משנה ביצה א ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת ביצה · פרק א · משנה ד | >>
זימן שחורים ומצא לבנים, לבנים ומצא שחורים, שנים ומצא שלשה, אסוריםיח.
שלשה ומצא שנים, מותרים.
בתוך הקן ומצא לפני הקן, אסורים.
ואם אין שם אלא הם, הרי אלו מותרים.
זִמֵּן שְׁחוֹרִים וּמָצָא לְבָנִים, לְבָנִים וּמָצָא שְׁחוֹרִים, שְׁנַיִם וּמָצָא שְׁלֹשָׁה, אֲסוּרִים.
- שְׁלֹשָׁה וּמָצָא שְׁנַיִם, מֻתָּרִים.
- בְּתוֹךְ הַקֵּן וּמָצָא לִפְנֵי הַקֵּן, אֲסוּרִים.
- וְאִם אֵין שָׁם אֶלָּא הֵם, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים:
זימן -
- שחורים - ומצא לבנים,
- לבנים - ומצא שחורים,
- שנים - ומצא שלשה,
- אסורין שלשה - ומצא שנים,
- מותרין.
- בתוך הקן - ומצא לפני הקן,
- אסורין.
- ואם אין שם - אלא הם,
- הרי אלו - מותרין.
רוצה בזה המאמר, כשזימן שחורים ולבנים, ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים אסורות ביום טוב, כי נאמר אותם שזימן פרחו והלכו להם, ואלו שמצא אחרים הן שבאו ממקום אחר, וזהו התועלת שהשמיענו.
וכמו כן כשהניח השנים ומצא שלשה נאסרו ממה נפשך, אם נוסף עליהם שלישי הרי נתערב המוקצה במוכן, ואם הם אחרים הרי כולם אסורים.
ואמרו אם אין שם אלא הם, הרי אלו מותרין - בתנאי שלא יוכלו לעוף, ואם יש שובך שני בקרוב מזה השובך אבל אינו עומד בשורתו אלא שיהיה עומד בקרן זוית, לימדנו בכאן שלא נאמר מן השובך השני נדדו לזה השובך, לפי שהם כשמדדים משובכם והולכין אינן מדדין והולכין אלא בשווה לשובכם ואינן נוטים ממנו:
זימן שחורים ומצא לבנים - הא מלתא דפשיטא הוא ולא אצטריך למתנייה. אלא ה"ק, זימן שחורים ולבנים ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים. והכי פירושא דמתניתין, זימן שחורים בקן זה ומצא בו לבנים, זימן בשני לבנים ומצא בו שחורים, מהו דתימא הני אינהו ואתהפיך אתהפוכי קמ"ל יז:
שנים ומצא ג' - ואינו מכיר המוכנין, כולן אסורים:
שלשה ומצא שנים מותרים - האחד הלך והשנים נשארו. ולא אמרינן כשם שהאחד הלך כן הלכו כולם והני אחריני נינהו:
זימן בתור הקן ומצא לפני הקן - ובתוך הקן לא מצא כלום, אסורים:
ואם אין באותו שובך אלא הן הרי אלו מותרין - ואע"פ שיש שובך אחר קרוב לו בתוך חמשים אמה יט, אם אין אותו שובך בשורה של שובך זה בשוה אלא בקרן זוית כ, לא אמרינן מההוא שובך הקרוב אתו. שהגוזלות כל זמן שאינם פורחים אלא מדדין ברגליהן אינן מדדין אלא כנגד הקן שלדן בשוה, שאם רואין קניהן כשהופכים לאחוריהם מדדין, ואם לאו אין מדדין:
זמן שחורים ומצא לבנים. פירש הר"ב מהו דתימא הני אינהו וכו' קמ"ל. הנך אזדו לעלמא והני אחריני נינהו. ולא פירש הר"ב טעמא מאי אמרינן הכי. ולכאורה טעמיה כמאן דאמר רוב וקרוב הולכים אחר הרוב. כמ"ש הר"ב ריש פרק ז' דשקלים. דאלת"ה ה"ל לפרש דהכא בדף או בשני קינין כו'. כדאיתא בגמ' אליבא דלית ליה הולכים אחר הרוב [עד הקרוב]. אלא שראיתי להרמב"ם בפ"ב מהלכות יו"ט שתלה הדבר בספק מוכן. שכתב וכל ספק מוכן אסור. וביאר המגיד הטעם מפני שהוא דבר שיש לו מתירין או שרצו חכמים להחמיר בספק זה ע"כ. ועיין במשנה ב' פרק ג' ושם פסק הר"ב בספק מוכן דאסור:
שנים ומצא שלשה כולן אסורים. דממה נפשך איכא חד דמערב בהו. וליכא למישרינהו משום דחד בתרי בטיל [דכתיב (שמות כ"ג) אחרי רבים להטות. רש"י דף ג']. דב"ח חשיבי ולא בטלי [כדפירש הר"ב ריש פרק ח' דזבחים] ועוד כל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל [בגמרא דף ג'] תוס':
ואם אין שם וכו'. כתב הר"ב ואע"פ שיש שובך כו' בתוך חמשים אמה. דמתניתין במדדין שאין יכולין לפרוח. ואי ליכא קן בתוך נ' אמה פשיטא דמותרין דכל המדדה אין מדדה יותר מחמשים אמה. גמרא. ומ"ש הר"ב בקרן זוית. פירש"י שזוית הבית בולט להלאה מן השובך. וקן זה שזימן בו עומד לצדדין דאי הוה אתו להכא לא הוי חזי לקיניה. שהזוית של בית עומדת לפניו:
(יז) (על הברטנורא) ולא פירש הר"ב טעמא מאי אמרינן הכי ולכאורה טעמיה כמ"ד רוב וקרוב הולכים אחר הרוב כו' אלא שהר"מ תלה הדבר בספק מוכן שאסור וכתב המגיד הטעם מפני שהוא דבר שיש לו מתירין או שרצו חכמים להחמיר בספק זה:
(יח) (על המשנה) אסורים. דממ"נ איכא חד דמערב בהו וליכא למישרינהו משום דחד בתרי בטיל (דכתיב אחרי רבים להטות. רש"י) דבעלי חיים חשיבי ולא בטילי ועוד כל דבר שיל"מ אפילו באלף לא בטיל. תוספ':
(יט) (על הברטנורא) דמתניתין במדדין שאין יכולין לפרוח ואי ליכא קן בתוך נ' אמה פשיטא דמותרין דכל המדדה אין מדדה יותר מנ' אמה. גמרא:
(כ) (על הברטנורא) שזוית חבית בולט להלאה מן השובך וקן זה שזימן בו עומד לצדדין דאי הוה אתי להכי לא הוה חזי לקיניה שהזוית של בית עומדת לפניו. רש"י:
זימן שחורים וכו': ביד שם סי' ו' ואיתה בירושלמי פ"ד דמעשר שני ובטור א"ח סי' תצ"ז ותוס' פ' לא יחפור (בבא בתרא דף כ"ג.) ובגמ' איתא לימא מסייע ליה לר' חנינא דאמר רוב וקרוב הלך אחר הרוב ומתני' נמי הכי אמרה דהא איכא למיתלינהו להנך שחורים באותם שהיו אתמול בקן שבצדו וכן הלבנים ולומר נהפכו ולא תלינן אלא אמרי' מעלמא אתו ומרובא פירשו. ומשני כדאמר אביי בסיפא בדף הכא נמי בדף פי' שיש דף לפני השובך בולט ויוצא ממנו ושם באים ויושבין יונים דמעלמא תדיר שיראים ליכנס לקן מפני שאותן שבקן מגרשין את כל הבא אליהם וכשיוצאין לשוט אלו נכנסין הלכך חיישי' שמא מן הדף באו לקן הלכך אסורין דהוו להו כולהו קרובים שבדף ושבקן הלכך זיל בתר רובא עד כאן ומכל מקום אנן קיימא לן הלכתא כר' חנינא: עוד גרסי' בגמ' לימא מתני' דקתני שלשה ומצא שנים מותרין רבי היא ולא רבנן דתניא הניח מאתים ממעות מעשר שני ומצא מנה מנה מונח ומנה נוטל ונשאר הך מנה ממעות מעשר שני דברי רבי וחכמים אומרים הכל חולין הואיל ולא העלם לירושלם ודאי לא הפרידם זה מזה ושניהם נטלם והניחם במקום אחר וזה חולין הוא שהניח הלום אחרי כן ושכח. ומשני רב אשי הכא בגוזלות אפי' מקושרין וכיסים דוקא מקושרין עסיקי' ומיתוקמא שפיר כרבנן דגוזלות דמדדין מנתחי אהדדי ואיכא למיתלי לקולא דחד מינייהו הוא דאזיל ליה אבל כיסים לא מנתחי ואדר בא ונטלן וכיון דמקושרין הן שניהם נטל ורבי סבר כיסים נמי זימנין דמתעכל קטרייה והבא ונטלן שמא לא מקושרין מצאן וחטף האחד והלך לו:
בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורין: דרך כל שובכין להיות מעט מן דף העליה בולט חוץ למחיצה של כל קן וקן ושם היונים יוצאים לאויר ונוחים שם כרצונם וחוזרין לקן רש"י ז"ל. ובגמ' לימא מסייע ליה לר' חנינא דאמר ר' חנינא רוב וקרוב הלך אחר הרוב כי הכא דלא אמרי' אל אותם שזימן בתוך הקן שהוא קרוב ללפני הקן אלא אמרי' מעלמא אתו שהוא רוב ומשני אמר אביי בדף דכולהו קרוב נינהו הלכך הלך אחר הרוב דמעלמא דאיכא תרתי רוב וקרוב. ורבא אמר הא לא איצטריך לאשמועי' אלא בשני קנים זו למעלה מזו עסיקי' ול"מ זימן בתחתונה ולא זימן בעליונה ומצא בתחתונה ולא מצא בעליונה דאסירן דאמרן הנך אזלו לעלמא והנך אשתרבובי אשתרבוב ונחות אלא אפי' זימן בעליונה ולא זימן בתחתונה ובא ומצא בעליונה ולא מצא בתחתונה הנך נמי אסירי דאמרי' הנך אזלו לעלמא והנך סרוכי סרוך וסליקו פי' ותנא דאיצטריך לאשמועי' אסירין לאו כשזימן את של תחתונה ולמחר מצא בתחתונה לפניה ולא בתוכה ולא מצא בעליונה כלום איצטריך למימר דאסירי דחיישינן דלמא הני דאזמין אזדו להו והנך שמצא לפניה משל עליונה באו ואשתרבובי אשתרביב למטה ונחיתו הא לא איצטריך אלא אפי' זימן בעליונה בתוכה ולא זימן את של תחתונה ולמחר מצא בעליונה לפניה ולא בתוכה ולא מצא בתחתונה כלל אסירי ולא תימא לאו אורחייהו למיסרך ולמיסק אלא אסרוכי אסרוך מן התחתונה המוקצית וסלוק לפני העליונה ואסירי:
ואם אין שם אלא הן הרי אלו מותרין: מוקמי' לה במדדין דליכא למיחש דאתו מעלמא אבל במפריחין אפי' פריחה מועטת כל היכא דאיכא למיחש דילמא אתו מעלמא אסירין:
יכין
לבנים ומצא שחורים: חד בבא הוא, דזימן שחורים ולבנים, כל מין בקן אחר, ומצאן בהפוך מקומן, אפ"ה לא אמרינן דנתהפכו:
אסורים: ולא אמרינן דאותו שאינו מוכן בטל ברוב, דבע"ח או דשיל"מ לא בטל:
שלשה ומצא שנים מותרים: ולא אמרינן מדלא מצח כמספר שהכין דכל המוכנים פרחו:
בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורים: והא דלא כלל הא עם הנך דרישא ואפסיק בינייהו בזימן ג' ומצא ב', נ"ל דקמ"ל דבזימן בקן ומצא לפני הקן אפילו זימן ג' ומצא ב' שהיה מסתבר דחד פרח ולהכי יצאו גם הנך ב' לפני הקן שרצו גם הם לפרוח, ולעולם אינהו נינהו, קמ"ל:
ואם אין שם אלא הם: ר"ל שאין עוד שובך אחר תוך נ' אמה, או שיש אחר תוך נ' אבל אינו נראה, דמפסיק מידי ביני ביני:
הרי אלו מותרים: ומיירי בהכין רק רכין, דכל יונה רכה אינה מדדה יותר מנ' אמה מהקן, בכדי שתוכל לראות את קנה. אבל במפורחין, בכל גוונא אסור [שם]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת