משנה בבא מציעא י דפוסים

<< | משנה בבא מציעא י דפוסים |

הבית והעליה [ של שנים ] שנפלו, שניהם חולקים בעצים ובאבנים ובעפר, ורואים אילו אבנים הראויות להשתבר.

אם היה אחד מהן מכיר מקצת אבניו, נוטלן ועולות לו מן החשבון.

הבית והעליה של שנים, נפחתה העליה ואין בעל הבית רוצה לתקן, הרי בעל העליה יורד ודר למטה, עד שיתקן לו את העליה.

רבי יוסי אומר, התחתון נותן את התקרה, והעליון את המעזיבה.

הבית והעליה של שנים שנפלו, אמר בעל העליה לבעל הבית לבנות, והוא אינו רוצה לבנות, הרי בעל העליה בונה את הבית ודר בתוכו עד שיתן לו את יציאותיו.

רבי יהודה אומר, אף זה דר בתוך של חבירו צריך להעלות לו שכר, אלא בעל העליה בונה את הבית ואת העליה ומקרה את העליה, ויושב בבית עד שיתן לו את יציאותיו.

וכן בית הבד שהוא בנוי בסלע, וגנה אחת על גביו, ונפחת, הרי בעל הגנה יורד וזורע למטה עד שיעשה לבית בדו כיפין.

הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו, פטור מלשלם.

נתנו לו זמן לקוץ את האילן ולסתור את הכותל, ונפלו בתוך הזמן, פטור, לאחר הזמן, חייב.

מי שהיה כותלו סמוך לגנת חברו ונפל, [ ואמר לו פנה אבניך ], ואמר לו הגיעוך, אין שומעין לו, משקבל עליו אמר לו הילך את יציאותיך ואני אטול את שלי, אין שומעין לו.

השוכר את הפועל לעשות עמו בתבן ובקש, ואמר לו תן לי שכרי, ואמר לו טול מה שעשית בשכרך, אין שומעין לו, משקבל עליו ואמר לו הילך שכרך ואני אטול את שלי, אין שומעין לו.

המוציא זבל לרשות הרבים, המוציא מוציא והמזבל מזבל.

אין שורין טיט ברשות הרבים, ואין לובנים לבינים.

אבל גובלין טיט ברשות הרבים, אבל לא לבינים.

הבונה ברשות הרבים, המביא אבנים מביא והבונה בונה.

ואם הזיק, משלם מה שהזיק.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום.

שתי גנות זו על גב זו והירק בינתים, רבי מאיר אומר, של עליון.

רבי יהודה אומר, של תחתון.

אמר רבי מאיר, אם ירצה העליון ליקח את עפרו אין כאן ירק.

אמר רבי יהודה, אם ירצה התחתון למלאות את גנתו אין כאן ירק.

אמר רבי מאיר, מאחר ששניהן יכולין למחות זה על זה, רואין מהיכן ירק זה חי.

אמר רבי שמעון, כל שהעליון יכול לפשוט את ידו וליטול, הרי הוא שלו, והשאר של תחתון.

<< | משנה בבא מציעא י דפוסים |