מלאכת שלמה על אהלות ד
<< · מלאכת שלמה · על אהלות · ד · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
מגדל שהוא עומד וכו'. ופירש בערוך בלשון ראשון מגדל שהוא עומד באויר פי' תיבה ארוכה כמגדל תלוי' בחבלים ע"כ:
ר' יוסי אומר מחצה למחצה. פי' דכלים שבחצי עוביו שהן לצד תוכו טמאים ודוקא עומד באויר אבל אם הי' עומד בבית הא אמרי' בסיפא טומאה בתוכו הבית טמא וכיון שאני רואה כאילו הטומאה בבית לא הוה ר' יוסי אומר מחצה למחצה שהרי הטומאה באה לו מכל צד אבל משום מילתייהו דרבנן אין חילוק בין עומד באויר ובין עומד בתוך הבית והיינו דקתני בתוספתא מגדל שהוא עומד בין בבית בין באויר וטומאה בתוכו כלים שבעביו טהורים טומא' בעביו כלים שבתוכו טהורים ר' יוסי אומר מחצה למחצה ור' יוסי לא קאי אלא אעומד באויר הרא"ש ז"ל אבל הר"ש ז"ל פי' דבין בבית בין באויר דקתני בתוספתא לאו בתוך הבית דוקא דהא קתני סיפא דתוספתא הי' עומד בתוך הבית מכלל דרישא לאו בתוך הבית עסיקי' אלא עומד ע"ג הבית או בבית שאינו מקורה ע"כ. ומצאתי כחוב טומאה בבית מה שבתוכו טהור פי' ה"ר מנחם ז"ל זהו אליבא דרבנן אבל אליבא דר' יוסי נכנסת מבית למגדל כי היכי דנכנסת מתוכו לעביו ומעביו לתוכו. אמר יצחק אין זה הכרח דילמא ע"כ ל"ק ר' יוסי אלא בדבר שהוא מגוף המגדל ואפי' בגוף המגדל לא קאמר אלא למחצה ע"כ:
בפי' ר"ע ז"ל וטעמא דמה שבתוך המגדל טהור שאין דרך וכו' כך צ"ל:
טומאה שם הבית טמא. אע"פ שאין שם פותח טפח לפי שדרך טומאה לצאת ואפי' בינו לבין הארץ בינו לבין הקורות משום דבוקעת ועולה בוקעת ויורדת ונכנסת לחלל המגדל ויוצאה דרך פתחו לבית. ובלבד שלא תהא טומאה כנגד עובי הדפנות לא למעלה מן הדפנות ולא מלמטה דא"כ לא היתה מתפשטת בבית אחר דליכא פותח טפח לא למעלה ולא למטה כדמוכח בתוספתא הר"ש ז"ל. וז"ל הראב"ד ז"ל שם בהשגות כלים שבין המגדל ובין הארץ שבינו ובין הכותל וכו' אמר אברהם לא כל הענינים שוין כשהכלים בינו ובין הארץ או בינו ובין הקורות די להם באותו פותח טפח להביא את הטומאה לכלי שבאמצע אבל כשהכלים בינו ובין הכותל לא תביא להם טומאה באותו חלל טפח בלבד עד שיהא ג"כ פותח טפח או מלמעלה או מלמטה ע"כ וכתב עליו מהרי"ק ז"ל ורבינו לא חשש לפרש מפני שדבר פשוט הוא ע"כ:
בסוף פירושו של ר"ע ז"ל שלא תטמא כל אשר בבית. אמר המלקט דטומאה רצוצה בוקעת ועולה. ופי' הר"ש ז"ל טומאה רצוצה פי' דחוקה שם בלא אויר מלשון ויתרוצצו תרגומו ודחקון ע"כ:
תיבת המגדל שיש בה פותח טפח. כך הגיה הרב בצלאל אשכנזי ז"ל:
ור' יוסי מטהר. פי' הרא"ש ז"ל נראה דר' יוסי פליג נמי ארישא היה עומד בתוך הבית טומאה בתוכו הבית טמא דחד טעמא הוא לתרווייהו. ותימה דליפלוג נמי ר' יוסי אמתני' דלקמן פ"ז המת בבית ובו פתחים הרבה כולן טמאים ואפשר דר' יוסי מודה במת שלם דאין דרך לשרפו או לחלקו לחתיכות ומיהו קשיא לן הא דא"ר יוסי לעיל פ"ג השדרה והגולגולת כמת ולא אמרי' יכול לשרפם או לחסרן משיעור טומאתם ואפשר דר' יוסי לדבריו דת"ק קאמר דקאמר ת"ק גדול מכזית כמת וקאמר ליה לדידי דוקא מת שלם מטמא הפתחים לדידכו אודו לי מיהת דדוקא שדרה וגולגולת אבל לא גדול מכזית ע"כ ומצאתי כתוב כ' ה"ר מנחם ז"ל דאפי' לר' יוסי שדרה וגולגולת דינם כמת ע"כ עוד מצאתי כתוב כתב ה"ר מנחם על מה שפי' הרא"ש ז"ל ונראה דר' יוסי פליג נמי ארישא אע"ג דפרשינן לעיל דלדידי' כשיהיה טומאה בבית מה שבתוכה טמא היינו טעמא שהוא בטל עם הבית אמר יצחק נדחק לפ' כן כדי שלא יקשה לו פי' הרא"ש ז"ל ונ"ל דיש חילוק כמו שכתבתי למעלה במתני' ע"כ:
היה עומד בתוך הפתח ונפתח לחוץ טומאה בתוכו הבית טהור. שם בחולין פ' העור והרוטב מייתי דתני עלה דמתני' ור' יוסי מטהר ומפ' דר' יוסי קאי אמאי דקאמר ת"ק בסיפא טהור וטעמא משום דנקט ברישא יש בה פותח טפח הא אין בה פותח טפח אפי' העמידה בפתח ופתחה לחוץ הבית טמא משום דטומאה טמונה בוקעת והוי כאילו מוטלת בקרקע הבית והבית מאהיל עליה וקאמר דלאו מילתא היא דטומאה טמונה אינה בוקעת. ומצאתי מוגה נ"א העמידה בתוך הפתח ופתחה לחוץ:
טומאה בבית מה שבתוכו טהור. היא גירסת הר"ש ז"ל וכן ג"כ מצאתי הגירסא שם בחולין אמנם הרמב"ם ז"ל גריס בפירושו וגם בפי"ח מהט"מ טמא וגם ה"ר יצחק ן' גיאת ז"ל גריס טמא שהוא טמא בטומאת הבית ואין הבית טמא בטומאתו. והרא"ש ז"ל כתב וז"ל הרב ר"ש ז"ל הגי' כאן וכן ג"כ הגי' בפ' כוורת בבבת היתה עומדת בתוך הפתח וכו' טומאה בבית מה שבתוכה טהור שדרך הטומאה לצאת וכו' ע"כ וקשה דלא שייך למיתני שדרך הטומאה לצאת גבי טהרה דדוקא גבי טומאה שייך האי לישנא דחזינא לטומאה כאלו היא עתה במקום שסופה לצאת דרך שם אע"פ שיש דבר הנפסק ונ"ל לקיים גי' הספרים הכא ולקמן בפ' כוורת דמיירי כגון שהמגדל והכוורת ממלאין כל הפתח ואין פ"ט מכל צד לא למעלה ולא למטה ולא מן הצדדין ואין מקום לצאת הטומאה הלכך הטומאה בוקעת ויוצאת דרך דופני המגדל והכוורת מידי דהוה אפתחי הבית בזמן שהם נעולים:
בזמן שיש שם פותח טפח. שהמוכני פתוח למגדל טפח א"נ דחלל המוכני שהטומאה וכו' כך צ"ל בפי' רעז"ל:
ואינה יוצאה והמגדל בא במדה. כך צ"ל: