משנה אהלות ט ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק ט · משנה ה | >>
במה דברים אמורים, בזמן שפיה לחוץ.
היה פיה לפנים וכזית מן המת נתון תחתיה או על גבה מבחוץ, כל שהוא כנגד הזית, תחתיה וגבה [ ותוכה ] טמא.
וכל שאינו כנגד הזית, תוכה והבית טהור.
בתוכה או בבית, הכל טמא.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים?
- בִּזְמַן שֶׁפִּיהָ לַחוּץ.
- הָיָה פִּיהָ לִפְנִים
- וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ
- אוֹ עַל גַּבָּהּ מִבַּחוּץ,
- כֹּל שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַזַּיִת,
- תַּחְתֶּיהָ וְגַבָּהּ (וְתוֹכָהּ) טָמֵא;
- וְכֹל שֶׁאֵינוֹ כְּנֶגֶד הַזַּיִת,
- תּוֹכָהּ וְהַבַּיִת טָהוֹר.
- וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ
- בְּתוֹכָהּ אוֹ בַּבַּיִת,
- הַכֹּל טָמֵא:
במה דברים אמורים? - בזמן שפיה לחוץ.
- היה פיה לפנים,
- כזית מן המת נתון תחתיה,
- או על גבה מבחוץ -
- כל שהוא כנגד הזית, תחתיה, וגבה - טמא,
- וכל שאינו כנגד הזית, תוכה, והבית - טהור.
- בתוכה, או בבית - הכל טמא.
אם היה פיה לפנים, הנה יתחבר חללה בחלל הבית, ותכלול הטומאה לכל מה שיהיה להן יחד.
וזה הדין גם כן בכוורת מחולחלת כמו שהתנה אחר זה:
היה פיה לפנים. במוטה על צדה איירי כדפרישית מקצתה בפנים ומקצתה בחוץ ושוליה לחוץ ופיה לפנים השתא מיירי בזמן שהיא כלי מחולחלת ואינה גבוהה מן הארץ טפח ואין חילוק בין פיה לחוץ לפיה לפנים באינה גבוהה טפח אלא דבפיה לחוץ קתני לעיל בבית אין טמא אלא הבית והכא דפיה לפנים [קתני] הכל טמא משום דנכנסת טומאה דרך פיה:
היה פיה לפנים - שהיתה מוטה על צדה ושוליה לחוץ ופיה בפנים. והשתא מיירי בזמן שהיא כלי מחולחלת טז ואינה גבוהה מן הארץ טפח. ואין חילוק בין פיה לחוץ לפיה לפנים, אלא דפיה לחוץ קתני לעיל בבית אין טמא אלא הבית, והכא דפיה לפנים קתני הכל טמא, משום דנכנסת טומאה דרך פיה:
היה פיה לפנים. כתב הר"ב והשתא מיירי בזמן שהיא כלי מחולחלת ואינה גבוה' כו'. וכ"כ הר"ש. לישנא דמתני' [*ז] נקטי. והתם מפרשי דמחולחלת לאו דוקא. וזה לפי דרכם. אבל לפי דרכי בדוקא קתני. כמו שאכתוב שם בס"ד. גם להרמב"ם בדוקא קתני. ואעתיק דבריו לקמן:
תחתיה וגבה ותוכה טמא. גי' זו נכונה לדעת הרמב"ם שכ"כ כל שהוא כנגד הזית בתחתיה. או ע"ג טמא. וכל מה שבאויר תוכה טהור חוץ מכנגד הטומאה. וכבר כתבתי בזה במ"א. אבל לשיטת הר"ב והר"ש והראב"ד. דכל תוכה טהור. גירסתם כגירסת ס"א דל"ג ותוכה וכן היא שטת מהר"ם:
(טז) (על הברטנורא) הר"ש. לישנא דמתניתין ז' נקטי. ועיין שם דמחולחלת לאו דוקא. ועיין מה שאכתוב אות ט"ז:
כנגד הזית תחתיה וגבה טמא וכל שאינו כנגד הזית תוכה והבית טהור. גרסי' לדעת רוב המפרשים ונ"ל דלפי' רבינו שמשון ז"ל האי תוכה נמי מפרשינן ליה כמו ותוכה כדלעיל ראש פירקין. וכתב מהרי"ק ז"ל שם חילוק אחר בין בבא דריש פירקין להאי בבא מלבד החילוק שכתב כבר הר"ר עובדיה ז"ל וז"ל ועוד יש חילוק אחר דהכל טמא דקתני הכא הוי כל מה שבבית וכל מה שבתוכה וכל מה שתחתיה וכל מה שעל גבה הכל ושם אין תחתיה ועל גבה טמא אלא כנגד הטומאה וגם בזה הטעם דכיון דהכא פיה לפנים הוי כאילו פיה וגג הבית אהל וכיון דכלים נעשין אהלים לטמא כלים שתחתיה ושע"ג רואין אותם כאילו הם בתוכה ע"כ:
יכין
במה דברים אמורים: עד השתא הוה מפרש תנא בכוורת ד' בבי בפיה לחוץ. והשתא הדר תו ותני ד' בבי בפיה לפנים. ומתחיל מבבא קמייתא. דהיינו דוגמת משנה א'. דמיירי בכוורת מחולחלת שמונחת בפתח. ואין תחתיה אויר טע"ט. רק דהכא מיירי שפיה לפנים:
היה פיה לפנים: והרי מדפיה פתוח טפח פונה לפנים. עי"ז מעורבים אויר תוכה ואויר שבבית. להכניס טומאה מזה לזה דרך פיה:
וכזית מן המת נתון תחתיה או על גבה מבחוץ: מלת מבחוץ גם אתחתיה קאי. שמונחת שם הטומאה רצוצה:
תחתיה וגבה ותוכה: ל"ג ותוכה. דמ"ש ממשנה א' דג"כ אין תוכה טמא. והרי הכא והתם מדמחזקת מ"ס שאינה מק"ט להכי רק על שלמעלה ולמטה אינה מצלת. דכלי שאמק"ט אינה מצלת על מה שחוצה לה. אבל עכ"פ מדאין פיה פונה למעלה או למטה מצלת על מה שבתוכה [כסי' א]. וכי משום דהכא פיה פתוח לפנים. מגרע גרע לענין תוכה. ממשנה א' שפיה לחוץ:
בתוכה: ר"ל ואם הטומאה מונחת בתוכה או וכו':
הכל טמא: דב' האוירים שבבית ושתחתיה הרי מעורבין וטומאה נכנסת מזה לזה. וכיון שטומאה בתוכה אפי' רק ע"י שהתפשטה לשם מהבית דרך פה הכוורת כטומאה בתוכה דמיא והתפשטה הטומאה תוך כולה. והרי היא כלי שאינה חוצצת ולהכי גם ע"ג ותחתיה כל כנגד הכוורת טמא:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת