מפרשי רש"י על שמות א יט


| מפרשי רש"י על שמותפרק א' • פסוק י"ט | >>
א • ה • ז • ח • י • יא • יב • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות א', י"ט:

וַתֹּאמַ֤רְןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה כִּ֣י לֹ֧א כַנָּשִׁ֛ים הַמִּצְרִיֹּ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת כִּֽי־חָי֣וֹת הֵ֔נָּה בְּטֶ֨רֶם תָּב֧וֹא אֲלֵהֶ֛ן[1] הַמְיַלֶּ֖דֶת וְיָלָֽדוּ׃


רש"י

"כי חיות הנה" - בקיאות כמילדות, תרגום מילדות - "חייתא". ורבותינו דרשו (שמות רבה) - הרי הן משולות לחיות השדה שאינן צריכות מילדות, והיכן משולות לחיות? "גור אריה", "זאב יטרף", "בכור שורו", "אילה שלוחה" ומי שלא נכתב בו - הרי הכתוב כללן "ויברך אותם", ועוד כתיב (יחזקאל יט ב): "מה אמך לביא".


רש"י מנוקד ומעוצב

כִּי חָיוֹת הֵנָּה – בְּקִיאוֹת כִּמְיַלְּדוֹת, תַּרְגּוּם מְיַלְּדוֹת "חָיָתָא". וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: הֲרֵי הֵן מְשׁוּלוֹת לְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה, שֶׁאֵינָן צְרִיכוֹת מְיַלְּדוֹת. וְהֵיכָן מְשׁוּלוֹת לְחַיּוֹת? "גּוּר אַרְיֵה" (בראשית מט,ט), "זְאֵב יִטְרָף" (בראשית מט,כז), "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ" (דברים לג,יז), "אַיָּלָה שְׁלוּחָה" (בראשית מט,כא). וּמִי שֶׁלֹּא נִכְתַּב בּוֹ, הֲרֵי הַכָּתוּב כְּלָלָן: "וַיְבָרֶךְ אוֹתָם" (בראשית מט כט); וְעוֹד כְּתִיב (יחזקאל יט,ב): "מָה אִמְּךָ לְבִיָּא".

מפרשי רש"י

בד"ה ורבותינו דרשו כו' נ"ב ול"נ דמ"ה דרשו רז"ל כך כדי לפרשו אחר לשון המקר' ולא אחר התרגו' שפי' חיות פקחות ודוק מהרש"ל:

מה שפרש"י שנמשלו לחיות שאינם צריכין מילדות ק' הא אמרינן בב"ב פ' השותפין אילה זו רחמ' צר והקב"ה מזמן לו נחש בשע' שכורעת לילד אלמא שאינ' יולדת מעצמה י"ל דמ"מ א"צ למילדת בני אדם פענח רזא:

  1. ^ בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן