משנה בבא מציעא י ניקוד
(א)
הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה שֶׁל שְׁנַיִם שֶׁנָּפְלוּ,
- שְׁנֵיהֶם חוֹלְקִים בָּעֵצִים וּבָאֲבָנִים וּבֶעָפָר.
- וְרוֹאִים אֵילוּ אֲבָנִים הָרְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּבֵּר.
- אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר מִקְצָת אֲבָנָיו,
- נוֹטְלָן, וְעוֹלוֹת לוֹ מִן הַחֶשְׁבּוֹן:
הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה (שֶׁל שְׁנַיִם),
- נִפְחֲתָה הָעֲלִיָּה,
- וְאֵין בַּעַל הַבַּיִת רוֹצֶה לְתַקֵּן,
- הֲרֵי בַּעַל הָעֲלִיָּה יוֹרֵד וְדָר לְמַטָּה,
- עַד שֶׁיְּתַקֵּן לוֹ אֶת הָעֲלִיָּה.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- הַתַּחְתּוֹן נוֹתֵן אֶת הַתִּקְרָה,
- וְהָעֶלְיוֹן אֶת הַמַּעֲזִיבָה:
- הַתַּחְתּוֹן נוֹתֵן אֶת הַתִּקְרָה,
הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה שֶׁל שְׁנַיִם שֶׁנָּפְלוּ,
- אָמַר בַּעַל הָעֲלִיָּה לְבַעַל הַבַּיִת לִבְנוֹת, וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִבְנוֹת,
- הֲרֵי בַּעַל הָעֲלִיָּה בּוֹנֶה אֶת הַבַּיִת וְדָר בְּתוֹכוֹ,
- עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת יְצִיאוֹתָיו.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אַף זֶה דָּר בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ,
- צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר;
- אֶלָּא בַּעַל הָעֲלִיָּה בוֹנֶה אֶת הַבַּיִת וְאֶת הָעֲלִיָּה,
- וּמְקָרֶה אֶת הָעֲלִיָּה,
- וְיוֹשֵׁב בַּבַּיִת,
- עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת יְצִיאוֹתָיו:
- אַף זֶה דָּר בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ,
וְכֵן בֵּית הַבַּד שֶׁהוּא בָּנוּי בַּסֶּלַע,
- וְגִנָּה אַחַת עַל גַּבָּיו,
- וְנִפְחַת,
- הֲרֵי בַּעַל הַגִּנָּה יוֹרֵד וְזוֹרֵעַ לְמַטָּה,
- עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לְבֵית בַּדּוֹ כִּפִּין.
- הַכֹּתֶל וְהָאִילָן שֶׁנָּפְלוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקוּ,
- פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם.
- נָתְנוּ לוֹ זְמַן לָקֹץ אֶת הָאִילָן וְלִסְתֹּר אֶת הַכֹּתֶל, וְנָפְלוּ,
- בְּתוֹךְ הַזְּמַן,
- פָּטוּר;
- לְאַחַר הַזְּמַן,
- חַיָּב:
- בְּתוֹךְ הַזְּמַן,
מִי שֶׁהָיָה כָּתְלוֹ סָמוּךְ לְגִנַּת חֲבֵרוֹ,
- וְנָפַל,
- וְאָמַר לוֹ: פַּנֵּה אֲבָנֶיךָ,
- וְאָמַר לוֹ: הִגִּיעוּךָ,
- אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.
- מִשֶּׁקִּבֵּל עָלָיו,
- אָמַר לוֹ:
- הֵילָךְ אֶת יְצִיאוֹתֶיךָ וַאֲנִי אֶטֹּל אֶת שֶׁלִּי,
- אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.
- הֵילָךְ אֶת יְצִיאוֹתֶיךָ וַאֲנִי אֶטֹּל אֶת שֶׁלִּי,
- הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בְּתֶבֶן וּבְקַשׁ,
- וְאָמַר לוֹ: תֵּן לִי שְׂכָרִי,
- וְאָמַר לוֹ: טֹל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ בִּשְׂכָרְךָ,
- אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.
- מִשֶּׁקִּבֵּל עָלָיו,
- (וְ)אָמַר לוֹ:
- הֵילָךְ שְׂכָרְךָ וַאֲנִי אֶטֹּל אֶת שֶׁלִּי,
- אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.
- הֵילָךְ שְׂכָרְךָ וַאֲנִי אֶטֹּל אֶת שֶׁלִּי,
- הַמּוֹצִיא זֶבֶל לִרְשׁוּת הָרַבִּים,
- הַמּוֹצִיא מוֹצִיא, וְהַמְּזַבֵּל מְזַבֵּל.
- אֵין שׁוֹרִין טִיט בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,
- וְאֵין לוֹבְנִים לְבֵנִים;
- אֲבָל גּוֹבְלִין טִיט בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,
- אֲבָל לֹא לְבֵנִים.
- הַבּוֹנֶה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,
- הַמֵּבִיא אֲבָנִים מֵבִיא, וְהַבּוֹנֶה בּוֹנֶה;
- וְאִם הִזִּיק, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיק.
- הַמֵּבִיא אֲבָנִים מֵבִיא, וְהַבּוֹנֶה בּוֹנֶה;
- רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
- אַף מְתַקֵּן הוּא אֶת מְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים יוֹם:
שְׁתֵּי גִּנּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ וְהַיָּרָק בֵּינְתַיִם,
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, שֶׁל עֶלְיוֹן;
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֶׁל תַּחְתּוֹן.
- אָמַר רַבִּי מֵאִיר:
- אִם יִרְצֶה הָעֶלְיוֹן לִקַּח אֶת עֲפָרוֹ, אֵין כָּאן יָרָק.
- אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
- אִם יִרְצֶה הַתַּחְתּוֹן לְמַלֹּאת אֶת גִּנָּתוֹ, אֵין כָּאן יָרָק.
- אָמַר רַבִּי מֵאִיר:
- מֵאַחַר שֶׁשְּׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לְמַחוֹת זֶה עַל זֶה,
- רוֹאִין מֵהֵיכָן יָרָק זֶה חַי.
- מֵאַחַר שֶׁשְּׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לְמַחוֹת זֶה עַל זֶה,
- אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:
- כֹּל שֶׁהָעֶלְיוֹן יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ וְלִטֹּל,
- הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ;
- וְהַשְּׁאָר, שֶׁל תַּחְתּוֹן:
- כֹּל שֶׁהָעֶלְיוֹן יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ וְלִטֹּל,
משנה בבא מציעא, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב