משנה ביצה א רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) ביצה - שנולדה ביום טוב,

בית שמאי אומרין: תאכל.

ובית הלל אומרין: לא תאכל.

בית שמאי אומרין:

שאור - כזית.

וחמץ - ככותבת.

ובית הלל אומרין:

זה וזה - כזית.

(ב) השוחט חיה, ועוף - ביום טוב,

בית שמאי אומרין:

יחפור בדקר - ויכסה.

בית הלל אומרין:

לא ישחוט,

אלא אם כן - היה לו עפר מוכן.

מודים -

שאם שחט -

שיחפור בדקר - ויכסה.

ושאפר הכירה - מוכן.

(ג) בית שמאי אומרין:

אין מוליכין את הסולם - משובך, לשובך,

אבל מטהו - מחלון, לחלון.

ובית הלל - מתירין.

בית שמאי אומרין:

לא יטול,

אלא אם כן - ניענע בו מבעוד יום.

ובית הלל אומרין:

עומד, ואומר:

"זה וזה - אני נוטל".

(ד) זימן -

שחורים - ומצא לבנים,

לבנים - ומצא שחורים,

שנים - ומצא שלשה,

אסורין שלשה - ומצא שנים,

מותרין.

בתוך הקן - ומצא לפני הקן,

אסורין.

ואם אין שם - אלא הם,

הרי אלו - מותרין.

(ה) בית שמאי אומרין:

אין מסלקין את התריסין - ביום טוב.

בית הלל - מתירין, אף להחזיר.

בית שמאי אומרין:

אין נוטלין את העלי - לקצב עליו בשר.

בית הלל - מתירין.

בית שמאי אומרין:

אין נותנין את העור - לפני בית הדריסה.

ולא יגביהנו,

אלא אם כן - יש עימו בשר.

ובית הלל - מתירין.

בית שמאי אומרין:

אין מוציאין -

לא את הקטן,

ולא את הלולב,

ולא את ספר התורה,

לרשות הרבים.

ובית הלל - מתירין.

(ו) בית שמאי אומרין:

אין מוליכין חלה, ומתנות - לכוהן ביום טוב,

בין שהורמו - מאמש,

בין שהורמו - מהיום.

ובית הלל - מתירין.

אמרו בית שמאי - לבית הלל:

גזירה שוה -

חלה, ומתנות - מתנה לכוהן,

ותרומה - מתנה לכוהן.

כשם שאין מוליכין - את התרומה,

כך לא יוליכו - את המתנות.

אמרו להם - בית הלל:

לא,

אם אמרתם בתרומה - שאינו זכאי בהרמתה,

תאמרו במתנות - שהוא זכאי בהרמתם.

(ז) בית שמאי אומרין:

תבלין נידוכין - במדוך של עץ.

והמלח - בפך, ובעץ הפרור.

בית הלל אומרין:

תבלין נידוכין, כדרכן - במדוך של אבן.

והמלח - במדוך של עץ.

(ח) הבורר קטנית - ביום טוב,

בית שמאי אומרין:

בורר - אוכל, אוכל.

בית הלל אומרין:

בורר כדרכו - בחיקו, ובתמחוי.

אבל - לא בטבלה, ולא בנפה, ולא בכברה.

רבן גמליאל אומר:

אף מדיח - ושולה.

(ט) בית שמאי אומרין:

אין משלחין ביום טוב - אלא מנות.

בית הלל אומרין:

משלחין - בהמה, חיה, ועוף,

חיים, ושחוטים.

משלחים - יינות, שמנים, וסלתות, וקטניות,

אבל - לא תבואה.

רבי שמעון - מתיר, אף בתבואה.

(י) משלחין כלים -

בין תפורין - בין שאינן תפורין,

אף על פי -

שיש בהן - כלאים,

והן - לצורך המועד.

אבל -

לא סנדל - מסומר,

ולא מנעל - שאינו תפור.

רבי יהודה אומר:

אף לא - מנעל לבן,

מפני שהוא צריך - אומן.

זה הכלל -

כל שניאותים בו - ביום טוב,

משלחין אותו.

הדף הראשי של משנה ביצה א

משנה ביצה, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב