פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל דרך וגו'" - אל תלמדו ללכת על דרך העכו"ם לעבוד אל הפסילים הנעשים למזלות השמים

"ומאותות" - ר"ל אל תחשבו שבעבור עבודתם תהיו נצולים מהרעות אשר יורו עליהם מחברות הכוכבים ולקיית המאורות כי אין לכם לפחוד מאלה כי העכו"ם יפחדו מהם כי הם נתונים תחת מערכת השמים ולא כן אתם כי אתם מיוחדים להשגחת המקום ב"ה וכמ"ש אשר חלק וגו' לכל העמים וגו' ואתכם לקח ה' וגו' (דברים ד)

מצודת ציון

"ומאותות" - מלשון אות וסימן

"תחתו" - ענין פחד ושבר

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי עץ" - ר"ל אף אם היה הכח ביד צבא השמים להפך הרעה לטובה ע"י העבודה להם מ"מ הבל הוא לעבוד את הצורה כי הלא הוא עץ בעלמא הנכרת מן היער והוא מעשה ידי אומן בכלי המעצד

"כי חוקות" - אשר חוקות העכו"ם הבל הוא גם למולם במה שעושים צורה לצבא השמים ואליו יעבודו

מצודת ציון

"כי" - אשר

"חוקות" - ענין דבר קבוע

"חרש" - אומן עץ

"במעצד" - שם כלי גדול עשוי לחתוך בו וכן חרש ברזל מעצד (ישעיהו מד)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא יפיק" - למען לא יהיה נכשל ר"ל שלא יתקלקל להפרד הצפוי ממנו

"ייפהו" - מייפה את הצורה בחפוי כסף וזהב ומחזק עליו החפוי ע"י מסמרות ובהכאת המקבות

מצודת ציון

"במסמרות" - ביתדות וכן וברזל לרוב למסמרים (דברי הימים א' כב)

"ובמקבות" - הוא הפטיש כמו ותשם את המקבת בידה (שופטים ד)ויקרא כן ע"ש שראשו אחד חד לנקוב בו האבנים

"יפיק" - ענין כשלון וכן ופיק ברכים (נחום ב)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תיראו מהם" - ר"ל ואתם ישראל אל תיראו אף מצבא השמים עצמם כי אין בידם לעשות לכם רעה וגם אין עמהם לעשות טובה למי מכם כי הכל בא לכם בהשגחת המקום

"נשוא ינשוא" - מהצורך לשאתו על כתף כי לא יצעדו בעצמם א"כ הואיל וכן אין לך הבל גדול מזה

"כתומר מקשה המה" - ר"ל אין הפרש בין אלה הצורות ובין צורת אילן תמר הנעשה בהקשת הקורנס ממתכת כי גם המה כמוהו ולא יוכלו לדבר כמוהו

מצודת ציון

"מקשה" - ענין הקשת הקורנס וכן מקשה אחת (שמות כה)

"נשוא ינשוא" - מלשון משא וסבל

"יצעדו" - ענין פסיעות והילוך כמו מטיבי צעד (משלי ל)

"ירעו" - מלשון רעה

"אותם" - עמהם וכן ואדבר אותך (יחזקאל ב)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בגבורה" - במה שאתה מתגבר עליהם לבטל הוראתם

"מאין כמוך" - ממה שאנו רואים שאין כמוך ה' לכן גדול אתה על כל צבא השמים

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי לך יאתה" - כי לך נתרצה דבר היראה

"כי בכל חכמי וגו'" - כי היראה ממך תקועה בלב כל חכמי וגו' ממה שהם רואים שאין כמוך אף בצבא השמים (אבל יחשבו שגם להם מועיל העבודה)

"מי לא יראך" - מי לא יפחד ממך אתה מלך על כל העמים שהם נתונים תחת מערכת השמים

מצודת ציון

"יאתה" - ענין רצוי כמו ויאותו הכהנים (מלכים ב' יג)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מוסר הבלים" - במה שהם מייסרים ומוכיחים את העם לעבוד להבלי עכו"ם כי הלא עץ הוא ומה א"כ יעבדו ור"ל אף לפי טעותם שמועיל עבודה לצבא השמים הנה זהו בודאי כסילות לחשוב שגם יועיל העבודה לצורה מעץ

"ובאחת" - בדבר אחת הם כולם בוערים וכסילים

מצודת ציון

"יבערו" - מלשון בער ושוטה וכן איש בער לא ידע (תהלים צב)

"ויכסלו" - מלשון כסיל

"מוסר" - ענין תוכחה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מעשה חכמים כולם" - כל הלבושים המה מעשה חכמים וכאומר ואיך יעסקו חכמים בדבר שטות כזה

"מעשה חרש" - כל עכו"ם נעשה ממעשה חרש וידי צורף העץ עשה החרש והצפוי עשה ידי צורף

"לבושם" - בגדי הפסילים מתכלת וארגמן

"כסף מרוקע" - טסי כסף יובא מתרשיש לצפות בהם את הצורה והזהב יקחו מזהב אופז לייפות בו את הצורה

מצודת ציון

"מרקע" - מרודד לעשות טסים וכן ועשו אותם רקועי פחים (במדבר יז)

"מתרשיש" - שם מקום

"מאופז" - מין זהב טוב וכן בכתם אופז (דנייאל י)

"תכלת וארגמן" - שמות מיני צבעים חשובים

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מקצפו תרעש" - כל יושבי הארץ וכל העכו"ם לא יסבלו זעמו כי כל אשר יחפוץ יעשה ואין ערוך אליו בכל צבא השמים

"וה'" - אבל ה' אלהים אמת הוא אלהים חיים ר"ל הוא חיי כל הברואים והוא מלך מושל על כל העולם

מצודת ציון

"מקצפו" - מלשון קצף וזעם

"תרעש" - ענין תנועה והנדה

"יכילו" - ענין סבל כמו ומי יכילנו (יואל ב)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כדנה" - כן אמר הנביא לישראל שיאמרו אל עכו"ם העובדים לצבא השמים

"אלהים" - האלהים אשר לא עשו את השמים ואת הארץ יהיו נאבדים מן הארץ ומתחת השמים האלה שעשה המקום ב"ה ר"ל מהראוי שיהיה נאבד מהם שם אלהות בכל המקומות שברא אלהי האמתי כי מה להם בהמקומות האלה (ולפי שכן צוה לומר להכשדים אמר בלשון ארמי לשון שמכירים בו הכשדים ולזה פתח ואמר כדנה תאמרון להום ג"כ בלשון ארמי)

מצודת ציון

"כדנה" - כזאת

"להום" - להם ומצאנו בלשון ארמי המ"ם במקום הנו"ן כמו וכן אמרין להום (עזרא ה)

"אלה" - בזה לשון ארמי כלשון עברי וכן אלה מאניא (שם)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מכין תבל" - המקומות המיושבות מכין בהם בחכמתו כל הדברים הנצרכים שמה

"נוטה שמים" - אמר בלשון שאלה מנטיות אוהל

"עושה ארץ בכחו" - עתה בא לגמור דבריו שאמר וה' אלהים אמת וגו' ואמר הוא העושה ארץ בכוחו

מצודת ציון

"תבל" - הם המקומות המיושבות מבני אדם

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויוצא" - הוא מוציא את הרוח ממקום אוצרו

"ברקים" - לעת בא המטר מבריק ברקים ואין המטר מכבה אותם

"מקצה הארץ" - ר"ל כאשר המה נראים למראה העין שהם בשפולי הרקיע בקצה הארץ אז מעלה אותם אל מול המקום אשר ירצה להמטיר שמה

"לקול תתו" - בעבור נתינתו קול המיית מים באויר השמים אז מעלה את העננים לרום השמים

מצודת ציון

"לקול" - באה הלמ"ד במקום בעבור וכן פתח פיך לאלם (משלי לא)

"תתו" - מלשון נתינה

"המון" - מלשון המיה ושאון

"ויעלה" - באה הוי"ו במקום אז וכן אם נקבה תלד וטמאה שבועים (ויקרא יב)ור"ל אז טמאה

"נשיאים" - עננים ע"ש שמנשאים עצמן למעלה וכן מעלה נשיאים (תהלים קלה)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נבער" - כל אדם העובד הפסל הוא נבער מהיות בו דעת וכל צורף העושה צורת כוכבים יקבל בושה מן צורת כוכבים בראותו כי שקר המסכה שנסך ואין באחד מהם רוח החיוני

מצודת ציון

"נבער" - מלשון בער ושוטה

"מדעת" - מהיות בו דעת וכן וימאסך ממלך (שמואל א טז)ור"ל מהיות מלך

"הוביש" - מלשון בושה

"נסכו" - הפסל הנעשה ביציקת המתכת וכן אלהי מסכה (שמות לד)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בעת פקודתם" - בעת ישגיח המקום להפרע מהם אז יאבדו מבלי תקומה

"מעשה תעתועים" - המה מעשה ידי התועים מדרך השכל

מצודת ציון

"תעתועים" - מלשון תועה

"פקודתם" - ענין השגחה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישראל" - ואת ישראל בחר להיות כ"א משבטיו שבט נחלתו

"ה' צבאות שמו" - כי הוא מושל על צבאות מעלה ומטה

"כי יוצר הכל הוא" - לא כצורת כוכבים שהמה מעשה ידי אדם כי חלק יעקב הוא היוצר את הכל

"לא כאלה" - לא כצורת כוכבים האלה הוא אלהי יעקב הנתון לחלקי

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אספי" - אתם היושבת בירושלים הבצורה אספי סחורתך מן הארץ אל תוך העיר להשאר בה גם אתם

מצודת ציון

"אספי" - ענין הכנסה כמו ואין איש מאסף אותם (שופטים יט)

"כנעתך" - ענין סחורה כמו וחגור נתנה לכנעני (משלי לא)

"במצור" - ענין מבצר ע"ש שאין לכבשה בלא מצור וכן ערי מצור (דברי הימים ב' ח)

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והצרותי להם" - אביא עליהם צרות למען ימצאו הגמול הראוי

"הנני קולע" - ר"ל גם אתם לא תשארו בה כי בפעם הזאת אשליך להלאה מן העיר את יושביה כאדם המשליך אבן בקלע וכאומר אל תחשבו שתתחזקו עתה במשגב העיר כמו מאז כשבא עליכם סנחריב כי בפעם הזאת לא תתחזקו עוד

מצודת ציון

"קולע" - ענין השלכת אבן בכלי המיוחד לזה וכן ויקלע ויך את הפלשתי (שמואל א יז)

"והצרותי" - מלשון צר ונזק

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואני אמרתי" - מתחילה חשבתי שאף זה חלי בעלמא ואוכל לשאתו ולסובלו וכאומר אבל לא כן הוא וקצר בדבר המובן

"נחלה מכתי" - המכה הבאה אלי יש בה חולי רב

"אוי לי וגו'" - זהו מאמר הנביא המתאונן על צרות ישראל

מצודת ציון

"נחלה" - מלשון חולי

"ואשאנו" - מלשון משא וסבל

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בני יצאוני" - בני יצאו ממני ואינם ואין א"כ מי עוד לנטות אהלי ומקום יריעות האוהל

"וכל מיתרי נתקו" - כל חבלי האוהל נעתקו ממקומם והוא משל על חורבן ירושלים ובית המקדש

מצודת ציון

"שודד" - ענין עושק

"מיתרי" - חבלי האוהל וכן יתירים לחים (שופטים יז)

"נתקו" - נעתקו ממקומם

"ומקים" - מלשון הקמה

"יריעותי" - ענין וילון

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכל מרעיתם" - כל צאן מרעיתם נפוצו הנה והנה ר"ל בני העם הלכו בגולה ואמר דבריו כאלו כבר נעשה כי כן ראה במראה הנבואה

"לא השכילו" - לא הצליחו על כי המצליח נראה שעושה דבריו בהשכל

"כי נבערו הרועים" - שרי העם נשתטו

מצודת ציון

"נבערו" - מלשון בער ושוטה

"השכילו" - ענין הצלחה וכן ויהי דוד לכל דרכיו משכיל (שמואל א יח)

"מרעיתם" - מלשון מרעה ור"ל צאן מרעיתם

"נפוצה" - ענין פיזור

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מארץ צפון" - היא בבל

"מעון תנים" - להיות מדור לתנים השוכנים במקום שממון

מצודת ציון

"ורעש" - ענין תנועה והנדה

"מעון" - מדור

"תנים" - מין נחש

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא לאיש" - לא ימצא בינינו איש שהיה הולך ומכין את צעדו ללכת בדרך הישר אבל הלכו כפי ההזדמן והקרי

"ידעתי ה'" - זהו מאמר בני יהודה שיאמרו אתה ה' הן ידעתי כי לא היה לאדם מכל בני יהודה את הדרך הראוי לו להלוך בו

מצודת ציון

"צעדו" - ענין פסיעות והלוך כמו ויהי כי צעדו (שמואל ב ו)

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יסרני ה'" - אבל עכ"ז יסרני ה'

"אך במשפט" - ר"ל שיהיו הייסורין בדרך משפט ייסורין לבד הבאים לגלות אוזן למוסר אבל אל תייסרני באפך כדרך המתנקם פן אהיה מתמעט והולך עד לא ישאר ממני מאומה

מצודת ציון

"במשפט" - ר"ל במשפט הראוי לגלות אוזן למוסר וכן ויסרתיך למשפט (לקמן ל)

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר לא ידעוך" - שלא היו רוצים לדעת אותך ולקרות בשמך

"כי אכלו את יעקב ואכלוהו" - ר"ל פעם אחר פעם

"ויכלוהו ואת נוהו השמו" - גם כלו אותו גם השמו את נוהו זהו בית המקדש

"שפוך" - על האומות הוא מהראוי לשפוך עליהם חמתך לעשות בהם נקם

מצודת ציון

"אכלו ואכלהו" - ענין אבדון

"ויכלהו" - מלשון כליון

"נוהו" - ענין מדור כמו יזורה על נוהו (איוב יח)

"השמו" - מלשון שממון