מצוה:לא לאכול מעשר שני של תירוש חוץ לירושלים
• מצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה •
לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ.
(דברים יב, יז)
שהזהירנו מאכול מעשר שגי של תירוש חוץ לירושלים. והוא אמרו יתעלה "לא תוכל לאכול מעשר דגנך תירושך".
ומי שאכלו בלא פדיון חייב מלקות, ובתנאי הקודם במעשר דגן.
שלא לאכול מעשר שני של תירוש חוץ לירושלים, שנאמר "לא תוכל לאכל בשעריך וגו' ותירשך" (דברים יב, יז). כל עניין מצוות איסור התירוש כעניין מצוות הדגן, אין צורך להאריך בה הדבור.
מצוות רנט–רסד: הלכות מעשר שני
כל האוכל כזית מעשר שני או ששתה ממנו רביעית יין חוץ לחומות ירושלים לוקה שנ' לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך. ולוקה על כל אחד ואחד בפני עצמו, לפיכך אם אכל שלשתן חוץ לחומה, לוקה שלש מלקיות שנ' ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך. ולמה פרטם ולא אמר לא תאכלום בשעריך? לחייב על כל אחד ואחד בפני עצמו כדאיתא במכות [דף י"ח], [שם דף י"ט] אינו לוקה מהתורה עד שיאכל אותו אחר שנכנס לחומת ירושלים שנ' לא תוכל לאכול וגו' ואכלת לפני ה' אלהיך כיון שנכנס למקום אכילתו ואכל כחוץ לוקה [ה"נ משמעות התו' שם] אבל אם אכלו קודם שיכנס לירושלים מכין אותו מכת מרדות מדבריהם. [שם כל הסו']