מפרשי רש"י על ויקרא כב כט
רש"י
"לרצנכם תזבחו" - תחלת זביחתכם הזהרו שתהא לרצון לכם ומהו הרצון
"ביום ההוא יאכל" - לא בא להזהיר אלא שתהא שחיטה על מנת כן אל תשחטוהו על מנת לאכלו למחר שאם תחשבו בו מחשבת פסול לא יהא לכם לרצון דבר אחר לרצונכם לדעתכם מכאן למתעסק שפסול בשחיטת קדשים ואף ע"פ שפרט בנאכלים לשני ימים חזר ופרט בנאכלין ליום אחד שתהא זביחתן על מנת לאכלן בזמנן
רש"י מנוקד ומעוצב
לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ – תְּחִלַּת זְבִיחַתְכֶם, הִזָּהֲרוּ שֶׁתְּהֵא לְרָצוֹן לָכֶם; וּמַהוּ הָרָצוֹן? בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל. לֹא בָּא לְהַזְהִיר אֶלָּא שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָה עַל מְנָת כֵּן: אַל תִּשְׁחָטוּהוּ עַל מְנַת לְאָכְלוֹ לְמָחָר, שֶׁאִם תַּחְשְׁבוּ בּוֹ מַחֲשֶׁבֶת פְּסוּל, לֹא יְהֵא לָכֶם לְרָצוֹן. דָּבָר אַחֵר: לִרְצֹנְכֶם, לְדַעְתְּכֶם; מִכָּאן לַמִּתְעַסֵּק שֶׁפָּסוּל בִּשְׁחִיטַת קָדָשִׁים. וְאַף עַל פִּי שֶׁפָּרַט בַּנֶּאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים, חָזַר וּפֵרֵט בְּנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, שֶׁתְּהֵא זְבִיחָתָן עַל מְנַת לְאָכְלָן בִּזְמַנָּן.
מפרשי רש"י
[לו] אף על פי שפרט לנאכלים לשני ימים. בפרשת צו (לעיל ז, יח) "ואם האכול יאכל", דאותו קרא מדבר במחשב לאכול ביום הג', כדפירש (רש"י שם) שם: