משנה אהלות י ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק י · משנה ה | >>
אין בארובות פותח טפח, טומאה בבית, כנגד ארובות טהור.
טומאה כנגד ארובות, הבית טהור.
הטומאה בבית, נתן בין דבר שהוא מקבל טומאה בין דבר שאינו מקבל טומאה, בין מלמעלן בין מלמטן, אין טמא אלא התחתון.
הטומאה כנגד ארובות, נתן דבר שהוא מקבל טומאה, בין מלמעלן בין מלמטן, הכל טמאז.
ודבר שאינו מקבל טומאה, בין מלמעלן בין מלמטן, אין טמא אלא תחתון.
אֵין בָּאֲרֻבּוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח,
- טֻמְאָה בַּבַּיִת,
- כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת טָהוֹר;
- טֻמְאָה כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת,
- הַבַּיִת טָהוֹר.
- טֻמְאָה בַּבַּיִת,
- הַטֻּמְאָה בַּבַּיִת,
- נָתַן
- בֵּין דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה
- בֵּין דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה,
- בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן,
- אֵין טָמֵא אֶלָּא הַתַּחְתּוֹן.
- הַטֻּמְאָה כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת,
- נָתַן דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה,
- בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן,
- הַכֹּל טָמֵא;
- וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה,
- בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן,
- אֵין טָמֵא אֶלָּא תַּחְתּוֹן:
אין בארובות פותח טפח -
- טומאה בבית - כנגד ארובות טהור.
- טומאה כנגד ארובות - הבית טהור.
- הטומאה בבית -
- נתן בין דבר שהוא מקבל טומאה, ובין דבר שאינו מקבל טומאה,
- בין מלמעלן, ובין מלמטן - אין טמא אלא התחתון.
- הטומאה כנגד ארובות -
- נתן דבר שהוא מקבל טומאה -
- בין מלמעלן, בין מלמטן - הכל טמא.
- ודבר שאינו מקבל טומאה -
- בין מלמעלן, בין מלמטן - אין טמא אלא תחתון.
- נתן דבר שהוא מקבל טומאה -
זה כולו מבואר ממה שקדם ביאורו, כאשר הבנת השורש והוא שאין טומאה נכנסת לאוהל ולא יוצאה ממנו אלא בפותח טפח:
אין טמא אלא התחתון. דכיון דטומאה בבית שלא כנגד ארובה אין טומאה יוצאה בפחות מטפח ודבר טמא חוצץ וטהורה העליה אע"פ שארובה של עליה סתומה: הכל טמא. דכיון דטומאה בבית כנגד ארובות ודבר טמא אינו חוצץ רואין את הטומאה כאילו היא בעליה וכר"מ דמטמא בנתן רגלו למעלה כדתנן לעיל ומה שנתן ע"פ ארובות העליה מערב את הטומאה דבנתן בשתיהן איירי כדפרישית לעיל:
אין טמא אלא התחתון. לא שייך כאן למיתני כדקתני לעיל ממנו ולמטן טמא ממנו ולמעלן טהור דהוי משמע דקאי אלמעלן וכיון דנתן מלמטן אם כן עליה טהורה:
אין טמא אלא התחתון - דכיון דטומאה בבית שלא כנגד ארובה, אין טומאה יוצאה בפחות מטפח, וטהורה העליה אע"פ שארובה של עליה סתומה:
הכל טמא - דכיון דטומאה כנגד ארובות ודבר טמא אינו חוצץ רואין אותו כאילו הוא נתון בפני הארובה העליונה ועירב את הטומאה:
הכל טמא. וכר' מאיר דמטמא בנתן רגלו למעלה. כדתנן לעיל. הר"ש. ואינו מוכרח דאפשר לומר דהכא מיירי כשקדמה הטומאה. ולישנא דמתניתין נמי הכי משמע. הטומאה כנגד ארובות נתן וכו'. דמשמע שהטומאה כבר היא שם קודם שנתן כו':
(ז) (על המשנה) הכל כו'. וכרבי מאיר דמשנה ב'. הר"ש. ועוד יש לומר כשקדמה הטומאה. וכן משמע לישנא דמתניתין הטומאה כו'. נתן כו':
טומאה בבית כנגד ארובות טהור. כן צריך להיות: הכל טמא. פי' הרא"ש ז"ל דכיון דטומאה כנגד ארובה דבר טמא אינו חוצץ ורואין את הטומאה כאילו היא בעליה וארובת העליה סתומה דבנתן בשתיהן איירי כדפרי' והוא שקדמה הטומאה דאילו נתן תחלה הוי כמו רגלו קדמה את הטומאה דטהור לרבנן. אין טמא אלא תחתון. ואם נתן למעלה ולא נתן למטה העליה טמאה והטומאה נכנסת לה בפחות מפותח טפח כיון דהטומאה כנגד הארובה והבית טהור דאין הטומאה חוזרת מאהל העליה ליכנס בבית כיון דאין בארובה פותח טפח ולהכי לא תנא הכא כמו לעיל ממנו ולמטה טמא משום דהוה משמע דאם נתן בעליה ולא בבית טומאה בבית או בעליה הכל טמא כדפרישית לעיל והא ליתא דכיון דאין בארובה פותח טפח אין הטומאה יוצאה מעליה לבית ע"כ. וכל אלו הדינים בעושה ארובה אבל תקרה שנפחתה מאליה שיעורו מלא אגרוף כדתנן לקמן רפי"ג:
יכין
הבית טהור: דלא אמרינן לבוד גבי טומאה. למחשב ארובה תחתונה כסתומה. הא כנגד הטומאה שתחת הארובה. אפי' בעלייה טמא:
בין מלמטן: האי בין בין מצי איירי בכל גוונא. בין רק למעלה או רק למטה. או על שניהן יחד:
אין טמא אלא התחתון: דדוקא לעיל סוף משנה ד'. דאיירי שיש בהארובה טע"ט. ועי"ז צריך לחציצת הדבר שנתן על הארובה שלא תצא בו התפשטות הטומאה. להכי צריך דוקא שיתן על הארובה דבר שאמק"ט אז לבד חוצץ. אבל הכא שהארובה פחות מטפח על טפח. והטומאה רק התפשטה לשם מהבית. לפיכך אפי' נתן דבר שמק"ט על הארובה. הרי א"צ להדבר ההוא כלל. דבל"ז אין התפשטות טומאה יוצאת בארובה שהיא פחות מטע"ט. להכי אין טמא רק למטה מכסוי שע"ג ארובה התחתון שלשם התפשטה הטומאה מהבית:
הכל טמא: אין הכל טמא זה כהכל טמא דמשנה ד'. דהתם מדהארובה טע"ט. והרי בכה"ג כיון שהכסוי שעל ארובה התחתון מק"ט חשבינן לכסוי זה כאילו ליתא. להכי הטומאה שהתפשטה מהבית להארובה. חוזרת ומתפשטת דרך הארובה גם לכל העלייה. מדגם הארובה העליונה מכוסה. משא"כ הכא שהארובה התחתונה אינה טע"ט. אף שהכסוי שעל הארובה התחתון מדמק"ט אינו חוצץ וחשבינן ליה כליתא. עכ"פ הרי גם בליתא. די לנו שיטמא למעלה דבר שהוא ממש נגד ארובה התחתון. אבל לא שתתפשט משם הטומאה לכל העליה. אלא הך הכל טמא הכא ר"ל הבית התחתון כולו טמא דע"י הכסוי שע"ג הארובה התחתון התפשטה הטומא' מתחת הארובה להבית וגם הכלי שכסה בה בעצמה ג"כ נטמאה. ומדמק"ט לא חצצה ולפיכך כל דבר שלמעלה מהכסוי נגד הארובה התחתון ג"כ טמא. מיהו גם מה שלמעלה נגד הארובה אינו טמא רק בקדמה טומאה לרגלו וכרבנן לעיל במשנה ב':
אלא תחתון: הכא לא קתני ממנו למטה וכו' כדקתני לעיל סוף מ"ד. משום דבמשנתינו בין בין קתני. דמשמע נמי גם בנתן בשתיהן. ואי הוה תני ממנו ולמטה. לא הוה ידעינן על איזה מב' הכסויין קאי מלת ממנו. להכי נקט לישנא ברירא אין טמא אלא תחתון. ור"ל בין שנתן בשתיהן או רק בעליון או רק בתחתון בכולהו גוונא אין טמא רק תחת כסוי התחתון. דאם נתן בשתיהן או רק בתחתון הרי הכסוי התחתון הביא את הטומאה מתחת ארובה התחתון להבית. ומדהכסוי אמק"ט. חוצצת שלא תתפשט הטומאה להעלייה. ולפיכך מה שיש בהעלייה אפי' נגד הטומאה שבעלייה טהור. מיהו כשנתן הכסוי רק בארובה שלמעלה. הבית כולו טמא. דהכסוי שבארובה העליון מביא הטומאה מתחת הארובה להבית [וכזיזין לקמן פט"ו מ"ה] אבל מה שבעליה. רק נגד הטומאה שלמטה טמא. וזה רק כשקדמה טומאה להדבר שמונח שם למעלה בארובה העליון וכמש"ל:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת