מפרשי רש"י על ויקרא כב יא


<< | מפרשי רש"י על ויקראפרק כ"ב • פסוק י"א | >>
א • ג • ה • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יח • כב • כג • כה • כח • כט • לא • לב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא כ"ב, י"א:

וְכֹהֵ֗ן כִּֽי־יִקְנֶ֥ה נֶ֙פֶשׁ֙ קִנְיַ֣ן כַּסְפּ֔וֹ ה֖וּא יֹ֣אכַל בּ֑וֹ וִילִ֣יד בֵּית֔וֹ הֵ֖ם יֹאכְל֥וּ בְלַחְמֽוֹ׃


רש"י

"וכהן כי יקנה נפש" - עבד כנעני שקנוי לגופו

"ויליד ביתו" - אלו בני השפחות ואשת כהן אוכלת בתרומה מן המקרא הזה שאף היא קנין כספו ועוד למד ממקרא אחר כל טהור בביתך וגו' בספרי


רש"י מנוקד ומעוצב

וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ – עֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁקָּנוּי לְגוּפוֹ.
וִילִיד בֵּיתוֹ – אֵלּוּ בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת. וְאֵשֶׁת כֹּהֵן אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה מִן הַמִּקְרָא הַזֶּה, שֶׁאַף הִיא קִנְיַן כָּסְפּוֹ. וְעוֹד לָמֵד מִמִּקְרָא אַחֵר: "כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ" וְגוֹמֵר (במדבר יח,יג), בְּסִפְרֵי.

מפרשי רש"י

[טז] ועוד למדו ממקרא אחר כו'. יש לומר דתרי קראי צריכי; דאי מן "טהור בביתך" (במדבר י"ח, י"א) משמע דווקא נשואה, שהיא בבית הבעל, אבל ארוסה לא, לכך כתב "קנין כספו" אף ארוסה תאכל, דהא קנין כספו היא. ואי כתב רחמנא "קנין כספו", הוה אמינא דווקא כשקדשה הוא, דהיא קנינו, אבל יבמתו שנשאה, כיון דלא קנין שלו הוא, דהוא קנין אחיו (הוא), ומאחיו באה אצלו, ולאו קנינו הוא, לא תאכל, לכך צריך גם כן "כל טהור בביתך", דהא אשתו היא, וכיון דאשתו היא תאכל בתרומה: