מצודות על ירמיהו י יג

<< | מצודות על ירמיהופרק י' • פסוק י"ג | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו י', י"ג:

לְק֨וֹל תִּתּ֜וֹ הֲמ֥וֹן מַ֙יִם֙ בַּשָּׁמַ֔יִם וַיַּעֲלֶ֥ה נְשִׂאִ֖ים מִקְצֵ֣ה ארץ הָאָ֑רֶץ בְּרָקִ֤ים לַמָּטָר֙ עָשָׂ֔ה וַיּ֥וֹצֵא ר֖וּחַ מֵאֹצְרֹתָֽיו׃


 

מצודת ציון

"לקול" - באה הלמ"ד במקום בעבור וכן פתח פיך לאלם (משלי לא)

"תתו" - מלשון נתינה

"המון" - מלשון המיה ושאון

"ויעלה" - באה הוי"ו במקום אז וכן אם נקבה תלד וטמאה שבועים (ויקרא יב)ור"ל אז טמאה

"נשיאים" - עננים ע"ש שמנשאים עצמן למעלה וכן מעלה נשיאים (תהלים קלה

מצודת דוד

"ויוצא" - הוא מוציא את הרוח ממקום אוצרו

"ברקים" - לעת בא המטר מבריק ברקים ואין המטר מכבה אותם

"מקצה הארץ" - ר"ל כאשר המה נראים למראה העין שהם בשפולי הרקיע בקצה הארץ אז מעלה אותם אל מול המקום אשר ירצה להמטיר שמה

"לקול תתו" - בעבור נתינתו קול המיית מים באויר השמים אז מעלה את העננים לרום השמים