פתיחת התפריט הראשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק ה · משנה יז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים.

ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים.

איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאינז.

ושאינה לשם שמים, זו מחלוקת קרח וכל עדתונח.

משנה מנוקדת

כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ:

נוסח הרמב"ם

כל מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים ושאינה לשם שמיים אין סופה להתקיים איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמיים זו מחלוקת הלל ושמאי ושאינה לשם שמיים זו מחלוקת קורח ועדתו

פירוש הרמב"ם

( אין פירוש על משנה זו )


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים - כלומר שאנשי המחלוקת ההיא מתקיימים ואינם אובדין, כמחלוקת הלל ושמאי שלא אבדו לא תלמידי בית שמאי ולא תלמידי בית הלל. אבל קורח ועדתו אבדו. ואני שמעתי, פירוש סופה, תכליתה המבוקש מענינה. והמחלוקת שהיא לשם שמים, התכלית והסוף המבוקש מאותה מחלוקת להשיג האמת, וזה מתקיים, כמו שאמרו מתוך הויכוח יתברר האמת, וכמו שנתבאר במחלוקת הלל ושמאי שהלכה כבית הלל. ומחלוקת שאינה לשם שמים, תכלית הנרצה בה היא בקשת השררה ואהבת הניצוח, וזה הסוף אינו מתקיים, כמו שמצינו במחלוקת קורח ועדתו שתכלית וסוף כוונתם היתה בקשת הכבוד והשררה והיו להיפך:

פירוש תוספות יום טוב

זו מחלוקת הלל ושמאי. לפי שתלמידיהם לא שמשו כל צרכן ומהם ואילך רבתה המחלוקת בישראל לפיכך נקטינהו לדוגמא. ומש"ה נמי לא קשיא רישא לסיפא:

זו מחלוקת קרח וכל עדתו. לא הזכיר צד השני של מחלוקת שהם משה ואהרן כמו שזכר בחלוקה ראשונה ב' הצדדים לפי שבכאן אינם שוים שמשה ואהרן כוונתם לשמים היתה. ולא היתה בהם שום בחינה שלא לש"ש. מד"ש בשם הר"י לירמא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(נז) (על המשנה) הלל ושמאי. לפי שתלמידיהם לא שמשו כל צורכן ומהם ואילך רבתה המחלוקת בישראל, לפיכך נקטינהו לדוגמא. ומש"ה נמי לא קשיא רישא לסיפא. ועתוי"ט:

(נח) (על המשנה) קרח כו'. לא הזכיר צד השני שהם משה ואהרן כמו שזכר בחלוקה ראשונה ב' הצדדים. לפי שבכאן אינם שווים שמשה ואהרן כוונתם לשמים היתה. ולא היתה בהם שום בחינה שלא לשם שמים. מד"ש:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

זו מחלוקת הלל ושמאי:    וראיתי להעתיק הנה כל דברי החכם הר"ר טוביה הלוי ז"ל בספר חן טוב פ' קרח דף רכ"ה וז"ל בפי' משנה זו נתחבטו בה גאוני עולם שקשה מאד שגם מחלוקת שמאי והלל לא נתקיים שהרי הלכה כב"ה ודברי ב"ש אינה משנה וכן היה דבר קרח שבטלו דבריו ונתקיימו דברי משה א"כ כל אפייא שוין ואין חילוק במחלוקת שבכולן א' מן הכיתות בטלה וא' מהם נכונה שהלכה כמותה הגם אם אפשר שר"ל על בעלי המחלוקת עצמן כי שמאי והלל נתקיימו שניהן לא כן קרח שמת וירד שאולה אמנם אין הלשון מתיישב מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים דמשמע המחלוקת עצמה לא בעלי המחלוקת גם לפי זה מה בא התנא ללמדנו שנתקיים שמאי ולא מת למה יומת מה עשה גם אפשר לומר שדברי ב"ש לא נתבטלו לגמרי אלא נשנו דבריהם במשנה לפי שע"י דבריהם נתברר האמת כמו שאמרו בגמרא וכי מאחר שאין הלכה כדברי היחיד למה נשנו דבריו אצל דברי המרובים ותרצו שהוצרכו להזכיר דברי היחיד שאם יבא אדם לומר כך שמעתי וקבלתי יאמרו לו דברי היחיד שמעת ואין הלכה כמותו הרי שמתוך דברי היחיד מתקיימין דברי המרובים כן הוא ב"ש וב"ה מתוך דברי ב"ש יתקיימו דברי ב"ה אבל קרח ועדתו אינו כן שהרי לא הוצרך לאומרו בליעת קרח לקיים הכהונה ביד אהרן כי אם בא האות והמופת פריחת המטה גם זריחת הצרעת למערער על הכהונה א"כ סופה בטלה ואין מתקיים האמת ע"י קרח. אמנם הנ"ל לפרש הוא במה שנבין דקדוק א' שאמר קרח ועדתו הרי לא היה המחלוקת בין קרח ועדתו אלא בין קרח למשה שכמ"ש בין ב"ש לבית הלל כן יאמר מחלוקת קרח ומשה לכן הנ"ל הוא במה שכתב רש"י ז"ל בפ' בקר ויודע ה' את אשר לו ללויה. ואת הקדוש לכהונה. ומאן דכר שמה הלויה הלא לא ערערו כי אם על אהרן בלבד ועל פי דברי רז"ל מוכרחים אנו לומר שב' שאלות היו שם זו תלויה בזו שערערו על הכהונה גם על הלויה שקרח עשה בערמה. להעשות ב' כיתות מריבות זו עם זו וכונתם להטיל מום באהרן קדוש ה' כי אם קרבו את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל כיון שלא נתנו נזמים לעשות העגל א"כ למה נבחר אהרן לכהן והוא עשהו בידו ואם נתקרב אהרן גם אם הוא עשהו א"כ נמחל עון העגל לגמרי ואדרבא לכך נבחר א"כ ישובו הבכורות לעבודתם כראשונה שהיתה העבודה בבכורות או לפחות יהיו במקום הלוים זה היה מחלוקתם של כת אחד מבני ישראל ר"נ איש רובם משבט ראובן הבכור ולו משפט הבכורה. הכת ב' קרח מבני לוי שבאים הבכורות לערער על קרח שהיה לוי שרוצים הם לעבוד עבודת הלוים ולמה נכנסו הלוים בפדיון הבכורות אם הוא בעון העגל א"כ ידחה אהרן ממחיצתו שהוא עשהו ואם נמחל לגמרי עון העגל לאהרן גם לישראל נמחל וישובו הבכורות למקומן זאת תחבולת קרח ומחלוקתו עם עדתו חולקים זה עם זה וכונתם להטיל האשם על אהרן קדוש ה' שלא ראוי לכהונה אלא אחיו הלוים הגונים ממנו ולא רצה קרח לערער בפירוש על הדבר ולאמר לאהרן לא לך כתר כהונה כי אם לאחיך בני לוי שלא טעו בעגל אלא הערים ועשה באופן שיבאו הבכורים לחלוק על קרח שרוצים לפחות עבודת הלויה ואם ישיבם משה חטאת העגל ישיבו לו הלא אהרן אחיך הלוי עשהו למה הוא כהן לה' מכלל שנמחל לגמרי עון העגל גם אנו נעבוד את ה' אם כן אמרו קרח ועדתו לא על מחלוקתו עם משה אמר כי אם מחלוקתו עם עדתו אלו עם אלו על הלויה ואלו ואלו נאבדו ואכן משה לא היה כת שני' במחלוקת זו ע"כ:


פירושים נוספים