משנה אהלות ד ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק ד · משנה ג | >>
היה עומד בתוך הפתח ונפתח לחוץ, טומאה בתוכו, הבית טהור.
טומאה בבית, מה שבתוכו טמאט, שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס.
היתה מוכני שלו משוכה לאחוריו שלש אצבעות, טומאה שם כנגד הקורות, הבית טהור.
במה דברים אמורים, בזמן שיש שם פותח טפח, ואינה יוצאה, והמגדל בא במדה.
משנה מנוקדת
נוסח הרמב"ם
היה עומד בתוך הפתח, ונפתח לחוץ -
- טומאה בתוכו - הבית טהור,
- טומאה בבית - מה שבתוכו טמא,
- שדרך הטומאה לצאת, ואין דרכה להיכנס.
- היתה מוכני שלו משוכה לאחריו שלש אצבעות -
- טומאה שם כנגד הקורות - הבית טהור.
- במה דברים אמורים?
- בזמן שיש שם פותח טפח, ואינה יוצאה, והמגדל בא במידה.
פירוש הרמב"ם
בעבור שאמר שאם היתה טומאה בתוך המגדל והוא על זה המצב הבית טהור, אמר אם היתה הטומאה גם כן בגלגל אשר בזאת המגדל הוא יקרא מוכני כמו שביארנו בשמונה עשרה מכלים, והנה זה המוכני חוץ מאחורי המגדל בתוך הבית שלוש אצבעות אשר תביא הטומאה וזה תחת קורות הבית הנה הבית טהור, שזאת הטומאה אמנם תצא בטפח וזה שלוש אצבעות לבד.
והתנה בזה שלושה תנאים:
- אחד מהם, שיהיה בגובה חלל המוכני טפח, לפי שאנחנו לא נצטרך פותח טפח ליציאת הטומאה אלא אם כן היה בתוך חלל טפח, אמנם אם היה בפחות מחלל טפח הנה אינה במקום תצטרך ליציאה ממנו אבל הרי זו יוצאה ומונחת, ושמור זה שכבר הרחבנו בביאורו.
- והתנאי השני, שיהיה זה המוכני אי אפשר יציאתו מאחר המגדל בכללו עד שיהיה נטמא מאחוריו, אבל יהיה לו בעיקר עשייתו מה שעיקרו מהיציאה אלא פחות מטפח כמו שביארנו.
- והתנאי השלישי, שיהיה המגדל בא במידה, רוצה לומר שיחזיק ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש כמו שביארנו בשמונה עשר מכלים, ולזה יהיה חוצץ בפני הטומאה זה המוכני הנדבק בו כמו שנזכר. אולם כאשר היה פחות מזה הנה הוא יטמא כשאר הכלים המקבלים טומאה, וכאשר היתה טומאה בתוך הבית טמא.
וכן כל מה שנזכר מגדל בזה העניין מזו המסכת, אין הדיבור אלא באוהל מגדל הבא במידה. ואף על פי שכל מה שביארנו הוא מבואר, עשינו צורה זו:
להוסיף ביאורו:
פירוש רבינו שמשון
היה המגדל עומד בתוך הפתח טומאה בתוכו הבית טהור שהטומאה יוצאה דרך פתח מגדל שחוץ לבית: טומאה בתוך הבית מה שבתוכו טמא במשנה דוקנית גרסינן טהור וכן בתוספתא וכן עיקר שאין דרך טומאה ליכנס שם: מוכני שלו. מוכני של מגדל משוכה לאחורי המגדל שלש אצבעות וטומאה שם בתוך המוכני. נגד הקורות שהמגדל בפתח והמוכני לאחוריו כנגד קורות הבית דאע"פ שמאהיל עליו טהור הבית דנחשב כמגדל והרי המגדל עומד ונפתח לחוץ ושלש אצבעות דנקט לאו למעוטי פחות דכ"ש דנחשב כמגדל אלא למעוטי משוכה טפי מג' אצבעות דלא הוי כמגדל דאין רגילות להרחיקה מן המגדל כולי האי. ועוד יש לפרש דנקט ג' אצבעות שלא תהא משוכה טפח: שיש בו פותח טפח. שהמוכני פתוח למגדל טפח. ועוד יש לפרש פותח טפח דחלל המוכני שהטומאה בו פותח טפח שלא תהא טומאה רצוצה בוקעת ועולה וכמו שפירשתי נראה: ואינה יוצאה. שאין המוכני נשמטת מן המגדל: והמגדל בא במדה. שמחזיק ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש.
תניא בתוספתא [פ"ה] היה עומד בתוך הפתח ונפתח לחוץ וטומאה בתוכו הבית טהור טומאה בבית מה שבתוכו טהור שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס. אמר רבי יוסי כן הלכה אימתי יפה כח הכלי להכנס להציל מכח צמיד פתיל או מכח אהלים אם מציל הוא מכח אהלים בגולל ק"ו על ידי אהלים היתה מוכני שלו משוכה לאחוריו שלש אצבעות וטומאה שם כנגד הקורות הבית טמא שאני רואה את הקורות כאילו הן יורדות וסותמות. ד"א אין טומאה נכנסה לאהל ואינה יוצאה הימנו אלא בפותח טפח. כלים שכנגד הזוית רבי מטמא וחכמים מטהרין אמר רבי רואה אני את דבריהם מדברי במה דברים אמורים בפרוצה אבל במגופפת הרי היא כקבר סתום ומטמאה כל סביביה. פירוש כן הלכה שתציל. אם מציל הוא מכח אהלים בגולל דלקמן בפרק ט"ו (מ"ט) תנן חבית שהיא מליאה משקין טהורין ומוקפת צמיד פתיל ועשאה גולל לקבר הנוגע בה טמא טומאת שבעה והחבית והמשקין טהורין והאי מגדל נמי מציל בגולל מכח שהוא חשוב אהל טהור ק"ו שיציל ע"י אהלים בבית ואית דגרסי ואם מציל הוא מכח שהוא צמיד פתיל בגולל. וטומאה שם כנגד הקורות הבית טמא במתני' תנן הבית טהור דמיירי בזמן שיש שם פותח טפח אבל הכא מיירי בשאין שם פותח טפח. יורדות וסותמות להפסיק בין מוכני למגדל ואין נחשב מוכני כמגדל והאי לחודי' קאי והאי לחודי' קאי. ד"א כלומר עוד יש טעם אחר לטמאות הבית משום דליכא במוכני פותח טפח כדפרישית ואין טומאתו יוצאה לחוץ דרך פתח המגדל. כלים שכנגד הזוית. מכאן עד סוף הברייתא אין ליישב כי אם בדוחק לפי גירסא זו. ונראה דגרסינן בברייתא הבית טהור כמו במתניתין. והקורות יורדות וסותמות שלא תכנס הטומאה מן המוכני לבית. דבר אחר משום דאין טומאה יוצאה בפחות מטפח ולכך הבית טהור. שכנגד הזוית היינו כנגד הקורה מצד זה ומצד זה של מוכני העומד תחת הקורה. רבי מטמא דקורה סותמת שלא תכנס טומאה לבית אבל תחת הקורה מיהא טמא. וחכמים מטהרין קא סברי אין טומאה נכנסת לאהל כלל. בפרוצה. שהמוכני פרוצה למגדל בפותח טפח כדקתני מתניתין אבל מגופפת הויא לה מוכני כקבר סתום:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
היה - המגדל עומד כולו בתוך הבית אלא שפתח התיבה ח לחוץ:
טומאה בתוכה הבית טהור - דמשום מאי איכא לטמוייה, הא טומאה ליכא דיש בה פותח טפח ולאו טמונה היא, ומשום. יציאה של טומאה נמי לא מטמיא דהא אין יציאתה לפנים בתוך הבית:
טומאה בבית מה שבתוכו טהור - שאין דרך טומאה ליכנס שם:
מוכני - גלגל העשוי למגדל להוליכו ממקום למקום:
משוכה לאחוריו - מרוחקת מאחורי המגדל לצד הבית. שהמגדל עומד על הפתח והמוכני משוכה מאחריו לצד הבית בפנים, וטומאה שם בתוך המוכני כנגד קורות הבית. אע"פ שהבית מאהיל עליו. הבית טהור. דנחשב מוכני כמגדל, והרי המגדל עומד בפתח ונפתח לחוץ. ושלשה אצבעות דנקט, למעוטי אם היתה משוכה טפי משלשה אצבעות דלא הוי כמגדל, דאין דרך להרחיק המוכני מן המגדל כולי האי:
בזמן שיש שם פותח טפח - דחלל המוכני שהטומאה בו פותח טפח, שלא תהא טומאה רצוצה דבוקעת ועולה:
ואינה יוצאה - שאין המוכני נשמטת לגמרי מן המגדל:
והמגדל בא במדה - שמחזיק ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש. שכשהוא במדה זו אינו מקבל טומאה, וחוצץ בפני הטומאה. אבל בפחות ממדה זו, הוי כשאר כלים המקבלים טומאה ואינו חוצץ בפני הטומאה. וכל מגדל דתנינן בפרקין, במגדל הבא במדה מיירי:
פירוש תוספות יום טוב
[*היה עומד כו'. פירש הר"ב היה המגדל עומד כו' אלא שפתח התיבה כו'. פתח במגדל. וסיים בתיבה. ולא ידעתי למה. ואע"פ שיכולין לדחוק ולומר. שר"ל תיבת המגדל דמתניתין דלעיל. אכתי לא ידעתי מה הטעם שנדחק לאסבורי הכי. והקרוב אלי דה"נ אשמעינן לענין מקח וממכר. וכי הא דברפ"ג דמסכת ב"ק. וע"ש]:
טומאה בבית מה שבתוכו טמא. והר"ב העתיק טהור. וכ"כ הר"ש דבמשנה דוקנית גרסינן טהור. וכן בתוספתא וכן עיקר ע"כ. וכה"ג במשנה י פ"ט פירשו ג"כ הר"ב והר"ש דגרסינן טהור אבל הרמב"ם שם מפרש טמא. וכן בחבורו בדין דהכא פי"ח מהט"מ. ובדין דלקמן בפי"ט פוסק בשניהן דטמא. ופי' הכ"מ דמיירי שהמגדל ממלא כל הפתח ואין פותח טפח מכל צד למעלה ולמטה ומן הצדדין. נמצא שאין מקום לצאת הלכך הטומאה בוקעת ויוצאת דרך דופני המגדל. מידי דהוה אפתחי בית בזמן שהם נעולים עכ"ל. ומהר"ם כתב ליישב גירסת הספר דגרס טמא בין הכא בין בכוורת. דמיירי שיש פותח טפח מתחת המגדל לארץ או כוורת ולארץ. ובפתחן למעלה בין במגדל בין בכוורת. וכיון שהטומאה נכנסת תחת המגדל ודרך הטומאה לצאת דרך שם וקי"ל דאדם וכלים נעשין אהלים לטמא ולא לטהר לקמן רפ"ו. והרי בוקעת למעלה מן המגדל והכוורת וכך בוקעת לתוכן. והתוספתא דקתני טהור באין שם פותח טפח מתחתיו [איירי] ולפירושי סיפא דקתני בד"א בזמן שיש שם פותח טפח איכא לפרושי. כלומר מתחתיו. בהא הוא דאמרינן טומאה בבית מה שבתוכו טמא. ע"כ. ומפירוש הר"ש דלקמן משמע. דהואיל ויש לבית פתחים אחרים הלכך טהור כגירסתו ע"ש בפירוש התוספתא. ושוב מצאתי דמייתי לה למתניתין דהכא. בפרק העור והרוטב. בגמרא דף קכה. וגרסינן בה טהור. וכן העתיקו רש"י והתוספות שם. ועוד מוכח [הכי] בגמ' דאמרינן ותני עליה ר"י מטהר אהייא. אילימא אסיפא. ת"ק נמי טהורי מטהר. ומתוך כך נראה לי דהרמב"ם לא גרס שם כלל. ויש לי עוד ראייה בזה במשנה ז פי"א [ד"ה ר"י]:
מוכני. פי' הר"ב גלגל כו' ועיין מ"ש במשנה ב פי"ח דכלים:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ח) (על הברטנורא) פתח במגדל וסיים בתיבה. ואפשר שר"ל תיבת המגדל. ולא ידעתי לטה צריך לדחוקי בהכי. א"נ, אשמעינן לענין מקח וממכר:
(ט) (על המשנה) טמא. פירוש, שהמגדל ממלא כל הפתח ואין בו פותח טפח מכל צד למעלה ולמטה ומן הצדדין, נמצא שאין מקום לצאת, הלכך הטומאה בוקעת ויוצאת דרך דופני המגדל, מידי דהוי אפתחי בית בזמן שהם נעולים. ועתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
היה עומד בתוך הפתח ונפתח לחוץ טומאה בתוכו הבית טהור. שם בחולין פ' העור והרוטב מייתי דתני עלה דמתני' ור' יוסי מטהר ומפ' דר' יוסי קאי אמאי דקאמר ת"ק בסיפא טהור וטעמא משום דנקט ברישא יש בה פותח טפח הא אין בה פותח טפח אפי' העמידה בפתח ופתחה לחוץ הבית טמא משום דטומאה טמונה בוקעת והוי כאילו מוטלת בקרקע הבית והבית מאהיל עליה וקאמר דלאו מילתא היא דטומאה טמונה אינה בוקעת. ומצאתי מוגה נ"א העמידה בתוך הפתח ופתחה לחוץ:
טומאה בבית מה שבתוכו טהור. היא גירסת הר"ש ז"ל וכן ג"כ מצאתי הגירסא שם בחולין אמנם הרמב"ם ז"ל גריס בפירושו וגם בפי"ח מהט"מ טמא וגם ה"ר יצחק ן' גיאת ז"ל גריס טמא שהוא טמא בטומאת הבית ואין הבית טמא בטומאתו. והרא"ש ז"ל כתב וז"ל הרב ר"ש ז"ל הגי' כאן וכן ג"כ הגי' בפ' כוורת בבבת היתה עומדת בתוך הפתח וכו' טומאה בבית מה שבתוכה טהור שדרך הטומאה לצאת וכו' ע"כ וקשה דלא שייך למיתני שדרך הטומאה לצאת גבי טהרה דדוקא גבי טומאה שייך האי לישנא דחזינא לטומאה כאלו היא עתה במקום שסופה לצאת דרך שם אע"פ שיש דבר הנפסק ונ"ל לקיים גי' הספרים הכא ולקמן בפ' כוורת דמיירי כגון שהמגדל והכוורת ממלאין כל הפתח ואין פ"ט מכל צד לא למעלה ולא למטה ולא מן הצדדין ואין מקום לצאת הטומאה הלכך הטומאה בוקעת ויוצאת דרך דופני המגדל והכוורת מידי דהוה אפתחי הבית בזמן שהם נעולים:
בזמן שיש שם פותח טפח. שהמוכני פתוח למגדל טפח א"נ דחלל המוכני שהטומאה וכו' כך צ"ל בפי' רעז"ל:
ואינה יוצאה והמגדל בא במדה. כך צ"ל:
תפארת ישראל
יכין
היה עומד בתוך הפתח: שהמגדל הנ"ל שכולו עומד תוך הבית רק כתלו א' שבו פתח המגדל ממלא כל פתח הבית:
ונפתח לחוץ: נ"ל דמלת נפתח לאו דוקא. אלא ר"ל דהכותל של המגדל הוא בחוץ ואפי' הוא נעול. דהרי עיקר טעמא שנטהר הבית הוא רק מדדרך טומאה לצאת ובכה"ג אפי' בנעול. אם רק חישב להוציאו שם מהני [כפ"ז מ"ג] מכ"ש הכא שאין להטומאה מקום יציאה רק דרך הפתח של מגדל שהוא בחוץ:
בתוך חלול המגדל שהוא אויר טע"ט:
הבית טהור: דאע"ג שגוף המגדל שהטומאה שם בולט לתוך הבית הרי יש בחלול מקום הטומאה אויר טע"ט. ואין הטומאה רצוצה שם שתבקע למעלה לתוך הבית. ואע"ג שדלתו נעול אפ"ה אין דינו כאהל הסתום מכל צד. דאז כל האהל כקבר סתום דמי. ומטמא כל כנגדו למעלה ולמטה. דהרי יש לו פתח לצד חוץ אפילו הוא נעול מציל. ואע"ג שיש להמגדל גם פתח לצד פנים. לא דמי למת בבית שכל פתחי הבית טמאים [כפ"ז מ"ג] דהתם כולן פתחן לחוץ. אבל הכא אמרינן דרך טומאה לצאת ואין דרכה להכנס. ואע"ג שגוף המגדל בתוך הבית עכ"פ מדמחזיק מ"ס הו"ל אהל וחוצץ בפני הטומאה:
טומאה בבית מה שבתוכו טמא: דאע"ג דאין לדון הבית כסתום לגמרי. ויהיה דינו כקבר סתום שמטמא כל אהל שסמוך לו. ליתא דכל שלא פרץ זוית הפתח אף שסתם הפתח לגמרי אפ"ה אינו דינו כקבר סתום [כב"ב די"ב א]. עכ"פ מדממלא המגדל כל הפתח. ואין להבית פתח לצד אחר. ודאי יצא הטומאה דרך פתח זה. ולהכי אפי' אין להמגדל פתח לצד הבית. נטמא תוך המגדל. ודוקא בממלא המגדל כל הפתח. וגם שאין להבית פתח אחר לחוץ. רק זה הפתח שהמגדל עומד בתוכו. נמצא שאין להטומאה שבבית מקום לצאת רק דרך שם. אבל בהיה פתח אחר להבית. או שבאותו רווח של פתח שהמגדל עומד בתוכו. נשאר בצדדי המגדל או למעלה ממנו או תחתיו אויר טפח פתוח מהבית לחוץ. הרי הטומאה יוצאת דרך שם. והמגדל וכל שבתוכו טהור:
שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס: הנך תרי טעמא דנקט תנא א"א דקאי ארישא וגם אסיפא אלא נקט שדרך טומאה לצאת משום טומאה בבית. דמה"ט המגדל טמא. והדר נקט ואין דרכה להכנס ליתן טעם ארישא בשהטומאה במגדל. משו"ה הבית טהור. מדאין דרכה להכנס:
היתה מוכני שלו: מוכני הוא לשון הכיור וכנו אונטער זאטץ בל"א. והיינו שהמגדל יושב תוך דפנות הנמוכות שישנם להמוכני סביב ומיירי הכא שהמגדל עומד וממלא כל חלול הפתח כברישא:
שלש אצבעות: ר"ל שחלול המיכני משוך מאחורי המגדל במרחק גא"צ לצד פנימי של הבית [ולרמב"ם [פי"ח מטו"מ] הא דנקט ג' אצבעות. ר"ל משום דבכה"ג אין המוכני פתוח טפח שהוא רוחב ד' אצבעות. דאם היה כן היתה הטומאה שבתוך המוכני מתפשטת דרך הטפח הפתוח גם להבית. וק"ל א"כ ל"ל לתנא למנקט ג' אצבעות. דהו"ל לישנא דלא דווקנא טפי הו"ל למנקט שהיה משוך לאחריו פחות מטפח כברישא. ול"מ היה נ"ל דבדיוק נקט ג' אצבעות. דדוקא במשוך לאחריו ומרוחק מאחורי המגדל רק עד ג' אצבעות הכי אורחא. ולפיכך מחשב כהמגדל. והו"ל כמונחת הטומאה במגדל שהבית טהור. אבל במשוך מהמוכני קצת טפי מגא"צ ואפילו אינו טפח. עכ"פ מדרגיל כך אינו כגוף המגדל וא"כ מוכני שהוא כלי אפי' היה סתום לגמרי בצמ"פ לא היה חוצץ מלהוציא הטומאה ובן כ' קצת מזה בפי' השני של הר"ש. אלא דק"ל הרי באינה נשמטת מיירי וכדקאמר בסיפא במד"א בשאינה יוצאת. והרי בהא לבד סגי וכדמשמט בכלים [פי"ח מ"ב] ומה מצריכינן הכא שגם לא תהיה משוכה לאחריה ג' אצבעות [ועי' בבועז סי' ח' ודו"ק]. וי"ל התם מיירי בשיודעים ודאי שאינה נשמטת. וכגון שמחובר המוכני במגדל במסמרים. אבל הכא קאמר דאפילו אינן קבועין יחד במסמרים. אפ"ה אם אינה משוכה אחריה גא"צ. אז ודאי אין נשמט. ובהא מתורץ נמי הקושיא שהקשיתי [בבועז סי' ט'] למה לא כלל תנא תנאי שתהיה משוכה רק ג' אצבעות בהדי אינך תנאי דנקט בבמד"א ודו"ק]:
טומאה שם כנגד הקורות: שהטומאה מונחת תוך חלול המוכני במקום שהמוכני משוך לאחורי המגדל לצד הבית נמצא שהטומאה גלויה נגד קורות הבית. וקורת הבית מאהלת על הטומאה להדיא:
הבית טהור: נ"ל דקמ"ל דאף דפשוט שהטהרות שיביאו שם תחת התקרה נגד המקום הפתוח שבמוכני. אע"ג שאינו פתוח טע"ט. אפ"ה בקדמה שם טומאה להטהרות נטמאו [כפ"י מ"ב] אפ"ה לא תתפשט הטומאה משם לשאר רווח הבית. ותו קמ"ל בהך בבא דאע"ג דבמשנה ב' בתיבת המגדל. אמרינן דאפי' יש בחללה טפח. וגם אין ביציאתה פ"ט. אפ"ה בטומאה בתוכה הבית טמא מדסוף טומאה לצאת דרך הבית. ולפיכך סד"א דה"נ מדמשוכה מוכני לפנים אף שאינה פתוחה טפח לצד פנים. עכ"פ הרי סוף טומאה לצאת דרך הבית. ויטמא הבית. קמ"ל דשאני התם שהמגדל והתיבה עומדין שניהן תוך הבית. ולהכי שפיר אמרינן סוף טומאה לצאת דרך הבית. אבל הכא מדפתוח המגדל לחוץ. דיינינן גם להמוכני כעומד בחוץ. מדמחובר להמגדל. בתר מגדל נגרר. מיהו א"צ תנא לאשמעינן דכשהטומאה במוכני דכלים שבמגדל טמאים דזה פשיטא דהרי אפי' הטומאה תוך הבית. היה תוך המגדל טמא. מדאין דרך טומאה לצאת מהבית רק דרך המגדל שעומד תוך חלול הפתח. וא"כ כ"ש כשהטומאה הוא תוך חלול המוכני שמחובר להמגדל. ולא דמי לריש פרקן. דכשהטומאה תוך כותל של מגדל. דמדעומד בחוץ. תוך המגדל טהור. והרי ה"נ כעומד בחוץ דיינינן ליה. י"ל התם באמת עומד בחוץ. אבל הכא לפי מעמדו השתא א"א להוציא הטומאה מהמוכני רק דרך המגדל. וגם א"צ לאשמעינן הך מלתא גופה. דכשהטומאה בהבית דכלים שתוך חלול המוכני טמאים. דהרי גם זה פשיטא. דכיון דמוכני כמגדל חשבינן ליה. הרי מאותו טעם דמטמאינן תוכו של מגדל. והיינו מדאין דרך להטומאה לצאת רק דרך המגדל. מאותו טעם עצמו טמא נמי תוך המוכני:
משמעות לשון פיתח טפח הכא. ר"ל שחלול מקום רווח הטומאה טע"ט וה"ק. בד"א שכשהטומאה תוך חלול המוכני הנ"ל כלים שבבית טהורים. היינו שיש במקום חלול הטומאה שבמוכני. רווח טע"ט. דאל"כ אף דחשבינן להמוכני חיבור להמגדל. עכ"פ לא עדיף מוכני מרגל המגדל. והרי אמרינן בתוספתא [פ"ה] דכשהטומאה רצוצה תחת רגל מגדל שעומד בתוך הבית. בוקעת הטומאה ועולה לתוך הבית:
ר"ל שאין המוכני נשמטת מהמגדל. והיינו אינו נשמטת שנזכר [כלים פי"ח מ"ב] אז הו"ל המוכני והמגדל חיבור זל"ז. דאל"כ הרי המוכני אינה מחזקת מ"ס ומק"ט. וא"כ אינה חוצצת על הטומאה שבתוכה מלהתפשט בהבית. ואפי' נימא דמוכני היינו בסיס המגדל שאמק"ט [ככלים פכ"ד מ"ו] עכ"פ כלי בפ"ע הוא ואינו שייך למגדל. וכיון דרק המגדל ולא המוכני פתוח לחוץ. היתה הטומאה מתפשטת מהמוכני להבית אפי' אינו פתוח להבית כלל מדדרך טומאה לצאת דרך הבית. [אבל אין לומר דהך אינה יוצאת. ר"ל שאין הטומאה יוצא והיינו מדאין המוכני פתוח טפח להבית דאם היה כן היתה הטומאה יוצאת ומתפשטת משם לתוך הבית וכן פי' באמת הגאון רב"א זצוק"ל. לפע"ד א"א לומר כן דהא כבר תני ליה תנא בדקאמר שהיתה משוכה לאחריו גא"צ. ותו דא"כ למה שני תנא בלישני' דנקט במשניות דלעיל. והול"ל גם הכא בד"א שאין ביציאתה פותח טפח. וכדנקט בכולה פרקן. אלא ודאי כדאמרן]:
שמחזיק מ"ס. דאז אין מק"ט. דאל"כ אף שהמוכני מחובר להמגדל. הרי המגדל עצמו מק"ט ואינו חוצץ גם הוא על הטומאה שבתוכו מלהתפשט להבית. וכ"ש שהמוכני המחובר להמגדל שאינו חוצץ:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת