משנה בבא בתרא ט ניקוד

«הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ט בבא בתרא • הפרק הבא»

פרק ט

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

עריכה

(א)

מִי שֶׁמֵּת,

וְהִנִּיחַ בָּנִים וּבָנוֹת,

בִּזְמַן שֶׁהַנְּכָסִים מְרֻבִּים,

הַבָּנִים יִירְשׁוּ, וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ;

נְכָסִים מֻעָטִים,

הַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ,

וְהַבָּנִים יִשְׁאֲלוּ עַל הַפְּתָחִים.

אַדְמוֹן אוֹמֵר:

בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי זָכָר, הִפְסַדְתִּי?

אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל:

רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדְמוֹן:

(ב)

הִנִּיחַ בָּנִים וּבָנוֹת וְטֻמְטוּם,

בִּזְמַן שֶׁהַנְּכָסִים מְרֻבִּים,

הַזְּכָרִים דּוֹחִין אוֹתוֹ אֵצֶל נְקֵבוֹת;

נְכָסִים מֻעָטִין,

הַנְּקֵבוֹת דּוֹחוֹת אוֹתוֹ אֵצֶל זְכָרִים.

הָאוֹמֵר: אִם תֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר יִטּוֹל מָנֶה,

יָלְדָה זָכָר, נוֹטֵל מָנֶה;

נְקֵבָה מָאתַיִם,

יָלְדָה נְקֵבָה, נוֹטֶלֶת מָאתַיִם.

אִם זָכָר מָנֶה, אִם נְקֵבָה מָאתַיִם,

וְיָלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה,

זָכָר נוֹטֵל מָנֶה,

וְהַנְּקֵבָה נוֹטֶלֶת מָאתַיִם.

יָלְדָה טֻמְטוּם,

אֵינוֹ נוֹטֵל.

אִם אָמַר:

כָּל מַה שֶּׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי יִטֹּל,

הֲרֵי זֶה יִטֹּל.

וְאִם אֵין שָׁם יוֹרֵשׁ אֶלָּא הוּא,

יוֹרֵשׁ אֶת הַכֹּל:

(ג)

הִנִּיחַ בָּנִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים,

הִשְׁבִּיחוּ גְּדוֹלִים אֶת הַנְּכָסִים,

הִשְׁבִּיחוּ לְאֶמְצַע.

אִם אָמְרוּ:

רְאוּ מַה שֶּׁהִנִּיחַ לָנוּ אַבָּא,

הֲרֵי אָנוּ עוֹשִׂים וְאוֹכְלִין,

הִשְׁבִּיחוּ לְעַצְמָן.

וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁהִשְׁבִּיחָה אֶת הַנְּכָסִים,

הִשְׁבִּיחָה לְאֶמְצַע.

אִם אָמְרָה:

רְאוּ מַה שֶּׁהִנִּיחַ לִי בַּעְלִי,

הֲרֵי אֲנִי עוֹשָׂה וְאוֹכֶלֶת,

הִשְׁבִּיחָה לְעַצְמָהּ:

(ד)

הָאַחִין הַשֻּׁתָּפִין,

שֶׁנָּפַל אֶחָד מֵהֶן לְאֻמָּנוּת,

נָפַל לְאֶמְצַע.

חָלָה וְנִתְרַפֵּא,

נִתְרַפֵּא מִשֶּׁל עַצְמוֹ.

הָאַחִין שֶׁעָשׂוּ מִקְצָתָן שׁוּשְׁבִינוּת בְּחַיֵּי הָאָב,

חָזְרָה שׁוּשְׁבִינוּת,

חָזְרָה לְאֶמְצַע;

שֶׁהַשּׁוּשְׁבִינוּת נִגְבֵּית בְּבֵית דִּין.

אֲבָל הַשּׁוֹלֵחַ לַחֲבֵרוֹ כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן,

אֵינָן נִגְבִּין בְּבֵית דִּין,

מִפְּנֵי שֶׁהֵן גְּמִילוּת חֲסָדִים:

(ה)

הַשּׁוֹלֵחַ סִבְלוֹנוֹת לְבֵית חָמִיו,

שָׁלַח שָׁם מֵאָה מָנֶה,

וְאָכַל שָׁם סְעֻדַּת חָתָן, אֲפִלּוּ בְּדִינָר,

אֵינָן נִגְבִּין.

לֹא אָכַל שָׁם סְעֻדַּת חָתָן,

הֲרֵי אֵלּוּ נִגְבִּין.

שָׁלַח סִבְלוֹנוֹת מְרֻבִּין שֶׁיַּחְזְרוּ עִמָּהּ לְבֵית בַּעְלָהּ,

הֲרֵי אֵלּוּ נִגְבִּים;

סִבְלוֹנוֹת מֻעָטִין שֶׁתִּשְׁתַּמֵשׁ בָּהֶן בְּבֵית אָבִיהָ,

אֵינָן נִגְבִּין:

(ו)

שְׁכִיב מְרַע שֶׁכָּתַב כָּל נְכָסָיו לַאֲחֵרִים,

וְשִׁיֵּר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא,

מַתְּנָתוֹ קַיֶּמֶת;

לֹא שִׁיֵּר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא,

אֵין מַתְּנָתוֹ קַיֶּמֶת.

לֹא כָּתַב בָּהּ שְׁכִיב מְרַע,

הוּא אוֹמֵר: שְׁכִיב מְרַע הָיָה,

וְהֵן אוֹמְרִים: בָּרִיא הָיָה,

צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁהָיָה שְׁכִיב מְרַע,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה:

(ז)

הַמְּחַלֵק נְכָסָיו עַל פִּיו,

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:

אֶחָד בָּרִיא וְאֶחָד מְסֻכָּן,

נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחֲרָיוּת –

נִקְנִין בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה;

וְשֶׁאֵין לָהֶן אַחֲרָיוּת –

אֵין נִקְנִין אֶלָּא בִּמְשִׁיכָה.

אָמְרוּ לוֹ:

מַעֲשֶׂה בְּאִמָּן שֶׁל בְּנֵי רוֹכֵל,

שֶׁהָיְתָה חוֹלָה, וְאָמְרָה:

תְּנוּ כְּבִינָתִי לְבִתִּי,

וְהִיא בִּשְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה,

וּמֵתָה,

וְקִיְּמוּ אֶת דְּבָרֶיהָ.

אָמַר לָהֶן:

בְּנֵי רוֹכֵל תִּקְבְּרֵם אִמָּן.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

בְּשַׁבָּת, דְּבָרָיו קַיָּמִין,

מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִכְתֹּב;

אֲבָל לֹא בְּחֹל.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:

בְּשַׁבָּת אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּחֹל.

כַּיּוֹצֵא בּוֹ, זָכִין לְקָטָן, וְאֵין זָכִין לְגָדוֹל,

[דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר];

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:

לְקָטָן אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר לְגָדוֹל:

(ח)

נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל אָבִיו,

אוֹ עָלָיו וְעַל מוֹרִישָׁיו,

וְהָיְתָה עָלָיו כְּתֻבַּת אִשָּׁה וּבַעַל חוֹב,

יוֹרְשֵׁי הָאָב אוֹמְרִים:

הַבֵּן מֵת רִאשׁוֹן וְאַחַר כָּךְ מֵת הָאָב;

בַּעֲלֵי הַחוֹב אוֹמְרִים:

הָאָב מֵת רִאשׁוֹן וְאַחַר כָּךְ מֵת הַבֵּן,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

יַחֲלֹקוּ;

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים,

נְכָסִים בְּחֶזְקָתָן:

(ט)

נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל אִשְׁתּוֹ,

יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל אוֹמְרִים:

הָאִשָּׁה מֵתָה רִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּךְ מֵת הַבַּעַל;

יוֹרְשֵׁי הָאִשָּׁה אוֹמְרִים:

הַבַּעַל מֵת רִאשׁוֹן וְאַחַר כָּךְ מֵתָה הָאִשָּׁה,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:

יַחֲלֹקוּ.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:

נְכָסִים בְּחֶזְקָתָן;

כְּתֻבָּה – בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל;

נְכָסִים הַנִּכְנָסִים וְהַיּוֹצְאִין עִמָּהּ – בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הָאָב:

(י)

נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל אִמּוֹ,

אֵלּוּ וָאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁיַּחֲלֹקוּ.

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:

מוֹדֶה אֲנִי בָּזֶה שֶׁהַנְּכָסִים בְּחֶזְקָתָן.

אָמַר לוֹ בֶּן עַזַּאי:

עַל הַחֲלוּקִין אָנו מִצְטַעֲרִין,

אֶלָּא שֶׁבָּאתָ לְחַלֵּק עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁוִין:

«הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ט בבא בתרא • הפרק הבא»

משנה בבא בתרא, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב