במדבר רבה ט

כד. [ עריכה ]
תָּנֵי (גמרא סוטה ח-ב): הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מִנַּיִן שֶׁבַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִים לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כז, ח): בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְּחָהּ תְּרִיבֶנָּה, אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא סְאָה, מִנַּיִן לַמּוֹדֵד בְּתַרְקַב וַחֲצִי תַרְקַב קַב וַחֲצִי קַב, רֹבַע וַחֲצִי רֹבַע, תּוֹמָן וְעוּכְלָא מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ט, ד): כִּי כָּל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ, רִבָּה כָּאן סְאוֹת הַרְבֵּה: אֵין לִי אֶלָא דָּבָר הַבָּא בַּמִּדָּה, מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ פְּרוּטוֹת מִצְטָרְפוֹת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל, תַּלְמוּד לוֹמַר (קהלת ז, כז): אַחַת לְאַחַת לִמְצֹא חֶשְׁבּוֹן, בַּנֹּהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם נִכְשַׁל בַּעֲבֵרָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, מֵת שׁוֹרוֹ, אָבְדָה תַּרְנְגָלְתּוֹ, אָבְדָה צְלוֹחִיתוֹ, נִכְשַׁל בְּאֶצְבָּעוֹ, הַחֶשְׁבּוֹן מִתְמַצֶּה, אַחַת מִתְאָרְעָה לְאַחַת וְהַחֶשְׁבּוֹן מִתְמַצֶּה. כַּמָּה הוּא מִצּוּי חֶשְׁבּוֹן, עַד אֶחָד. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּסוֹטָה שֶׁבַּמִּדָּה שֶׁמָּדְדָה בָּהּ מוֹדְדִין לָהּ, הִיא עָמְדָה לְפָנָיו כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה בְּעֵינָיו, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מַעֲמִידָהּ לִפְנֵי הַכֹּל לְהַרְאוֹת אֶת קְלוֹנָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, יח): וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה', זֶה שַׁעַר נִיקָנוֹר. הִיא פֵּרְסָה סוּדְרִין נָאִין עַל רֹאשָׁהּ, לְפִיכָךְ כֹּהֵן נוֹטֵל כִּפָּה מֵעַל רֹאשָׁהּ וְנוֹתְנָהּ תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ. הִיא קִשְׁטָה לוֹ פָּנֶיהָ, לְפִיכָךְ פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת. הִיא כִּחֲלָה לוֹ עֵינֶיהָ, לְפִיכָךְ עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת. הִיא קָלְעָה לוֹ שְׂעָרָהּ, לְפִיכָךְ כֹּהֵן סוֹתֵר אֶת שְׂעָרָהּ. הִיא הֶרְאֲתָה לוֹ בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ, לְפִיכָךְ צִפָּרְנֶיהָ נוֹשְׁרוֹת. הִיא חָגְרָה לוֹ בַּצִּלְצוּל, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מֵבִיא חֶבֶל הַמִּצְרִי וְקוֹשֵׁר לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ. הִיא פָּשְׁטָה לוֹ יְרֵכָהּ, לְפִיכָךְ יְרֵכָהּ נוֹפֶלֶת. הִיא קִבַּלְתּוֹ עַל כְּרֵסָהּ, לְפִיכָךְ בִּטְנָהּ צָבָה. הִיא הֶאֱכִילַתּוּ מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, לְפִיכָךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה. הִיא הִשְׁקַתּוּ יַיִן מְשֻׁבָּח בְּכוֹסוֹת מְשֻׁבָּחוֹת, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מַשְׁקָהּ מַיִם הַמָּרִים בְּמַקֵּדָה שֶׁל חֶרֶס. הִיא עָשְׂתָה בַּסֵּתֶר, יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן שָׂם בָּהּ פָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כד, טו): וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים. דָּבָר אַחֵר, הִיא עָשְׂתָה בַּסֵּתֶר הַמָּקוֹם פִּרְסְמָהּ בַּגָּלוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כו, כו): תִּכַּסֶּה שִׂנְאָה בְּמַשָּׁאוֹן תִּגָּלֶה רָעָתוֹ בְקָהָל, אַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל לֹא נִתְגָּאוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא מִתּוֹךְ טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כא, ט יג): בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד וגו' שׁוֹרוֹ עִבַּר וגו' יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וגו' יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר וגו' יְכַלּוּ בַטּוֹב יְמֵיהֶם וגו', הִיא גָרְמָה לָהֶם (איוב כא, יד טו): וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וגו' מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ וגו'. אָמְרוּ [סדום] דּוֹר הַמַּבּוּל הוֹאִיל וְאֵין לוֹ עָלֵינוּ טַרְחוּת אֶלָּא שְׁתֵּי טִפּוֹת שֶׁל גְּשָׁמִים הַלָּלוּ, אֵין אָנוּ צְרִיכִין, יֵשׁ לָנוּ מַעְיָנוֹת וּנְחָלִים שֶׁאָנוּ מִסְתַּפְּקִים מֵהֶם מַיִם בֵּין בִּימוֹת הַחַמָּה בֵּין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ו): וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וגו'. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּטּוֹבָה שֶׁהֵטַבְתִּי לָכֶם בָּהּ אַתֶּם מִתְגָּאִים לְפָנַי, בָּהּ אֲנִי נִפְרָע מִכֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז, יא כג): בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקעוּ וגו' וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם וגו'. רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית אוֹמֵר הֵם לֹא נִתְגָּאוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בְּגַלְגַּל הָעַיִן שֶׁדּוֹמֶה לַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו, ב): וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם, אַף הַמָּקוֹם לֹא נִפְרַע מֵהֶם אֶלָּא בְּגַלְגַּל הַמַּיִם הַדּוֹמֶה לָעַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ וגו'. אַנְשֵׁי הַמִּגְדָּל לֹא נִתְגָּאוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יא, א ב): וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה וגו' וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וגו', וְאֵין יְשִׁיבָה אֶלָא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ו): וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ, הִיא גָרְמָה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יא, ד): וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ וגו', וּבָהּ נִפְרַע מֵהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יא, ח ט): וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם וגו' עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל וגו'. אַנְשֵׁי סְדוֹם לֹא נִתְגָּאוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם, מַהוּ אוֹמֵר בְּאַרְצָם (איוב כח, ה ח): אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם וגו' מְקוֹם סַפִּיר וגו' נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וגו' לֹא הִדְרִיכוּהוּ בְנֵי שָׁחַץ וגו'. אָמְרוּ סְדוֹם הוֹאִיל וּמָזוֹן יוֹצֵא מֵאַרְצֵנוּ, כֶּסֶף וְזָהָב יוֹצֵא מֵאַרְצֵנוּ, אֲבָנִים טוֹבִים וּמַרְגָּלִיּוֹת יוֹצְאוֹת מֵאַרְצֵנוּ, אֵין אָנוּ צְרִיכִין שֶׁיָּבוֹא אָדָם אֶצְלֵנוּ, שֶׁאֵין בָּאִין אֵלֵינוּ אֶלָּא לְחַסְּרֵנוּ, נַעֲמֹד וּנְשַׁכַּח אֶת הָרֶגֶל מִבֵּינוֹתֵינוּ. אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם בַּטּוֹבָה שֶׁהֵטַבְתִּי לָכֶם אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לְשַׁכַּח אֶת הָרֶגֶל מִבֵּינוֹתֵיכֶם, אֲנִי אֲשַׁכַּח אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם, מַהוּ אוֹמֵר (איוב כח, ד): פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר וגו', (איוב יב, ה ו): לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן וגו' יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים וגו', הִיא גָרְמָה לָהֶם (איוב יב, ו): לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יחזקאל טז, מח מט): חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים אִם עָשְׂתָה סְדֹם אֲחוֹתֵךְ הִיא וּבְנוֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר עָשִׂית אַתְּ וּבְנוֹתָיִךְ, הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדוֹם אֲחוֹתֵךְ וגו', וְכָל כָּךְ לָמָּה (יחזקאל טז, מט): וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה וגו'. מִצְרַיִם לֹא נִתְגָּאוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, כב): וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ וגו' כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד וגו', אַף הַמָּקוֹם לֹא נִפְרַע מֵהֶם אֶלָּא בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ד): מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וגו'. סִיסְרָא לֹא נִתְגָּאֶה לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בִּשְׁבִיל לִגְיוֹנוֹת שֶׁאֵין מְקַבְּלִין שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, יט): בָּאוּ מְלָכִים נִלְחָמוּ וגו' אָז נִלְחֲמוּ וגו', אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נִפְרַע מֵהֶם אֶלָּא בַּלִּגְיוֹנוֹת שֶׁאֵין מְקַבְּלִין שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, כ): מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ וגו', לֹא זָזוּ מִשָּׁם וְלֹא סְפָנוּהוּ מִפְּנֵי שֶׁהוּא גּוֹלְיָר. שִׁמְשׁוֹן מָרַד בְּעֵינָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים יד, ג): וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי, אַף הוּא לָקָה בְּעֵינָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים טז, כא): וַיֹּאחֲזוּהוּ פְּלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שופטים יד, א): וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (בראשית לח, יג): הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה, רַב אָמַר שְׁתֵּי תִּמְנוֹת הָיוּ אַחַת שֶׁל יְהוּדָה וְאַחַת שֶׁל שִׁמְשׁוֹן. אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ בַּר נַגָּרִי, כְּגוֹן הָדָא בֵּית מָעוֹן, שֶׁיּוֹרְדִים לָהּ מִפְּלוּגְתָא וְעוֹלִים לָהּ מִטְּבֶרְיָא. רַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר תִּמְנָתָה אַחַת הָיְתָה וְלָמָּה כְּתִיב בָּהּ יְרִידָה וַעֲלִיָּה, אֶלָּא שֶׁל יְהוּדָה שֶׁהָיְתָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, לְפִיכָךְ כְּתִיב בָּהּ עֲלִיָּה, שֶׁל שִׁמְשׁוֹן שֶׁלֹא הָיְתָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, לְפִיכָךְ כְּתִיב בָּהּ יְרִידָה. כְּתִיב (שופטים יד, ה): וַיָּבֹאוּ עַד כַּרְמֵי תִמְנָתָה, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אָבִיו וְאִמּוֹ מַרְאִים לוֹ כַּרְמֵי תִמְנָתָה זְרוּעִים כִּלְאַיִם וְאוֹמְרִים לוֹ כְּשֵׁם שֶׁכַּרְמֵיהֶם זְרוּעִים כִּלְאַיִם כָּךְ בְּנוֹתֵיהֶם זְרוּעוֹת כִּלְאַיִם. (שופטים יד, ד): וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשִׁבְעָה מְקוֹמוֹת כְּתִיב (דברים ז, ג): לֹא תִתְחַתֵּן בָּם, אָמַר רַבִּי אָבִין לֵאָסֵר שִׁבְעָה עֲמָמִים, וְכֹה הוּא אוֹמֵר הָכֵן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק (משלי ג, לד): אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן. תָּנֵי (גמרא סוטה ט-ב): רַבִּי אוֹמֵר תְּחִלַּת קִלְקוּלוֹ בְּעַזָּה, לְפִיכָךְ לָקָה בְּעַזָּה, תְּחִלַּת קִלְקוּלוֹ בְּעַזָּה, דִּכְתִיב (שופטים טז, א): וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן עֲזָתָה וַיַּרְא שָׁם אִשָּׁה זוֹנָה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ, לְפִיכָךְ לָקָה בְּעַזָּה, דִּכְתִיב (שופטים טז, כא): וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ עַזָּתָה וַיַּאַסְרוּהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית הָאֲסוּרִים. אֵיתִיבוּן וְהָכְתִיב (שופטים יד, א): וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן דֶּרֶךְ נִשֹּׂוּאִין הָיוּ שֶׁל תִּמְנָתָה, אֲבָל תְּחִלַּת קִלְקוּלוֹ בְּעַזָּה הָיְתָה. (שופטים טז, ד): וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיֶּאֱהַב אִשָּׁה בְּנַחַל שׂוֹרֵק וגו', מַהוּ בְּנַחַל שׂוֹרֵק, שֶׁנַּעֲשָׂה כְּאִילָן שֶׁאֵין עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, כָּךְ כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁתַּלֵּשׁ בַּחֵטְא נַעֲשָׂה מוּעָד לַעֲבֵרָה. (שופטים טז, ד): וּשְׁמָהּ דְּלִילָה, רַבִּי אוֹמֵר אִלְּמָלֵא לֹא נִקְרָא שְׁמָהּ דְּלִילָה הָיְתָה רְאוּיָה שֶׁתִּקָּרֵא כֵּן, דִּלְדְּלָה אֶת כֹּחוֹ, דִּלְדְּלָה אֶת מַעֲשָׂיו, דִּלְדְּלָה אֶת לִבּוֹ. כְּתִיב (שופטים טז, יח): וַתֵּרֶא דְלִילָה כִּי הִגִּיד לָהּ אֶת כָּל לִבּוֹ וגו', מְנָא יָדְעָה, אָמַר רַבִּי חָנָן נִכָּרִין דִּבְרֵי אֱמֶת. נַחְמָנִי אָמַר יָדְעָה בֵיהּ בְּאוֹתוֹ צַדִּיק דְּלָא מַפִּיק שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה, כֵּיוָן דְּאָמַר לָהּ (שופטים טז, יז): נְזִיר אֱלֹהִים אֲנִי, אָמְרָה הַשְׁתָּא וַדַּאי קֻשְׁטָא קָא אָמַר. דִּלְדְּלָה אֶת כֹּחוֹ, דִּכְתִיב (שופטים טז, יט): וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו. (שופטים טז, כא): וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית הָאֲסוּרִים, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין טְחִינָה אֶלָּא לְשׁוֹן עֲבֵרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איוב לא, י): תִּטְחַן לְאַחֵר אִשְׁתִּי וגו', מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד הֵבִיא לוֹ אִשְׁתּוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִין כְּדֵי שֶׁתִּתְעַבֵּר מִמֶּנּוּ, הַיְנוּ דְּאַמְרֵי אִינְשֵׁי, קַמֵּי דְשָׁתֵי חַמְרָא, חַמְרָא. קַמֵּי רָפוֹקָא גְּרִידָא דְיַבְּלָא. אָמַר רַבִּי יִצְחָק דְּבֵי רַבִּי אַמֵּי לְפִי שֶׁנִּתְאַוָּה שִׁמְשׁוֹן לְדָבָר טָמֵא לְפִיכָךְ נִתְלוּ חַיָּיו בְּדָבָר טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים טו, יט): וַיִּבְקַע אֱלֹהִים אֶת הַמַּכְתֵּשׁ אֲשֶׁר בַּלֶּחִי וַיֵּצְאוּ וגו' (שופטים טז, כח): וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל ה' וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהִים זָכְרֵנִי נָא וגו', מַה זְּכִירָה הָיְתָה לוֹ אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוּא מִתְאַוֶּה לִזְנוּת, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַב אָמַר שִׁמְשׁוֹן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים זְכָר לִי עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁשָּׁפַטְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא אָמַרְתִּי לְאֶחָד מֵהֶם הַעֲבֵר לִי מַקֵּל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. מַהוּ (שופטים טז, כח): הָאֱלֹהִים וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים, אָמַר רַב אַחָא אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָם, תֵּן לִי שְׂכַר עֵינִי אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה וּשְׂכַר עֵינִי אַחַת תְּהֵא מְתֻקֶּנֶת לִי לֶעָתִיד לָבוֹא. אַבְשָׁלוֹם בִּשְׂעָרוֹ מָרַד, שֶׁהָיָה מִתְגָּאֶה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יד, כה כו): וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה בְּכָל יִשְׂרָאֵל, וּבְגַלְּחוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים וגו', לְפִיכָךְ נִתְלָה בִּשְׂעָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יד, כו) (שמואל ב יח, ט): וַיֶּחֱזַק רֹאשׁוֹ בָאֵלָה וַיֻּתַּן בֵּין הַשָּׁמַיִם. תָּנֵי (גמרא נזיר ד-ב): רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר אַבְשָׁלוֹם נְזִיר עוֹלָם הָיָה, אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הָיָה מְגַלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב טו, ז ח): וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי, כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ וגו'. וּמְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יד, כו): וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ וגו', יָלֵיף יָמִים, יָמִים, מִבָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה, דִּכְתִיב (ויקרא כה, כט): יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ, מַה לְּהַלָּן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אַף כָּאן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. רַבִּי נְהוֹרָאי אוֹמֵר מְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁלשִׁים יוֹם, יָלֵיף לֵיהּ מִכֹּהֲנִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (יחזקאל מד, כ): וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ, וְיוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים יוֹם הֲוֵי פֶּרַע, וְגַבֵּי כֹּהֲנִים מַה טַעַם אֵין רַשָּׁאִין לְגַדֵּל פֶּרַע מִשּׁוּם כָּבוֹד, הָכֵי נָמֵי אִכָּא כָּבוֹד. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מְגַלֵּחַ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּבְנֵי טְבֶרְיָה וּבְנֵי צִפּוֹרִי מְגַלְּחִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. (שמואל ב יד, כו): וְשָׁקַל אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ מָאתַיִם שְׁקָלִים וגו', אַבְשָׁלוֹם אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כַּחֲרוּבִית גְּדוֹלָה הָיָה, יָכוֹל כַּכִּידוֹן, רַבִּי בֵּיבַי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר בַּדִּין [בדין] הָיָה עָשׂוּי, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כַּד סְלַקֵּית לְהָכָא נְסַבֵית אֱזוֹרִי וֶאֱזוֹרֵיהּ דִּבְרִי וֶאֱזוֹרֵיהּ דַּחֲמָרֵיהּ מַקָּפָא כּוֹרָתָא דַּחֲרוּבִיתָא דְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל וְלָא מָטוֹן, קַצֵּית חַד חֲרוּב וּנְגַר מְלָא יְדִי דְּבָשׁ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי פַּעַם אַחַת נִפְתְּחָה מְעָרָה מִתַּחְתִּי וְעָמַדְתִּי בְּגַלְגַּל עֵינָיו שֶׁל מֵת עַד חוֹטְמִי, כְּשֶׁחָזַרְתִּי לְאָחוֹר אָמְרוּ לִי שֶׁל אַבְשָׁלוֹם הָיְתָה. שֶׁמָּא תֹאמַר אַבָּא שָׁאוּל נַנָּס הָיָה, לָאו, אֶלָּא אַבָּא שָׁאוּל אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַבִּי טַרְפוֹן מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ הָיָה. רַבִּי טַרְפוֹן אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, רַבִּי עֲקִיבָא אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַבִּי מֵאִיר מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, רַבִּי מֵאִיר אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַבִּי מַגִיעַ לִכְתֵפוֹ, רַבִּי אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַב מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, רַב אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַב יְהוּדָה מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, רַב יְהוּדָה אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְאַדָא דַּיָּאלָא מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, פַּשְׁתִּיבְנָא דְּפוּמְבְּדִיתָא קָאי לְאַדָּא דַיָּאלָא עַד פַּלְגֵּיהּ, כֻּלֵּי עַלְמָא קָיְמֵי לֵיהּ לְפַשְׁתִּיבְנָא דְפוּמְבְּדִיתָא עַד פַּלְגֵּיהּ. כָּתוּב (שמואל ב יד, כה): וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה בְּכָל יִשְרָאֵל לְהַלֵּל מְאֹד, יָכוֹל בַּכֹּל תַּלְמוּד לוֹמַר (שמואל ב יד, כה): מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקָדוֹ לֹא הָיָה בוֹ מוּם, וְדִכְוָתֵיהּ (שמואל א ט, ב): וְלוֹ הָיָה בֵן וּשְׁמוֹ שָׁאוּל בָּחוּר וָטוֹב, יָכוֹל בַּכֹּל תַּלְמוּד לוֹמַר (שמואל ב יד, כה): מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם. תָּנֵי דְבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּעֵת שֶׁנִּתְלָה אַבְשָׁלוֹם בָּאֵלָה, שְׁקַל סַפְסֵירָא בְּעָא לְמִפְסְקֵיהּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִבְקַע שְׁאוֹל מִתַּחְתָּיו, וּלְפִי שֶׁבָּא עַל עֶשֶׂר פִּלַּגְשֵׁי אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב טו, טז): וַיַּעֲזֹב הַמֶּלֶךְ אֵת עֶשֶׂר נָשִׁים, וְאוֹמֵר (שמואל ב טז, כב): וַיָּבֹא אַבְשָׁלוֹם אֶל פִּלַּגְשֵׁי אָבִיו, לְפִיכָךְ נִתְּנוּ בוֹ עֶשֶׂר לוֹנְכֵיאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יח, טו): וַיָּסֹבּוּ עֲשָׂרָה נְעָרִים. כְּתִיב (שמואל ב יח, יח): וְאַבְשָׁלֹם לָקַח וַיַּצֶּב לוֹ בְחַיָּו, מַאי לָקַח, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ שֶׁלָּקַח מֶקַח רַע לְעַצְמוֹ. (שמואל ב יח, יח): אֶת מַצֶּבֶת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק הַמֶּלֶךְ, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא בְּעֵצָה עֲמֻקָּה שֶׁל מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יב, יא): כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ וגו'. וְדִכְוָתֵיהּ (בראשית לז, יד): וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא בְּעֵצָה עֲמֻקָּה שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁקָּבוּר בְּחֶבְרוֹן, (בראשית טו, יג): יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ וגו', (שמואל ב יח, יח): כִּי אָמַר אֵין לִי בֵּן, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמואל ב יד, כז): וַיִּוָּלְדוּ לְאַבְשָׁלוֹם שְׁלוֹשָׁה בָנִים וּבַת אַחַת וּשְׁמָהּ תָּמָר, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימֵי שֶׁלֹא הָיָה לוֹ בֵּן רָאוּי לְמַלְכוּת, וּלְפִי שֶׁגָּנַב אַבְשָׁלוֹם שָׁלשׁ גְנֵבוֹת, לֵב אָבִיו, וְלֵב בֵּית דִּין, וְלֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ נִקְבְּעוּ בוֹ שְׁלשָׁה שְׁבָטִים בְּלִבּוֹ, (שמואל ב יח, יד): וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם עוֹדֶנוּ חַי בְּלֶב הָאֵלָה. לֵב אָבִיו מִנַּיִן (שמואל ב טו, ז): וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ וגו', כָּל יָמָיו שֶׁל דָּוִד לֹא מָלַךְ אֶלָּא אַרְבָּעִים שָׁנָה, הָכָא הוּא אוֹמֵר הָכֵן, אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁשָּׁאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, (שמואל ב טו, ח): כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ וגו', אֲמַר לֵיהּ מַאן אַתְּ בָּעֵי כַּדּוּן, אֲמַר לֵיהּ כְּתָב לִי חַד פִּתָּק דִּתְרֵין גַּבְרִין דִּנְסִיבוֹן עִמִּי. אֲמַר לֵיהּ אֱמֹר לִי לְמַאן אַתְּ בָּעֵי, אֲמַר לֵיהּ כְּתֹב לִי סְתָם לְמַאן דַּאֲנָא בָּעֵי אֲנָא נָסֵב, כָּתַב לֵיהּ סְתָם, אֲזַל וּצְמַת לֵיהּ תְּרֵין תְּרֵין גַּבְרִין, עַד דִּצְמַת לֵיהּ מָאתָן גַּבְרִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב טו, יא): וְאֶת אַבְשָׁלוֹם הָלְכוּ מָאתַיִם אִישׁ מִירוּשָׁלַיִם קְרֻאִים וְהֹלְכִים לְתֻמָּם וְלֹא יָדְעוּ כָּל דָּבָר. קְרֻאִים מִדָּוִד, וְהֹלְכִים לְתֻמָּם מֵאַבְשָׁלוֹם, וְלֹא יָדְעוּ כָּל דָּבָר מֵעֲצַת אֲחִיתֹפֶל. אָמַר רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא כֻּלָּם רָאשֵׁי סַנְהֶדְּרָאוֹת הָיוּ, וְכֵיוָן דַּחֲמוֹן מִלַּיָּה אָתְיָן לְחִלּוּפִין, אָמְרוּ רִבּוֹן הָעוֹלָמִים נִפְּלָה נָא בְּיַד דָּוִד וְאַל יִפֹּל דָּוִד בְּיָדֵינוּ, שֶׁאִם נוֹפְלִים אָנוּ בְּיַד דָּוִד מִתְרַחֵם עָלֵינוּ, וְאִם נוֹפֵל דָּוִד בְּיָדֵינוּ אֵין אָנוּ מִתְרַחֲמִים עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה, יט): פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי וגו', הֲרֵי שֶׁגָּנַב לֵב אָבִיו. לֵב בֵּית דִּין, (שמואל ב טו, ד ו): וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם מִי יְשִׂמֵנִי שֹׁפֵט בָּאָרֶץ וגו' וְהָיָה בִּקְרָב אִישׁ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ וגו' וַיַּעַשׂ אַבְשָׁלוֹם כַּדָּבָר הַזֶּה לְכָל יִשְׂרָאֵל, לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן (שמואל ב טו, ו): וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלוֹם אֶת לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל. וְכֵן סַנְחֵרִיב לֹא נִתְגָּאָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לז, כד): בְּיַד עֲבָדֶיךָ חֵרַפְתָּ ה', וְאָבוֹא מְרוֹם קִצּוֹ וגו', אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נִפְרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, לה): וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר וגו'. כֻּלָּם מְלָכִים קוֹשְׁרֵי כְּתָרִים בְּרָאשֵׁיהֶם. נְבוּכַדְנֶצַּר אָמַר אֵין כָּל בָּאֵי עוֹלָם כְּדָאִין לִשְׁרוֹת בֵּינֵיהֶם, עָשָׂה לוֹ עָב קְטַנָּה וְדָר בְּתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יד, יד): אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ישעיה יד, יג יד): אַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה וגו', אֲנִי אוֹרִידְךָ אֶל שְׁאוֹל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה יד, טו): אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד וגו', אָמַר לוֹ אַתָּה אָמַרְתָּ אֵין כָּל בָּאֵי עוֹלָם כְּדָאִין לִשְׁרוֹת בֵּינֵיהֶם, אַתָּה אֵין אַתָּה כְּדַאי לִשְׁרוֹת בֵּינֵיהֶם, (דניאל ד, כט): וּמִן אֲנָשָׁא לָךְ טָרְדִין וְעִם חֵיוַת בָּרָא מְדֹרָךְ וגו', (דניאל ד, ל): בֵּהּ שַׁעֲתָא מִלְּתָא סָפַת וגו', (דניאל ד, כו): לִקְצַת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר וגו'.