משנה בבא מציעא ז יא

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא מציעא · פרק ז · משנה יא | >>

כל המתנה על מה שכתוב בתורה, תנאו בטל.

וכל תנאי שיש מעשה בתחלתו, תנאו בטל.

וכל שאפשר לו לקיימו בסופו, והתנה עליו מתחלתו, תנאו קיים.

משנה מנוקדת

כָּל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה,

תְּנָאוֹ בָּטֵל.
וְכָל תְּנַאי שֶׁיֵּשׁ מַעֲשֶׂה בִּתְחִלָּתוֹ,
תְּנָאוֹ בָּטֵל.
וְכָל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְקַיְּמוֹ בְּסוֹפוֹ,
וְהִתְנָה עָלָיו מִתְּחִלָּתוֹ,
תְּנָאוֹ קַיָּם:

נוסח הרמב"ם

כל המתנה על הכתוב בתורה - תנאו בטל.

וכל תנאי, שהוא מעשה מתחילתו - תנאו בטל.
וכל שאפשר לו לקיימו בסופו, והתנה עליו מתחילתו - תנאו קיים.

פירוש הרמב"ם

כל המתנה על מה שכתוב בתורה, תנאו בטל - אלא אם היה התנאי בדבר שבממון כמו שבארנו, ומשנתנו זו בדבר שאינו של ממון.

כל תנאי שהמעשה בתחילתו - הוא שיהיה המעשה שנופל עליו התנאי קודם התנאי, כגון שיתן גט לאשתו ויאמר לה הרי זה גיטך ואחר כך יחזור ויאמר לה אם יהא כך וכך, תנאי זה אינו קיים.

וכל שאפשר לו לקיימו בסופו - הוא שיתנה בדבר שיוכל לעשותו, אבל אם התנה בדבר שהוא מן הנמנע, כגון מי שאומר לאשתו הרי זה גיטך על מנת שתעלה לרקיע או תרדי לתהום או תבלעי קנה בן מאה אמה, כל אלה התנאים בטלים, והרי זה גט בטל כשר.

וכל אלה עיקרים קיימים מוסכם עליהם, והלכה למעשה בכל דין:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל - כולה מתניתין ר' מאיר היא דסבר המתנה על מה שכתוב בתורה אפילו בדבר שבממון תנאו בטל. ואינה הלכה מ. אלא בדבר שבממון אפילו שהתנה על מה שכתוב בתורה תנאו קיים:

כל תנאי שיש בו מעשה מתחלה - שהקדים מעשה שיש עליו לעשות לתנאי שהוא מבקש ממנו, כגון הרי מעשה זה שלך אם תעשה דבר פלוני מא, דלא דמי לתנאי בני גד ובני ראובן אם יעברו ונתתם היינו תנאי קודם למעשה:

תנאו בטל - והוי מעשה קיים ואע"פ שלא קיים בעל התנאי את התנאי:

וכל שאפשר לו לקיימו בסופו - והיה תנאי קודם למעשה:

תנאו קיים - אבל אי אפשר לו לקיימו, התנאי בטל והמעשה קיים, שאינו אלא כמפליג בדברים, שאין בלבו לשום תנאי אלא להקניט בעלמא מרחיק ודוחה את חבירו בדברים:

פירוש תוספות יום טוב

כל המתנה וכו'. כתב הר"ב כולה מתניתין רבי מאיר היא וכו' ואינה הלכה וכו' ולא מצי לפרושי דמתניתין בדבר שאינו של ממון משום דכל תנאי שיש בו מעשה וכו' שמעינן בעלמא דרבי מאיר אמרה. הכי איתא בגמרא ואפילו הכי הרמב"ם כתב בפירושו משנתינו זו בדבר שאינו של ממון. ומ"ש הר"ב דבדבר של ממון וכו' תנאו קיים עיין מה שכתבתי ריש פרק ה' דכתובות. ומ"ש במשנה ה' פ"ח דבבא בתרא:

כל תנאי שיש מעשה בתחלתו. כתב הר"ב שהקדים מעשה שיש עליו לעשות וכו'. כגון הרי מעשה זה שלך אם תעשה וכו'. וכן לשון רש"י ובין עשה מעשה שנתן לה קודם התנאי. או לא נתן לה עד אחר התנאי. כל שהקדים אמירת המעשה הרי זה וכו' קודם התנאי. התנאי בטל. וכתב המגיד בפרק ו' מהלכות אישות והא דתנן הרי זה גיטך אם לא באתי וכו' [מ"ז פ"ז דגיטין] אין הלשון ההוא מדוקדק אלא צריך שיקדים התנאי ויאמר אם לא באתי וכו' ולשון המשניות והגמרא בכמה מקומות איכו מדוקדק לפי זה. והרמב"ם מחלק דהתם כשנתן הגט לידה אחר התנאי דהוי התנאי קודם למעשה ולדבריו כל תנאי שיש בו מעשה [בתחלתו] עשיית המעשה בפועל והשיגו עליו האחרונים וכך כתב הר"ן בפרק האומר:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(מ) (על הברטנורא) ולא מצי לפרושי דמתניתין בדבר שאינו של ממון. משום דכל תנאי שיש בו מעשה וכו' שמעינן בעלמא דר"מ אמרה. גמרא. ואפ"ה הר"מ מפרש באינו של ממון:

(מא) (על הברטנורא) ובין עשה מעשה שנתן לה קודם התנאי או לא נתן לה עד אחר התנאי, כל שהקדים אמירת המעשה הרי זה וכו' קודם התנאי, התנאי בטל. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

המתנה וכו':    פ' שני דנזיר דף י"א:

וכל שאפשר לו לקיימו וכו':    בפ' המגרש מתני' וברייתא בפלוגתא דר' יהודה בן תימא. בסוף פי' רעז"ל שאין בלבו לשום תנאי אלא להקניט בעלמא מרחיק ודוחה את חברו בדברים. אמר המלקט ומתני' ר' יהודה בן תימא היא וחכמים חולקים עליו ופסק רב נחמן הלכתא כר' יהודה בן תימא וביד ר"פ ששי דהלכות אישות וסימן ח' ט' י' ורפי"א דהלכות מכירה ובפ"ג דהלכות זכייה ומתנה סימן ז'. ובטור א"ה סימן ל"ח ובח"מ סימן ר"ז:

תפארת ישראל

יכין

כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל:    ובאפילו בדברים שבממון, ושומרים דברישא שאני, דמדהתנה כך, מוכח שלא רצה כלל להיות שומר שלו. וקיי"ל דבממון שיכול למחול, תנאו קיים. ומילי דרבנן כדאוריי' דמי, וי"א דבדרבנן אפי' בממון תנאו בטל. דחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר מבשל תורה [אה"ע ל"ח ה']:

וכל תנאי שיש מעשה בתחלתו:    שהקדים בדבריו המעשה לתנאי, כגון שאמר זה יהיה שלך אם תעשה דבר זה, אפילו לא עשה המעשה עד אחר שהתנה. ולרמב"ם ר"ל שעשה המעשה בפועל קודם שהתנה, ולא קיי"ל כוותיה:

וכל שאפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחלתו תנאו קיים:    וכל היכא דתנאו בטל, עכ"פ המעשה קיים [ועיי' מ"ש בס"ד בדיני תנאי כפרושינו פ"ג דקדושין משנה ד']:

בועז

פירושים נוספים