מצוה:להקריב קורבן מוסף ביום שמיני עצרת
• מצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה •
שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
(ויקרא כג, לו)
הציווי שנצטונו להקריב קורבן נוסף ביום השמיני של חג הסוכות, וזהו מוסף שמיני עצרת.
ומה שחייב אותנו למנות מוסף זה בפני עצמו, נבדל מכל ימי הסוכות, הוא שהכלל אצלנו: שמיני עצרת רגל בפני עצמו. ובפירוש אמרו שהוא "רגל בפני עצמו, קרבן בפני עצמו". הנה זו ראיה שקורבנו חלוק, וזה פשוט בתכלית הפשטות.
להקריב קרבן מוסף ביום השמיני מחג הסוכות, וזהו מוסף שמיני עצרת, שנאמר (ויקרא כג לו) והקרבתם אשה ליי עצרת היא וגו'. ובסדר פנחס (במדבר כ"ט, ל"ג-ל"ח) מפרש אותו בארכה. ובביאור אמרו זכרונם לברכה (יומא ב ב) שהוא רגל בפני עצמו וקרבן בפני עצמו, ועל כן יש לנו למנות מוסף זה מצוה בפני עצמה.
משרשי מצות מוסף ומכל ענינה, כתבתי הרבה פעמים למעלה, מה שהשיגה ידי.
מצות עשה להקריב קרבן מוסף בשמיני עצרת, שנאמר בפרשה פנחס "וביום השמיני עצרת וגו׳ והקרבתם עולה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימים". כולן עולות ושעיר חטאת הנאכלת. [בסוכה דף מ״ח]
שמיני עצרת רגל בפני עצמו הוא לעניין פז״ר קש״ב ופירוש רבינו שלמה פייס לעצמו זמן לעצמו לברך שהחיינו רגל בפני עצמו שאומר בברכת קידוש ובברכת המזון ובתפלה חג שמיני עצרת הזה קרבן לעצמו כאשר בארנו שיר לעצמו לא פירש והריב״ן פירש שהיו אומרים למנצח על השמינית וראיתי במס׳ סופרים [פרק י״ט]. ברכה שהיו מברכין לתפלת חיי המלך כך מפורש בתוס׳ דסוכה על שם ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך ורבינו יעקב פיר׳ [בתוס׳ שם בד״ה רגל] ברכה בברכת המזון ובתפלה שמזכירין שמיני עצרת. ורגל פירש לעניין לינה שטעון לינה בפני עצמו. ור״ח פירש רגל לעניין אבילות כדאיתא במו״ק [דף כ״ד] דיום א׳ לפני סוכות וסוכות ושמיני עצרת הרי אלו עשרים ואחד יום.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.