מצודות על שמואל א ב ח

<< | מצודות על שמואל אפרק ב' • פסוק ח' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל א ב', ח':

מֵקִ֨ים מֵעָפָ֜ר דָּ֗ל מֵֽאַשְׁפֹּת֙ יָרִ֣ים אֶבְי֔וֹן לְהוֹשִׁיב֙ עִם־נְדִיבִ֔ים וְכִסֵּ֥א כָב֖וֹד יַנְחִלֵ֑ם כִּ֤י לַֽיהֹוָה֙ מְצֻ֣קֵי אֶ֔רֶץ וַיָּ֥שֶׁת עֲלֵיהֶ֖ם תֵּבֵֽל׃


 

מצודת ציון

"מאשפות" - הוא מקום השלכת הזבל

"ירים" - ירומם

"אביון" - התאב לכל דבר כי אין לו מאומה

"נדיבים" - שרים וחשובים

"מצוקי ארץ" - מצבי ארץ ודוגמתו (שמואל-ב טו כד) ויציקו את ארון ורצה לומר היסודות והעמודים שהם מצבי הארץ ומעמידים אותה

"וישת" - וישם

"תבל" - מקום המיושב נקרא תבל 

מצודת דוד

"מאשפות וגו'" - כפל הדבר במלות שונות

"להושיב" - מרימו מן האשפות ומגביהו עוד להושיב אותו עם נדיבים להיות דומה להם

"ינחילם" - רצה לומר יכובדו בעיני הבריות כאלו היו מלומדים בכבוד ובאה להם מנחלת אבותם

"כי לה'" - וזה בעבור שיסודות הארץ המה לה' ועל היסודות ההם עשה הוא את העולם לזה בידו לעשות בעולמו כרצונו

"מקים מעפר דל" - מי שהיה דל ונבזה שחה עד לעפר ה' מקימו מן העפר