משנה אהלות ט ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק ט · משנה ט | >>
היתה ממלאה את כל הבית כא ואין בינה לבין הקורות פותח טפח, טומאה בתוכה, הבית טמא.
טומאה בבית, מה שבתוכה טהור, שדרך טומאה לצאת ואין דרכה להכנס, בין עומדת בין מוטה על צדה, בין אחת בין שתים.
נוסח הרמב"ם
היתה ממלאה את כל הבית,
- ואין בינה לבין הקורות פותח טפח -
- טומאה בתוכה - הבית טמא.
- טומאה בבית - מה שבתוכה טהור,
- שדרך טומאה לצאת, ואין דרכה להיכנס.
- בין עומדת, בין מוטה על צידה,
- בין אחת, בין שתים.
- ואין בינה לבין הקורות פותח טפח -
פירוש הרמב"ם
זה אמנם הוא בתוך הבית ופיה לצד הגג, ובינה ובין הגג פחות מטפח אשר הוא שיעור הבאת הטומאה, כמו שהתבאר לך.
בין אחת בין שתים - ירצה בו בין שהיתה כוורת או אחת או שתים זו על גבי זו, והעליונה אין בינה לבין הקורות פותח טפח. וכן ביאר בתוספתא:
פירוש רבינו שמשון
ממלא כל הבית. שכולה בפנים ויושבת כתקנה ופיה מגיע לשמי קורה שאין בינה לתקרה פותח טפח:
טומאה בתוכה הבית טמא. טומאה בבית מה שבתוכה טהור. מידי דהוה אביב שהוא קמור תחת הבית יש בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח לעיל פ"ג (מ"ז):
בין עומדת. כלומר דין זה נוהג בין עומדת ומגעת לקורות בין מוטה על צדה ואין בין פיה לדופן הבית ריוח טפח:
בין אחת בין שתים. זו על גב זו ואין בין פי השניה לקורות פותח טפח וכן אין בין שולי השניה לפיה של ראשונה פותח טפח:
תניא בתוספתא [דאהלות פ"י] כוורת שבתוך הבית וכפישה נתונה על פיה רבי יהודה אומר מצלת וחכ"א אין מצלת שר' יהודה אומר כשם שהנסר מציל כך כפישה מצלת היתה מוטה על צדה בפותח טפח הכל מודים שאינה מצלת. עמוד של קדירות שהוא עומד בתוך הבית מן הארץ ועד הקורות שוליה של זו על פיה של זו ושוליה של זו על פיה של זו אם אין בין פי העליונה ולקורות פותח טפח ובין שולי התחתונה לארץ פותח טפח טומאה בתוכו הבית טמא טומאה בבית מה שבתוכו טהור שדרך טומאה לצאת ואין דרך הטומאה להכנס אם יש בין פי העליונה לקורות פותח טפח ובין שולי התחתונה לארץ פותח טפח טומא' בתוכו הבית טמא [ג ] טומא' בבית מה שבתוכו טהור היתה אחת טמאה ונתונה באמצע ויש במקומה טפח על טפח על רום טפח טומאה בתוכו הבית טמא (טמא אין במקומה טע"ט על רום טפח טומאה בתוכו הבית טמא טומאה בבית מה שבתוכו טהור כצ"ל וכ"א [בתוספתא] לפנינו) טומאה בבית מה שבתוכו טהור. פיטוס שהוא עומד בתוך הבית מן הארץ ועד הקורות אם אין בין פיו לקורות פותח טפח ובין שוליו לארץ פותח טפח טומא' בתוכו הבית טמא טומאה בבית מה שבתוכו טהור שדרך הטומא' לצאת ואין דרכה להכנס אם יש בין פיו לקורות פותח טפח ובין שוליו לארץ פותח טפח טומא' בתוכו הבית טמא טומאה בבית מה שבתוכו טמא היה פיו צר ואין בין אוגנו ולקורות פותח טפח הרי זה מציל ואם לאו אינו מציל עד שיהא באוגנו פותח טפח: היו שוליו חדים ואין בין שוליו לארץ פותח טפח הרי זה מציל ואם לאו אינו מציל עד שיהא בשוליו פותח טפח. היתה כוורת פחותה ופקוקה בקש אפי' גבוה מן הארץ אמה ה"ז מצלת. פי' כוורת שבתוך הבית. ויש בינה לבין הקורות פותח טפח: כשם שהנסר מציל. כלומר כשם שאתם מודים בנסר שהוא מציל כדתנן לעיל פ"ה (מ"ו) גבי כוורת פחותה דאם היה נסר חלק נתון עליה או סרידה שאין לה גפיים טהור. ורבנן סברי לא מדמינן כפישה לנסר. היתה מוטה על צדה בפותח טפח שיש בין פיה ולכותל טפח וכפישה נתונה בפיה הכל מודים אפי' רבי יהודה מודה שאינה מצלת משום דזימנין דנפלה אי נמי דוקא כפישה שהוא כלי אין מצלת אלא עם דופן הבית כדתנן לעיל פרק ה' וזו רחוקה מן הכותל טפח. עמוד של קדירות דרך הקדרים שעושין גל של קדירות כעין עמוד ומסדרין אותן זו על זו מן הארץ עד שמי קורה. ובין שולי תחתונה לארץ פותח טפח לרבותא נקטי' דאפילו (צ"ל הטומאה בבית מה שבתוכו טהור וכ"ה בד"י) הביא הטומאה שבתוכו מה טהור כיון דליכא פותח טפח בין פי העליונה ולקורות דאע"ג דבעלמא אין קדרה מצלת בלא צמיד פתיל הכא מצלת עם דפנות אהלים דהא אין בין עליונה לקורות פותח טפח וכולן יושבות זו על זו: אם יש בין פי העליונה לקורות פותח טפח טומאה בבית מה שבתוכו טהור. כך כתוב בתוספתא ושיבוש הוא דדוקא בליכא פותח טפח הוא דמטהר ברישא אבל בפותח טפח מה שבתוכו טמא וכן מוכח פיטוס דסיפא והא דנקט ובין שולי התחתונה פותח טפח אגב גררה נקטה דכיון דמפיה ובין הקורות טפח בין שוליה למעלה לא מוריד (צ"ל לא מעלה ולא מוריד): היתה אחת טמאה נתונה באמצע [וכו'] כיון דטמאה כמאן דליתה דמיא. פיטוס כמו הללו בעלי פטסין דפי"ט דביצה (דף טו:) והן חביות גדולות עשויים כעין קנקנים מדאמרינן בב"ב (דף צג:) קנקנים בשרון מקבל עליו עשר פיטסאות למאה: היה פיו צר. שאין בו פותח טפח ואין בין אוגנו לקורות פותח טפח האי אוגן הוא שפה לפיו סביב ופיו האוגן דבוק בקורה ויש אוגן שגובהו טפח ויש שגובהו פותח טפח והא דתני אין בין אוגנו לקורות פותח טפח לאו שיש אויר בין האוגן לקורות דלעולם דבוק פי האוגן בקורה אלא בגובהו של אוגן איירי שאין קומת האוגן טפח ובטל אגב כלי ומציל על מה שבתוכו אע"פ שאין ברחבו של אוגן טפח אבל יש בין אוגנו לקורות פותח טפח כלומר שקומת האוגן טפח חשיב ככלי באפי נפשיה ואע"פ שהקורה דבוקה לפיו אינו מציל עד שיהא ברחבו של אוגן פותח טפח דכיון דחשיב כרחב טפח נחשב כשאר הכלים להציל וכעין שיטה זו יש לפרש היו שוליו חדים כלומר שאינם רחבים טפח וכל שוליים דהך ברייתא הוו כעין שולי הכוסות של כסף ושל זכוכית שיש להן בית קיבול מתחתיהם שכן היה דרכם כעין אותם כלי חרס אדומים של ישמעאל הנמצאים בקרקע ולענין הכי נקט הכא פותח טפח כדי להציל על מה שבשוליו והא דקאמרי' ואין בין שוליו לארץ פותח טפח היינו שאין בקומת השולים טפח דאז בטל אגב כלי ומציל ובלבד שלא יהא בין פיו לקורות טפח אבל יש בקומת השולים טפח אין מציל עד שיהא ברחב שוליו טפח דאז נחשב ככלי קטן להציל על מה שבתוכו וכל לשון הברייתא יש ליישב לפי שיטה זו. אפי' גבוהה מן הארץ אמה לפי שיטה שפירשתי מיתוקמא בשולי הכוורת גבוהין אמה ולהציל על מה שבתוכו אע"פ שאין רחבים טפח ומצלת משום דנתבטלה מתורת כלי:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
היתה ממלאה את כל הבית - שכולה בתוך הבית לפנים ויושבת על שוליה ופיה מגיע לשמי קורה, שאין בינה לתקרה פותח טפח:
טומאה בתוכה הבית טמא טומאה בבית מה שבתוכה טהור - מידי דהוה אביב שהוא קמור תחת הבית שיש בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח דתנן לעיל בפרק ג':
בין עומדת - כלומר, דין זה נוהג בין עומדת ומגעת לקורות בין מוטה על צדה ואין בין פיה לדופן הבית פותח טפח: בין אחת בין שתים, זו על זו ואין בין פי השניה לקורות פותח טפח, וכן אין בין שולי השניה לפיה של ראשונה פותח טפח:
פירוש תוספות יום טוב
היתה ממלאה כו'. לשטת הר"ב והר"ש הכא ומתני' דלקמן. בין בשלימה בין בפחותה בין שהיא גבוהה מן הארץ טפח ובין שאינה גבוהה טפח. אבל מהר"ם כדי לקיים גירסת הספר דגרס במתני' דלקמן טומאה בבית מה שבתוכה טמא להכי מפרשה דמיירי דוקא בשלימה ובגבוהה מן הארץ טפח והלכך הך דהכא נמי בהכי מוקי לה. ואגבוהה מן הארץ טפח דסליק מינה קיימי:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כא) (על המשנה) היתה כו'. הכא ומתניתין דלקמן בין בשלימה בין בפחותה בין גבוהה מן הארץ טפח בין אינה גבוהה. ועתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ואין בינה לבין הקורות פותח טפח טומאה בתוכה הבית טמא. דאפילו אם היתה מוקפת צמיד פתיל אין צמיד פתיל לטומאה:
טומאה בתוכה הבית טמא טומאה בבית מה שבתוכה טהור שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס. וכן תנן נמי לעיל סוף פרק ג' ביב שהוא קמור בתוך הבית יש בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח טומאה בתוכו הבית טמא טומאה בבית מה שבתוכו טהור שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס:
בין עומדת בין מוטה על צדה בין אחת בין שתים. מצינן לפרושי דקאי נמי אמוטה על צדה. אעומדת מבואר שר"ל ששתיהן עומדות זו ע"ג זו וכדפי' רעז"ל. ואמיטה על צדה נמי ששתיהן מוטות על צדיהן זו ע"ג זו ואין בשום אחת מהן בינה לכותל פותח טפח וז"ל הרמב"ם ז"ל שם בין שהיתה עומדת בין שהיתה מוטה על צדה ופיה לכותל ובינה ובין הכותל פחות מטפח בין שהיתה כוורת אתת בין שהיו שתים זו ע"ג זו ואין בין העליונה ולקורות או לכותל פותח טפח ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
היתה ממלאה את כל הבית: ר"ל ואם הכוורת עומדת כולה תוך הבית ופיה פונה למעלה בין שהיא רק מחולחלת או פחותה. ובין שיש משוליה לארץ אויר גבוה טפח או לא. בכולן דינן שוה. ובלבד שתחזיק מ"ס. שאינה בת ק"ט דאל"כ אינה חוצצת:
ואין בינה לבין הקורות פותח טפח: שאין שפת פיה הפתוח מרוחק מהתקרה טפח. דאף שאין פיה סתום בצמ"פ. חשבינן לה כמודבקת במעזיבה דמצלת כמו עם דפנות אהלים [כפ"י מ"ו] וכ"ש בכפויה על פיה א"צ שתתחבר בצמ"פ בקרקע [כרמב"ם פכ"א מט"מ ה"ג] וה"ה במרוחק פיה מהתקרה. אבל פיה סתום לגמרי. אפי' שלא בצמ"פ. מצלת על תוכה [כפ"ד מ"א]. אבל אם היה שפת פיה הפתוח מרוחק מהתקרה טפח. אז אם הטומאה בבית הרי נכנסת דרך שם להכוורת:
טומאה בתוכה הבית טמא: מדאין להטומאה מקום לצאת רק דרך הבית. וה"ה בטומאה רצוצה תחתיה. ג"כ הבית טמא מה"ט:
מה שבתוכה טהור: דשוה בכל דינה למגדל שעומד בבית [פ"ד מ"א]. דכמו דהתם אמק"ט מדמחזיק מ"ס. גם הכא אמק"ט. מדהיא מחזקת מ"ס:
בין מוטה על צדה: ואין פיה מרוחק מהכותל טפח. דהרי בכה"ג ג"כ מצלת על שבתוכה ע"י דפנות אהלים [כפ"ה מ"ו]. וכ"ש בכפויה על פיה שאין רווח כלל בין פיה להקרקע:
בין שתים: כגון שעומדות זו על גב זו. שולי עליונה על פה תחתונה. ואין בין פה תחתונה לשולי עליונה רווח טפח. וכן אין בין פה עליונה להתקרה רווח טפח. ופשוט שאם הב' שפתות הפיות של זה וזה פונים זל"ז. אז גם במרוחק שולי עליונה מהתקרה כמה טפחים מציל:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת