֹא בִּידֵי אָדָם,
רוֹעִים יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִים,
וְרוֹעִים כֹּהֲנִים אֵינָן נֶאֱמָנִים.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
נֶאֱמָן הוּא עַל שֶׁל חֲבֵרוֹ,
וְאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל שֶׁל עַצְמוֹ.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
הֶחָשׁוּד עַל דָּבָר,
לֹא דָּנוֹ,
וְלֹא מְעִידוֹ:
(ה) נֶאֱמָן הַכֹּהֵן לוֹמַר:
הֶרְאֵיתִי בְּכוֹר זֶה,
וּבַעַל מוּם הוּא.
הַכֹּל נֶאֱמָנִים עַל מוּמֵי הַמַּעֲשֵׂר.
בְּכוֹר שֶׁנִּסְמֵית עֵינוֹ,
שֶׁנִּקְטְעָה יָדוֹ,
שֶׁנִּשְׁבְּרָה רַגְלוֹ,
הֲרֵי זֶה יִשָּׁחֵט עַל פִּי שְׁלֹשָׁה בְּנֵי הַכְּנֶסֶת.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ יֵשׁ שָׁם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה,
לֹא יִשָּׁחֵט אֶלָּא עַל פִּי מֻמְחֶה:
(ו) הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּכוֹר וּמְכָרוֹ,
וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הֶרְאָהוּ,
מַה שֶּׁאָכְלוּ אָכְלוּ,
וְהוּא יַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים;
וּמַה שֶּׁלֹּא אָכְלוּ,
הַבָּשָׂר יִקָּבֵר,
וְהוּא יַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים.
וְכֵן הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפָּרָה וּמְכָרָהּ,
וְנוֹדַע שֶׁהִיא טְרֵפָה,
מַה שֶּׁאָכְלוּ אָכְלוּ,
וְיַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים;
וּמַה שֶּׁלֹּא אָכְלוּ,
הֵן יַחֲזִירוּ לוֹ אֶת הַבָּשָׂר,
וְהוּא יַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים.
מְכָרוּהוּ לְנָכְרִים אוֹ הִטִּילוּהוּ לִכְלָבִים,
יְשַׁלְּמוּ לוֹ דְּמֵי הַטְּרֵפָה: