משנה בבא קמא י דפוסים

<< | משנה בבא קמא י דפוסים |

משנה אעריכה

הגוזל ומאכיל את בניו, והניח לפניהם, פטורין מלשלם.

ואם היה דבר שיש בו אחריות, חייבין לשלם.

אין פורטין לא מתיבת המוכסין, ולא מכיס של גבאין, ואין נוטלין מהם צדקה.

אבל נוטל הוא מתוך ביתו או מן השוק.

משנה בעריכה

נטלו מוכסין את חמורו ונתנו לו חמור אחר, גזלו לסטים את כסותו ונתנו לו כסות אחרת, הרי אלו שלו, מפני שהבעלים מתיאשין מהן.

המציל מן הנהר או מן הגייס או מן הלסטים, אם נתיאשו הבעלים, הרי אלו שלו.

וכן נחיל של דבורים, אם נתיאשו הבעלים, הרי אלו שלו.

אמר רבי יוחנן בן ברוקה, נאמנת אשה או קטן לומר, מכאן יצא נחיל זה.

ומהלך בתוך שדה חברו להציל את נחילו.

ואם הזיק, משלם מה שהזיק.

אבל לא יקוץ את שוכו, על מנת ליתן את הדמים.

רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר, אף קוצץ ונותן את הדמים.

משנה געריכה

המכיר כליו וספריו ביד אחר, ויצא לו שם גניבה בעיר, ישבע לו לוקח כמה נתן, ויטול.

ואם לאו, לא כל הימנו, שאני אומר מכרן לאחר ולקחן זה הימנו.

משנה דעריכה

זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש, נסדקה חבית של דבש, ושפך זה את יינו והציל את הדבש לתוכו, אין לו אלא שכרו.

ואם אמר, אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי, חייב ליתן לו.

שטף נהר חמורו וחמור חבירו, שלו יפה מנה ושל חבירו מאתים, הניח זה את שלו, והציל את של חבירו, אין לו אלא שכרו.

ואם אמר לו, אני אציל את שלך ואתה נותן לי את שלי, חייב ליתן לו.

משנה העריכה

הגוזל שדה מחבירו, ונטלוה מסיקין, אם מכת מדינה היא, אומר לו הרי שלך לפניך, ואם מחמת הגזלן, חייב להעמיד לו שדה אחרת.

שטפה נהר, אומר לו, הרי שלך לפניך.

משנה ועריכה

הגוזל את חבירו, או שלווה הימנו, או שהפקיד לו בישוב, לא יחזיר לו במדבר.

על מנת לצאת במדבר, יחזיר לו במדבר.

משנה זעריכה

האומר לחבירו: גזלתיך, הלויתני, הפקדת אצלי, ואיני יודע אם החזרתי לך אם לא החזרתי לך -- חייב לשלם.

אבל אם אמר לו, איני יודע אם גזלתיך, אם הלויתני, אם הפקדת אצלי, פטור מלשלם.

משנה חעריכה

הגונב טלה מן העדר והחזירו, ומת או נגנב, חייב באחריותו.

לא ידעו בעלים לא בגניבתו ולא בחזירתו, ומנו את הצאן ושלמה היא, פטור.

משנה טעריכה

אין לוקחין מן הרועים צמר וחלב וגדיים, ולא משומרי פירות עצים ופירות.

אבל לוקחין מן הנשים כלי [צמר ביהודה, וכלי] פשתן בגליל, ועגלים בשרון.

וכולן שאמרו להטמין, אסור.

ולוקחין ביצים ותרנגולים מכל מקום.

משנה יעריכה

מוכין שהכובס מוציא, הרי אלו שלו.

ושהסורק מוציא, הרי אלו של בעל הבית.

הכובס נוטל שלשה חוטין והן שלו.

יתר מכן, הרי אלו של בעל הבית.

אם היה השחור על גבי הלבן, נוטל את הכל והן שלו.

החייט ששייר מן החוט כדי לתפור בו, ומטלית שהיא שלוש על שלוש, הרי אלו של בעל הבית.

מה שהחרש מוציא במעצד, הרי אלו שלו, ובכשיל, של בעל הבית.

ואם היה עושה אצל בעל הבית, אף הנסורת של בעל הבית.

<< | משנה בבא קמא י דפוסים |