רבינו שמשון על אהלות ד

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

מגדל של עץ הבא במדה ויש לו דפנות והדפנות עצמן יש חלל בעוביין כגון חורין המפולשין מעבר אל עבר פתוחים לפנים ולחוץ אלא שאין בהם פותח טפח ומצניעין שם מחטין וצנוריות או שאר כלים קטנים כגון סכיני' וכיוצא בהם ומש"ה קאמר רבי יוסי דנידונים מחצה על מחצה דמחציו ולחוץ כלחוץ מחציו ולפנים כלפנים דלא מסתבר כלל שיחשב כסתום לגמרי לא כלפנים ולא כלחוץ: שהוא עומד באויר. כגון בחצר דקאי באויר העולם ולא בתוך הבית: טומאה בתוכו. בחלל המגדל של עצמו: כלי' שבעוביו. בעובי חלל הדפנו': מחצה למחצה. אשכחן בתוספתא בכותל שבין שני בתים ובמעזיבה שבין בית לעליה וכן גבי ביב דלעיל בתוספתא: טומאה בבית מה שבתוכו טהור. שהמגדל בא במדה כדפרישי' וחוצץ בפני הטומאה דכלי המקבל טומא' אינו חוצץ וקצת תימה דמשמע בכוליה פירקין דלא בעי צמיד פתיל ובפ' עשירי (מ"א) בכלים גבי צמיד פתיל קא חשיב כלי עץ הטהורים דהיינו באים במדה וי"ל דהני מילי כשמכוסה בכפישה או בשאר כלים אע"פ שאינו מקבל טומאה אבל דלתותיו מחופות או מכוסה בנסר מהני בלא צמיד פתיל ודין זה במגדל וכוורת דלא מקבלי טומאה אבל תנור וקדירה וחבית או שאר כלי חרס לא מהני נסר להציל בלא צמיד פתיל אלא הטומאה בוקעת הנסר ונכנסה לתוכו אא"כ מצילים עם דפנות אהלים דאין מצילין אפילו בכלי מונח על פיהן כגון עמוד של קדרות כמו שאפרש לקמן בפרק כוורת דעוביו של מגדל מחציו ולפנים כלפנים מחציו ולחוץ כלחוץ בין שהטומאה במגדל וכלים בעוביו בין שהטומאה בעוביו וכלים במגדל ודכוותה: שדרך טומאה לצאת. מן המגדל: אבל אין דרכה להכנס. מן הבית למגדל: אם יש שם פותח טפח. בין שולי המעיל (צ"ל המגדל) לארץ או בין דופן המגדל לכותל או בין גג המגדל לתקרת הבית: טמאים. מחמת טומאה שהבית (צ"ל שבבית) טמא. שם (צ"ל טומאה שם) הבית טמא אע"פ שאין שם פותח טפח לפי שדרך טומאה לצאת ואפילו בינו לבין הארץ בינו לבין הקורות משום דבוקעת ועולה או יורדת נכנסת לחלל המגדל ויוצאה דרך פתח לבית ובלבד שלא תהא טומאה כנגד עובי הדפנות לא למעלה מן הדפנות (לא למעלה) ולא מלמטה דא"כ לא היתה מתפשטת בבית אחר דליכא פותח טפח לא למעלה ולא למטה כדמוכח בתוספתא.

תניא בתוספתא [שם] מגדל שהוא עומד בין בבית בין באויר טומאה בתוכו כלים שבעוביו טהורין טומאה בעוביו כלים שבתוכו טהורין רבי יוסי אומר מחצה על מחצה. היה עומד בתוך הבית וטומאה בתוכו הבית טמא טומאה בבית מה שבתוכו טהור שדרך טומאה לצאת ואין דרכה להכנס כלים שבינו לבין הארץ ושבינו לבין הכותל ושבינו לבין הקורות אם יש שם פותח טפח טמאין ואם לאו טהורין טומאה שם הבית טמא שבכותל מאחוריו ושבמעזיבה מעל גביו נידונין מחצה על מחצה טומאה תחת רגלו או על גב רגלו והיא רוצצת טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת למה הוא דומה לעמוד שעומד בתוך הבית וטומאה תחתיו והיא רוצצת טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת היה מוטל על מתניו ומוגף וטומאה תחתיו כנגד עוביו או ע"ג קלתות והיא רוצצת טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת כלים שבטרקסאות מכאן ומכאן טהורין. פי' בין בבית בין באויר האי בבית לאו בתוך הבית מדקתני סיפא היה עומד בתוך הבית מכלל דרישא לאו בתוך הבית עסיקינן אלא עומד ע"ג הבית או בבית שאינו מקורה. מעזיבה תקרה המפסקת בין בית שבינו לעליה. מחצה על מחצה דכלים שבכותל ושבמעזיבה בחצי של צד הטומאה טמאים וחצי של צד הטהרה טהורים דנידונים ככלי העליה וככלי הבית הטהורים. תחת רגליו של מגדל. או על גבי רגלו בין הרגל לדף של שולי המגדל שתהא קשורה הטומאה רצוצה שם בלא אויר מלשון (בראשית כה) ויתרוצצו תרגום ודחקין: בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. כלומר כנגד הטומאה דוקא טמא ושאר כל הבית שבצדדין של רגל טהור ובדליכא טפח בינו לבין הקורות. היה המגדל מוטל על מתניו באויר כגון בחצר. ומוגף מלשון (יומא דף יח.) הגפת דלתות. וטומאה תחת המגדל נגד עובי הדפנות. ועד השתא איירי במגדל דקאי מעומד שאז פתחו מן הצד וגגו למעלה אבל לקמן איירי בשמוטל על צדו ונהפך למעלה פתחו ובמוגף דוקא הוא דיש חילוק בין טומאה דתחתיו לטומאה שכנגד עוביו דכנגד עוביו בוקעת בכל שכנגדה אבל טומאה תחתיו אינה בוקעת לתוכה אע"פ שבוקע ובשאינו מוגף בין טומאה תחתיה בין כנגד עוביה בוקעת כנגדה ואפילו לתוכה או בוקעת ועולה אם היא תחתיה ואפילו עד לרקיע כדמוכח לקמן פרק כוורת כמו שאפרש שם. או על גבי דלתות כלומר בלא מגדל כגון דלת המושכב בארץ ואין גבוה מן הארץ טפח וטומאה תחתיו או על גביו מה שכנגד הטומאה טמא והשאר טהור. טרקסאות חללים קטנים שבעובי הדפנות שאין בהן פותח טפח דאפילו כנגד הטומאה מה שלא כנגדה טהור:

תיבת המגדל. דרך המגדלות שיש בהם תיבות קטנות. ר' יוסי מטהר בפרק העור והרוטב (דף קכו.) אמרינן דרבי יוסי ארישא קאי וא"ל רבי יוסי לת"ק דאמרת דרך טומאה לצאת יכול הוא להוציאה בכחצי זית או לשורפה במקומה ודקאמרת טומאה טמונה בוקעת ועולה טומאה טמונה אינה בוקעת ועולה:

היה המגדל עומד בתוך הפתח טומאה בתוכו הבית טהור שהטומאה יוצאה דרך פתח מגדל שחוץ לבית: טומאה בתוך הבית מה שבתוכו טמא במשנה דוקנית גרסינן טהור וכן בתוספתא וכן עיקר שאין דרך טומאה ליכנס שם: מוכני שלו. מוכני של מגדל משוכה לאחורי המגדל שלש אצבעות וטומאה שם בתוך המוכני. נגד הקורות שהמגדל בפתח והמוכני לאחוריו כנגד קורות הבית דאע"פ שמאהיל עליו טהור הבית דנחשב כמגדל והרי המגדל עומד ונפתח לחוץ ושלש אצבעות דנקט לאו למעוטי פחות דכ"ש דנחשב כמגדל אלא למעוטי משוכה טפי מג' אצבעות דלא הוי כמגדל דאין רגילות להרחיקה מן המגדל כולי האי. ועוד יש לפרש דנקט ג' אצבעות שלא תהא משוכה טפח: שיש בו פותח טפח. שהמוכני פתוח למגדל טפח. ועוד יש לפרש פותח טפח דחלל המוכני שהטומאה בו פותח טפח שלא תהא טומאה רצוצה בוקעת ועולה וכמו שפירשתי נראה: ואינה יוצאה. שאין המוכני נשמטת מן המגדל: והמגדל בא במדה. שמחזיק ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש.

תניא בתוספתא [פ"ה] היה עומד בתוך הפתח ונפתח לחוץ וטומאה בתוכו הבית טהור טומאה בבית מה שבתוכו טהור שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס. אמר רבי יוסי כן הלכה אימתי יפה כח הכלי להכנס להציל מכח צמיד פתיל או מכח אהלים אם מציל הוא מכח אהלים בגולל ק"ו על ידי אהלים היתה מוכני שלו משוכה לאחוריו שלש אצבעות וטומאה שם כנגד הקורות הבית טמא שאני רואה את הקורות כאילו הן יורדות וסותמות. ד"א אין טומאה נכנסה לאהל ואינה יוצאה הימנו אלא בפותח טפח. כלים שכנגד הזוית רבי מטמא וחכמים מטהרין אמר רבי רואה אני את דבריהם מדברי במה דברים אמורים בפרוצה אבל במגופפת הרי היא כקבר סתום ומטמאה כל סביביה. פירוש כן הלכה שתציל. אם מציל הוא מכח אהלים בגולל דלקמן בפרק ט"ו (מ"ט) תנן חבית שהיא מליאה משקין טהורין ומוקפת צמיד פתיל ועשאה גולל לקבר הנוגע בה טמא טומאת שבעה והחבית והמשקין טהורין והאי מגדל נמי מציל בגולל מכח שהוא חשוב אהל טהור ק"ו שיציל ע"י אהלים בבית ואית דגרסי ואם מציל הוא מכח שהוא צמיד פתיל בגולל. וטומאה שם כנגד הקורות הבית טמא במתני' תנן הבית טהור דמיירי בזמן שיש שם פותח טפח אבל הכא מיירי בשאין שם פותח טפח. יורדות וסותמות להפסיק בין מוכני למגדל ואין נחשב מוכני כמגדל והאי לחודי' קאי והאי לחודי' קאי. ד"א כלומר עוד יש טעם אחר לטמאות הבית משום דליכא במוכני פותח טפח כדפרישית ואין טומאתו יוצאה לחוץ דרך פתח המגדל. כלים שכנגד הזוית. מכאן עד סוף הברייתא אין ליישב כי אם בדוחק לפי גירסא זו. ונראה דגרסינן בברייתא הבית טהור כמו במתניתין. והקורות יורדות וסותמות שלא תכנס הטומאה מן המוכני לבית. דבר אחר משום דאין טומאה יוצאה בפחות מטפח ולכך הבית טהור. שכנגד הזוית היינו כנגד הקורה מצד זה ומצד זה של מוכני העומד תחת הקורה. רבי מטמא דקורה סותמת שלא תכנס טומאה לבית אבל תחת הקורה מיהא טמא. וחכמים מטהרין קא סברי אין טומאה נכנסת לאהל כלל. בפרוצה. שהמוכני פרוצה למגדל בפותח טפח כדקתני מתניתין אבל מגופפת הויא לה מוכני כקבר סתום: