משנה בכורות ה רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) כל פסולי המוקדשין -

נמכרין באטליס,

ונשחטין באטליס,

ונשקלין בליטרה,

חוץ מן הבכור, ומן המעשר - שהנייתן לבעלים.

פסולי המוקדשין - הנייתן להקדש.

ושוקלין מנה כנגד מנה - בבכור.

(ב) בית שמאי אומרין:

לא יימנה ישראל עם הכוהן - על הבכור.

ובית הלל מתירין - אפילו גוי.

בכור שאחזו דם -

אפילו הוא מת, אין מקיזין לו את הדם - דברי רבי יהודה.

וחכמים אומרין: יקיז - ובלבד שלא יעשה בו מום,

ואם עשה בו מום - הרי זה לא ישחט עליו.

רבי שמעון אומר: יקיז - אף על פי שהוא עושה בו מום.

(ג) הצורם אוזן הבכור -

הרי זה לא ישחט עולמית - דברי רבי אליעזר.

וחכמים אומרין: כשייוולד לו מום אחר - ישחט עליו.

מעשה בזכר של רחלים זקן, ושיערו מדולדל,

ראהו קוסדור אחד ואמר: מה טיבו של זה?

אמרו לו: בכור הוא, ואינו נשחט - אלא אם כן היה בו מום,

נטל פגיון - וצרם את אוזנו,

ובא מעשה לפני חכמים - והתירוהו.

ראה שהתירו -

הלך וצרם באוזני בכורות אחרים - ואסרו.

פעם אחת, היו תינוקות משחקין בשדה,

וקשרו זנבות טלאים זה לזה,

ונפסקה זנבו של אחד מהן - והרי הוא בכור,

ובא מעשה לפני חכמים - והתירו.

ראו שהתירו -

הלכו וקשרו מזנבי בכורות אחרים - ואסרו.

זה הכלל -

כל שהוא לדעתו - אסור,

ושלא לדעתו - מותר.

(ד) היה בכור רודפו -

ובעטו, ועשה בו מום - הרי זה ישחוט עליו.

כל המומין הראויין לבוא בידי אדם -

רועי ישראל - נאמנין,

ורועי הכהנים - אינם נאמנין.

רבן שמעון בן גמליאל אומר:

נאמן הוא על של חברו - ואינו נאמן על של עצמו.

רבי מאיר אומר:

החשוד על דבר - לא דנו, ולא מעידו.

(ה) נאמן הכוהן לומר -

הראיתי בכור זה - ובעל מום הוא.

הכל נאמנין - על מומי מעשר.

בכור שנסמת עינו,

ושנקטעה ידו, ושנשברה רגלו -

הרי זה יישחט - על פי שלשה בני כנסת.

רבי יוסי אומר: אפילו יש שם עשרים ושלשה -

לא יישחט - אלא על פי מומחה.

(ו) השוחט את הבכור, ומכרו, ונודע שלא הראהו -

מה שאכלו - אכלו, ויחזיר להם את הדמים.

ומי שלא אכלו - יקבר, ויחזיר להם את הדמים.

וכן השוחט את הפרה, ונודע שהיא טריפה -

מי שאכלו - אכלו, ויחזיר להם את הדמים.

ומי שלא אכלו - יחזירו לו את הבשר, והוא יחזיר להם את הדמים.

מכרוהו לגוים, או הטילוהו לכלבים - ישלמו לו דמי טריפה.

הדף הראשי של משנה בכורות ה

משנה בכורות, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב