משנה אהלות ט רמבם

נוסח הרמב"ם עריכה

(א) כוורת שהיא בתוך הפתח, ופיה לחוץ,

כזית מן המת נתון תחתיה,
או על גבה מבחוץ -
כל שהוא כנגד הזית תחתיה, וגבה - טמא,
וכל שאינו כנגד הזית, תוכה והבית - טהור.
בבית - אין טמא אלא הבית.
בתוכה - הכל טמא.


(ב) היתה גבוהה מן הארץ טפח -

טומאה תחתיה, או בבית,
או על גבה - הכל טמא, אלא תוכה.
בתוכה - הכל טמא.


(ג) במה דברים אמורים? - בזמן שהיא כלי מחולחלת.

היתה פחותה, ופקוקה בקש, או אפוצה,
איזו היא אפוצה? - כל שאין לה טפח ממקום אחד,
כזית מן המת נתון תחתיה -
כנגדו עד התהום - טמא.
על גבה -
כנגדו עד הרקיע - טמא.
בבית - אין טמא אלא הבית.
בתוכה - אין טמא אלא תוכה.


(ד) היתה גבוהה מן הארץ טפח,

טומאה תחתיה, או בבית -
תחתיה, והבית - טמא,
תוכה, וגבה - טהור.
בתוכה - אין טמא אלא תוכה.
על גבה - כנגדו עד הרקיע, טמא.


(ה) במה דברים אמורים? - בזמן שפיה לחוץ.

היה פיה לפנים,
כזית מן המת נתון תחתיה,
או על גבה מבחוץ -
כל שהוא כנגד הזית, תחתיה, וגבה - טמא,
וכל שאינו כנגד הזית, תוכה, והבית - טהור.
בתוכה, או בבית - הכל טמא.


(ו) היתה גבוהה מן הארץ טפח,

טומאה תחתיה, או בבית,
או בתוכה, או על גבה - הכל טמא.


(ז) במה דברים אמורים? - בזמן שהיא כלי מחולחלת.

היתה פחותה, ופקוקה בקש, או אפוצה,
איזו היא אפוצה? - כל שאין לה טפח ממקום אחד,
כזית מן המת נתון תחתיה -
כנגדו עד התהום - טמא,
על גבה -
כנגדו עד הרקיע - טמא.
בתוכה, או בבית - תוכה, והבית טמאים.


(ח) היתה גבוהה מן הארץ טפח,

טומאה תחתיה, או בבית,
או בתוכה - הכל טמא, אלא גבה.
על גבה - כנגדו עד הרקיע, טמא.


(ט) היתה ממלאה את כל הבית,

ואין בינה לבין הקורות פותח טפח -
טומאה בתוכה - הבית טמא.
טומאה בבית - מה שבתוכה טהור,
שדרך טומאה לצאת, ואין דרכה להיכנס.
בין עומדת, בין מוטה על צידה,
בין אחת, בין שתים.


(י) היתה עומדת בתוך הפתח,

ואין בינה לבין השקוף פותח טפח -
טומאה בתוכה - הבית טהור.
טומאה בבית - מה שבתוכה טמא,
שדרך הטומאה לצאת, ואין דרכה להיכנס.


(יא) היתה מוטה על צידה באוויר,

וכזית מן המת נתון תחתיה, או על גבה -
כל שהוא כנגד הזית, תחתיה, וגבה - טמא,
וכל שאינו כנגד הזית, תוכה - טהור.
בתוכה - הכל טמא.


(יב) היתה גבוהה מן הארץ טפח,

טומאה תחתיה, או על גבה - הכל טמא, אלא תוכה.
בתוכה - הכל טמא.
במה דברים אמורים? - בזמן שהיא כלי.
היתה פחותה, ופקוקה בקש,
או מחזקת ארבעים סאה כדברי חכמים,
וכזית מן המת נתון תחתיה -
כנגדו עד התהום - טמא.
על גבה -
כנגדו עד הרקיע - טמא.
בתוכה - אין טמא, אלא תוכה.
היתה גבוהה מן הארץ טפח,
טומאה תחתיה - תחתיה טמא.
בתוכה - תוכה טמא.
על גבה - כנגדו עד הרקיע, טמא.


(יג) היתה יושבת על שוליה, והיא כלי -

טומאה תחתיה, בתוכה,
או על גבה - טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
היתה גבוהה מן הארץ טפח,
או מכוסה, או כפויה על פיה -
טומאה תחתיה, בתוכה, או על גבה - הכל טמא.


(יד) במה דברים אמורים? - בזמן שהיא כלי.

היתה פחותה, או פקוקה בקש,
או מחזקת ארבעים סאה כדברי חכמים,
טומאה תחתיה, בתוכה,
או על גבה - טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
רבי אלעזר, ורבי שמעון אומרין:
אין טומאה עולה לה, אף לא יורדת הימנה.
היתה גבוהה מן הארץ טפח,
טומאה תחתיה - תחתיה טמא.
בתוכה, או על גבה - כנגדו עד הרקיע, טמא.


(טו) ארון -

שהיא רחבה מלמטן, וצרה מלמעלן, והמת בתוכה -
הנוגע בה מלמטן - טהור,
ומלמעלן - טמא.
רחבה מלמעלן, וצרה מלמטן -
הנוגע בה מכל מקום - טמא.
היתה שוה -
הנוגע בה מכל מקום - טמא,
דברי רבי אליעזר.
רבי יהושע אומר:
מטפח ולמטן - טהור,
מטפח ולמעלן - טמא.
העשויה כמין קמטרא -
הנוגע בה מכל מקום - טמא.
כמין גלוסקום -
הנוגע בה מכל מקום - טהור, חוץ ממקום פתיחתה.


(טז) חבית שהיא יושבת על שוליה באוויר,

כזית מן המת נתון תחתיה,
או בתוכה כנגד קורקורתה -
טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת - והחבית טמאה.
תחת דופנה מבחוץ -
טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת - והחבית טהורה.
בתוכה ותחת דופנה -
אם יש בדפנות פותח טפח -
הכל - טמא,
וכנגד פיה - טהור.
ואם לאו - טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
במה דברים אמורים? - בטהורה.
אבל אם היתה טמאה,
או גבוהה מן הארץ טפח,
או מכוסה, או כפויה על פיה -
טומאה תחתיה, בתוכה, או על גבה - הכל טמא.


הדף הראשי של משנה אהלות ט