משנה אהלות ד ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק ד · משנה ב | >>
תיבת המגדל, יש בה פותח טפח ואין ביציאתה פותח טפח, טומאה בתוכה, הבית טמא.
טומאה בבית, מה שבתוכה טהור, שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס.
רבי יוסי מטהרז, מפני שהוא יכול להוציאה לחצאים או לשרפה במקומה.
תֵּבַת הַמִּגְדָּל,
- יֵשׁ בָּהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח
- וְאֵין בִּיצִיאָתָהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח,
- טֻמְאָה בְּתוֹכָהּ,
- הַבַּיִת טָמֵא.
- טֻמְאָה בַּבַּיִת,
- מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ טָהוֹר;
- שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת,
- וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס.
- רַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר,
- מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ לַחֲצָאִים
- אוֹ לְשָׂרְפָהּ בִּמְקוֹמָהּ:
- מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ לַחֲצָאִים
תיבת המגדל,
- יש בה פותח טפח, ואין ביציאתה פותח טפח -
- טומאה בתוכה - הבית טמא,
- טומאה בבית - מה שבתוכה טהור,
- שדרך הטומאה לצאת, ואין דרכה להיכנס.
- רבי יוסי - מטהר,
- מפני שהוא יכול להוציאה חצאים, או לשורפה במקומה.
- יש בה פותח טפח, ואין ביציאתה פותח טפח -
תיבת המגדל - הוא ארון ישימו אותן במגדל, וזה צורתה:
ואמר רבי יוסי, שאפילו היתה הטומאה בתוך זה הארון הנה הבית טהור, ולא נאמר תצא טומאה דרך פתחו אשר בו טפח, שכבר אפשר שתצא הטומאה מזאת התיבה מבלתי זה הפתח אשר בו טפח אשר תצא ממנו הטומאה, וזה כשיוציאה חלקים חלקים מדרך יציאתה אשר אין בו טפח ולא תצא ממנו טומאה, או ישרוף אותו תוך הארון ולעולם לא תצא טומאה מפתח זאת התיבה לבית.
ואין הלכה כרבי יוסי:
תיבת המגדל. דרך המגדלות שיש בהם תיבות קטנות. ר' יוסי מטהר בפרק העור והרוטב (דף קכו.) אמרינן דרבי יוסי ארישא קאי וא"ל רבי יוסי לת"ק דאמרת דרך טומאה לצאת יכול הוא להוציאה בכחצי זית או לשורפה במקומה ודקאמרת טומאה טמונה בוקעת ועולה טומאה טמונה אינה בוקעת ועולה:
תיבת המגדל - רגילים לעשות תיבות קטנות בתוך מגדל של עץ, כדי להצניע בהם כלים ואוכלין ומשקים:
שיש בה פותח טפח - שיש בחללה פותח טפח, דלא הויא טומאה טמונה:
ואין ביציאתה - בחור פתחה אין בו טפח:
טומאה בתוכה הבית טמא - ואע"פ שפתחה קטן. כדמפרש טעמא, מפני שדרך טומאה לצאת, על כרחך סופה לצאת דרך פתח זה, לפיכך מטמא מיד דרך יציאתה:
מה שבתוכה טהור - הואיל ואין ביציאתה פותח טפח אינו מביא את הטומאה:
ואין דרך טומאה ליכנס - שאין סופו להכניס לה מת:
ור' יוסי מטהר - דשמא אין סופו לצאת דרך פתח זה שיהא בה שיעור טומאה שהרי יכול להוציאה לחצאים או לשורפה במקומה. ואין הלכה כר' יוסי:
רבי יוסי מטהר. נראה דמודה ר"י בהא [דתנן במשנה ג פרק ז] המת בבית ולו פתחים הרבה כולן טמאים מפני שסוף טומאה לצאת דרך שם. דהתם במת שלם דאין דרך לשרפו ולנתחו פחות מכזית. תוספות חולין פרק ט דף קכה [ד"ה יכול]. ונראה דדוקא התם שהדלתות נעולים. כדפירש הר"ב שם. להכי הוצרכו לתרץ דבמת שלם אין דרך לשורפו כו'. אבל כשיש פותח טפח פתוח. מודה אפילו בכזית שהטומאה יוצאת. וכדתנן במשנה ו פרק דלעיל. ועוד בפי"ג. אך עדיין קשה דאמאי לא פליג בס"פ דלעיל. אדתנן יש בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח. הטומאה בתוכו הבית טמא:
(ז) (על המשנה) מטהר. ונראה דמודה בהא דפרק ז' משנה ג' המת בבית כו'. דהתם במת שלם דאין דרך לשרפו ולנתחו פחות מכזית. תוספ'. ונראה דכל זה בדלתות נעולים. אבל כשיש פותח טפח פתוח, מודה אפילו בכזית וכדתנן פרק ג' משנה ו' ובפרק י"ג. ועתוי"ט:
תיבת המגדל שיש בה פותח טפח. כך הגיה הרב בצלאל אשכנזי ז"ל:
ור' יוסי מטהר. פי' הרא"ש ז"ל נראה דר' יוסי פליג נמי ארישא היה עומד בתוך הבית טומאה בתוכו הבית טמא דחד טעמא הוא לתרווייהו. ותימה דליפלוג נמי ר' יוסי אמתני' דלקמן פ"ז המת בבית ובו פתחים הרבה כולן טמאים ואפשר דר' יוסי מודה במת שלם דאין דרך לשרפו או לחלקו לחתיכות ומיהו קשיא לן הא דא"ר יוסי לעיל פ"ג השדרה והגולגולת כמת ולא אמרי' יכול לשרפם או לחסרן משיעור טומאתם ואפשר דר' יוסי לדבריו דת"ק קאמר דקאמר ת"ק גדול מכזית כמת וקאמר ליה לדידי דוקא מת שלם מטמא הפתחים לדידכו אודו לי מיהת דדוקא שדרה וגולגולת אבל לא גדול מכזית ע"כ ומצאתי כתוב כ' ה"ר מנחם ז"ל דאפי' לר' יוסי שדרה וגולגולת דינם כמת ע"כ עוד מצאתי כתוב כתב ה"ר מנחם על מה שפי' הרא"ש ז"ל ונראה דר' יוסי פליג נמי ארישא אע"ג דפרשינן לעיל דלדידי' כשיהיה טומאה בבית מה שבתוכה טמא היינו טעמא שהוא בטל עם הבית אמר יצחק נדחק לפ' כן כדי שלא יקשה לו פי' הרא"ש ז"ל ונ"ל דיש חילוק כמו שכתבתי למעלה במתני' ע"כ:
יכין
תיבת המגדל: ארגז שופלאדע בל"א שמחובר בדופן המגדל מבחוץ:
יש בה פותח טפח: שיש בחלל הארגז אויר טע"ט:
ואין ביציאתה פותח טפח: שאין התיבה פתוחה להבית טע"ט. ותרווייהו לרבותא נקט. דאע"ג *) דכשאין בחלול הארגז טע"ט. אין הטומאה רצוצה שם לבקוע משם לאויר הבית שממעל להארגז. וגם פתח התיבה שכלפי הבית אין בו טע"ט שתתפשט הטומאה דרך שם להבית. אפ"ה הבית טמא:
טומאה בתוכה הבית טמא: מדדרך טומאה לצאת וכדמסיק ומה"ט אפי' פתח התיבה סגור לגמרי הבית טמא. ואע"ג דכולה בבא שא"צ היא. דכבר שמעינן כולה ממשנה א' בבבא דמגדל ובבא דרווחים שחוץ למגדל. ואי"ל דלאשמעינן פלוגתא דר' יוסי נקט לה. דהרי הרא"ש ז"ל כ' בפירוש דגם במשנה א' פליג ר' יוסי. י"ל דנקט להך משנה לאשמעי' דאפי' תיבה שאינה מחזקת מ"ס. עכ"פ מדמחוברת למגדל דינה כמגדל. ולא תימא דנהוי כמגורה שבתיבה שאינה חיבור לתיבה [ככלים פי"ט מ"ז] י"ל התם רק בנפחתה התיבה. להכי כשעכ"פ המגורה עדיין יש לה ב"ק מק"ט. משא"כ הכא שהמגדל והתיבה שלמין ומצטרפין יחד להשיעור מ"ס. ודאי תיבה דינה כמגדל. ואף את"ל דהתם גם בתיבה שלימה אין המגורה חיבור לה להטמא עמה. אפ"ה יש לחלק. דהתם מדשניהן כלי מה עדיפותא דתיבה לגבי מגורה. דנימא דנהוי המגורה טפל לתיבה להטמא עמה. אבל הכא דהתיבה מחובר להמגדל שהוא אהל. בטל תיבה לגבי מגדל. ככל המחובר לטהור טהור [ככלים פי"ב מ"ב]. ואילה"ק עכ"פ אי התם במגורות שלימות מיירי. מ"ש מבית התבלין. שיש לו הרבה ב"ק. וכולן חיבור. שנטמא א' כשנטמא חבירו [ככלים פ"ב מ"ז]. י"ל התם רק בבית תבלין. שכל בתי קבול שלו עשוי למין תשמיש א'. לפיכך כולן חשובין כב"ק א'. אבל במגורה שבתיבה שעשוי רק לגנוז שם חפצים קטנים שאין נאותין להניחן בחלול התיבה עצמה אינן חיבור זל"ז. ואעפ"כ יש לעיין בזה [כלים פכ"ה מ"ד ופכ"ט מ"ב ופרה פי"ב מ"ט ודו"ק] אלא מחוורתא כדאמרן. דמגורה שבתיבה מיירי רק בשנשברה התיבה וקמ"ל התם דלא נימא גבה בטל עיקר בטל הטפל דאין המגורה טפל לתיבה ודו"ק. מיהו משמע דכשהטומאה בתיבה רק בית טמא אבל מגדל טהור מדאין דרך טומאה לכנוס שם:
טומאה בבית מה שבתוכה טהור: מדאין בפתח התיבה טע"ט אין הטומאה שבבית מתפשט' לשם ואין דרך טומאה לכנוס:
ר' יוסי מטהר: ר' יוסי ארישא קאי דהיינו בטומאה בתוכה דבכה"ג מטמא ת"ק [כחולין קכ"ו א']:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת