מצודות על שופטים טז
<< · מצודות על שופטים · טז · >>
פסוק ב
מצודת ציון
"ויתחרשו" - ענין שתיקה כמו (במדבר ל ה) והחריש לה או הוא מענין חתירת המחשבה כמו (משלי ג כט)אל תחרוש על רעך רעה
מצודת דוד
"לאמר" - ואמרו נמתין עד אור הבוקר בבואו לצאת דרך השער ונהרגנו אז
"ויתחרשו" - שתקו ועשו עצמם כאלו אינם יודעים ממנו ולבל יהיה נשמר מהם או כל הלילה חשבו מחשבות איך להמיתו
"בשער העיר" - להרגו בבואו לצאת מן השער
"ויסבו" - סבבו בעיר לבקשו כי לא ידעו לאיזה בית נכנס
"לעזתים לאמר" - לאנשי עזה נאמרפסוק ג
מצודת ציון
"המזוזות" - הם העמודים מצדי הפתח מזה ומזה
"ויסעם" - מלשון נסיעה רצה לומר עקרם ממקומם
מצודת דוד
"ויסעם" - עקרם ממקומם עם הבריח המבריח לנעול הדלתות
"ויאחז" - כי מצאם נעולותפסוק ה
מצודת ציון
"פתי" - ענין הסתה והרבות דברים
"ואסרנוהו" - מלשון מאסר
"לענותו" - מלשון עינוי
מצודת דוד
"איש" - כל איש ואיש מאתנו
"במה" - בעבור מה גדול כוחו כל כך ובמה יותש כוחו לשנוכל לאסרו ולענות אותו ביסורים
"פתי אותו וראי" - רצה לומר פתיהו שיאמר לך ואל תאמיני בו עד שתראי בנסיון שהאמת אתופסוק ו
מצודת דוד
פסוק ז
מצודת ציון
"יתרים לחים" - חבלים משבטים לחים כמו (איוב ל יא)יתרי פתח
"חרבו" - יבשו כמו (בראשית ח יג)חרבו המים
"וחליתי" - תרגם יונתן ואחלוש
מצודת דוד
"כאחד האדם" - כשאר כל אדם
"אשר לא חרבו" - כפל הדבר לתוספת ביאורפסוק ח
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת ציון
"וינתק" - ענין ההעתק והקריעה לשנים וכן (ירמיהו ה ה)נתקו מוסרות
"פתיל" - חוט כפול ושזור כמו (במדבר טו לח)פתיל תכלת
"הנערת" - הוא פסולת הפשתן המנערים ומשליכים ממנה בעת הנפוץ כמו (ישעיהו א לא)והיה החסון לנערת ורצה לומר חוט המנוער מהפסולת שהוא נוח להשרף בקל
"בהריחו" - מלשון ריח ועל דרך הרחבה והפלגה ידבר
מצודת דוד
"ולא נודע כחו" - לא היה נודע בזה תכלית גבול כחו כי לדבר קל היה נחשב למול כחו ובקלות נתקם
"בהריחו אש" - רצה לומר כשהוא קרוב אל האש ורק מריח את האש והוא מלשון מליצה
"ותאמר אליו" - אחר שאסרה אותו אמרה לו אתה שמשון פלשתים באו עליך בכדי שיתחזק לנתק היתרים ואם ינתקם תאמר שלנסותו עשתה ואם לא יוכל לנתקם הרי האורב מוכן
"והאורב יושב" - שאם תראה שאמת הדבר יקחוהופסוק י
מצודת ציון
"התלת" - ענין לעג ושחוק כמו (שמות ח כה)אל יוסף פרעה התל
מצודת דוד
פסוק יג
מצודת ציון
"תארגי" - מלשון אריגה
"מחלפות" - הם קווצות ותלתלי שער הראש ועל כי יוחלפו בהתגלחם יקראו מחלפות
"המסכת" - הוא השתי כשהוא מסודר וערוך על יתד האריג ובמשנה בנגעים (יא ט) בנפש המסכת והמסדר השתי יקרא מיסך כמו (משנה שבת ז ב) והמיסך והעושה שתי בתי נירין
מצודת דוד
"עם המסכת" - עם השתי המסודר לאריגה ורצה לומר כאשר תעשה כזאת אז יותש כחי ובכל דבר אשר תאסרני לא אוכל לנתקם מעתה
"שבע מחלפות" - שבעה תלתלי הראש כי נזיר היה וגדל שער ראשו
"עד הנה וגו'" - רצה לומר אם רצית להתל בי בדרך שחוק הן עד הנה התלת בי ועשית את שלך אבל עתה הגידה לי האמת ואל תוסיף התל ביפסוק יד
מצודת ציון
"ותתקע" - ענין נעיצה בחוזק רב כמו (לעיל ד כא) ותתקע את היתד
"ביתד" - הוא יתד הארוג והוא עץ עגול שלפני האורג יכרוך עליו בגלגולו את חוטי השתי המסודר לאחר האריגה ובמשנה (כלים כא א) נקרא כובד התחתון
"וייקץ משנתו" - ענין ההערה מהשינה
"ויסע" - עקר ממקומו
מצודת דוד
"ויסע" - כשבא לשמוט שער ראשו עקר היתד עם המסכת הכרוך בו הנארג עם שער ראשו
"וייקץ משנתו" - כי מה שאסרתו בתחלה ביתרים ובעבותים עשתה כשהיה נעור אולם לארוג תלתלי הראש לא היה מניח אם היה נעור שהרי הנזיר אסור אפילו לסרוק ראשו פן יתלוש השער (נזיר מב א) ולזה ארגה כשהוא ישן
"ותתקע ביתד" - אחר שארגה המחלפות אשר חשבה שבזה יותש כחו בקשה לנסות הדבר ותקעה המחלפות כשהם ארוגים עם המסכת לתחבם בחוזק רב סביב יתד הארג לראות אם יוכל לשמטםפסוק טו
מצודת דוד
פסוק טז
מצודת ציון
"הציקה" - מלשון צוקה וצרה
"ותאלצהו" - תרגם יונתן ודחקתיה ואין לו דומה במקרא
מצודת דוד
"ותאלצהו" - אמרו רבותינו זכרונם לברכה (סוטה ט ב) שהיתה שומטת עצמה מתחתיו בשעת התשמיש
"ותקצר נפשו למות" - לא היתה דעתו רחבה עליו עד כי היה קרוב למות
"הציקה" - צערה אותו בדברים כל יום ויוםפסוק יז
מצודת ציון
"מורה" - תער
מצודת דוד
"כל לבו" - כל מצפון לבו
"אם גלחתי" - כאשר אתגלח יסור כחי הרבפסוק יח
מצודת דוד
"הכסף" - שהבטיחו לה בשכרה
"עלו הפעם" - רצה לומר בואו והבו שכרי
"ותרא וגו'" - כי ניכרין דברי אמת (סוטה ט ב) על כי ראתה אותו נוהג נזירותפסוק יט
מצודת ציון
"ותישנהו" - מלשון שינה
"ותחל" - מלשון התחלה
מצודת דוד
"ותחל לענותו" - גילוח השער יקרא התחלת העינוי כי בזה סר כחו ומוכן הוא להיות מעונה ביד פלשתים
"לאיש" - למי שדרכו לגלח
"ותגלח" - על ידי מצותה אשר צותה לגלחפסוק כ
מצודת ציון
"ואנער" - ענין היקיצה בהתעוררות רב ובגבורה
מצודת דוד
"כי ה' סר" - בהגלח שער ראשו סר ה' מעליו וסר כחו
"ויאמר" - חשב לומר אצא גם עכשיו כמו בפעמים הקודמים ואתחזק לנעור מהשינה ולהראות גבורות ולזה לא ברח מפניהםפסוק כא
מצודת ציון
"וינקרו" - נקבו כמו (ישעיהו נא א) מקבת בור נקרתם
"בנחשתים" - בשלשלאות נחושת
מצודת דוד
פסוק כב
מצודת ציון
"ויחל" - מלשון התחלה
"לצמח" - הוא תחלת הגדול
מצודת דוד
פסוק כג
מצודת דוד
"ולשמחה" - גם בעבור השמחה נאספו לשמוח ברבת עם
"ויאמרו וגו'" - בעת זבחם לעבודה זרה ובשמחתם אמרו נתן וגו'
"לזבח וגו'" - בחשבם שהעבודה זרה שלהם מסר את שמשון בידםפסוק כד
מצודת ציון
"ויהללו" - ושבחו
"מחריב" - מלשון חורבן וכליון
מצודת דוד
פסוק כה
מצודת דוד
"ויצחק" - שמח לפניהם כדרך המשמח
"וישחק לנו" - רצה לומר ישמח אותנו בספור גבורותיו וכדומה
"כטוב לבם" - באכילה ושתיהפסוק כו
מצודת ציון
"המחזיק" - האוחז
"והמישני" - מלשון משוש ונגיעה בדבר מה כמו (תהלים קטו ז)ידיהם ולא ימישון
"נכון" - נשען על מכונו
מצודת דוד
"הניחה אותי" - הרף ידך ממני בכדי שאוכל למשש בידי את העמודים וגו' בכדי שאשען עליהם
"המחזיק בידו" - על כי נקרו עיניו היה מי מחזיק בידו והוליכו הדרך אשר ילך בהפסוק כח
מצודת דוד
"נקם אחת" - עוד פעם אחת אנקום מפלשתים על מה שנקרו שתי עיני ורבותינו זכרונם לברכה אמרו (במדבר רבה ט) שאמר מה שנקרו עין אחת אנקום והשנית תהיה שמורה לעולם הבא
"האלהים" - רצה לומר חזקני נא אתה אלהיםפסוק כט
מצודת ציון
"וילפת" - ענין אחיזה כמו (רות ג ח)ויחרד האיש וילפת
"התוך" - האמצעית כמו (במדבר לה ה) והעיר בתוך
מצודת דוד
"וילפת" - אחז העמודים וסמך ידו עליהם
"אחד" - עמוד אחד אחז בימינו וגו'פסוק ל
מצודת דוד
"רבים" - מרובים במספר
"ויט" - הטה העמודים בידיו
"תמות וגו'" - אהיה נהרג עמהם רצה לומר כל כך אני חפץ במיתתם עד שאהרג עצמי עמהםפסוק לא
מצודת דוד
"והוא שפט" - עם שאמר למעלה (טו כ) חזר וכתבו לומר שמשך הזמן שישב במאסר עלה בחשבון העשרים
<< · מצודות על שופטים · טז · >>