מפרשי רש"י על ויקרא כב יג


<< | מפרשי רש"י על ויקראפרק כ"ב • פסוק י"ג | >>
א • ג • ה • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יח • כב • כג • כה • כח • כט • לא • לב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא כ"ב, י"ג:

וּבַת־כֹּהֵן֩ כִּ֨י תִהְיֶ֜ה אַלְמָנָ֣ה וּגְרוּשָׁ֗ה וְזֶ֘רַע֮ אֵ֣ין לָהּ֒ וְשָׁבָ֞ה אֶל־בֵּ֤ית אָבִ֙יהָ֙ כִּנְעוּרֶ֔יהָ מִלֶּ֥חֶם אָבִ֖יהָ תֹּאכֵ֑ל וְכׇל־זָ֖ר לֹא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃


רש"י

"אלמנה וגרושה" - מן האיש הזר

"וזרע אין לה" - ממנו (יבמות פז)

"ושבה" - הא אם יש לה זרע ממנו אסורה בתרומה כל זמן שהזרע קיים

"וכל זר לא יאכל בו" - לא בא אלא להוציא את האונן שמותר בתרומה זרות אמרתי לך ולא אנינות


רש"י מנוקד ומעוצב

אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה – מִן הָאִישׁ הַזָּר.
וְזֶרַע אֵין לָהּ – מִמֶּנּוּ.
וְשָׁבָה – הָא אִם יֵשׁ לָהּ זֶרַע מִמֶּנּוּ, אֲסוּרָה בִּתְרוּמָה כָּל זְמַן שֶׁהַזֶּרַעַ קַיָּם.
וְכָל זָר לֹא יֹאכַל בּוֹ – לֹא בָּא אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הָאוֹנֵן שֶׁמֻּתָּר בִּתְרוּמָה; זָרוּת אָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא אֲנִינוּת.

מפרשי רש"י

[יח] מן האיש הזר. לא כל אלמנה וגרושה כמשמעות הכתוב, דהא אלמנה וגרושה מן הכהן לא שייך "ושבה אל בית אביה", דהא אצל בעלה גם כן אכלה (רש"י פסוק יא), ולא שייך "ושבה וגומר", ולכך לא קאי על כל אלמנה וגרושה, אלא אלמנה וגרושה מן האיש הזר:

[יט] וזרע אין לה ממנו. אבל אם היה לה זרע מכהן, אוכלת בתרומה, כיון דאין לה בנים מן הזר. ובתורת כהנים מפרש למה הוצרך למכתב "אלמנה" ו"גרושה", דלכתוב גרושה, אף על גב דפסולה לכהן הדיוט (לעיל כא, ז), אפילו הכי אם אין לה זרע חוזרת, אלמנה שאין אסורה לכהן הדיוט - כל שכן שהיא חוזרת, ומפרש התם דאי כתב "גרושה", הוה אמינא גרושה דאם אין לה זרע חוזרת, יש לה זרע אינה חוזרת, אבל אלמנה אף על גב דיש לה זרע חוזרת, לכך כתיב "אלמנה":

[כ] כל זמן שהזרע קיים. כלומר, הא דכתיב "וזרע אין לה", אין פירושו דאם היה לה זרע - אף על גב דמת הזרע אחר כך - אינה חוזרת שוב לבית אביה, דזה אין סברא לומר, כיון דהבעל מעכבה מלאכול בתרומה (יבמות ריש פז.), והזרע ממנו מעכבה מלאכול בתרומה (שם), מה הבעל כשהוא מת - חוזרת לאביה, אף כשמת הזרע - חוזרת לאביה. ובסוף פרק יש מותרות (יבמות דף פז:) יליף ליה מדכתיב "וזרע אין לה", והא אין לה זרע: