מפרשי רש"י על ויקרא כא כג


<< | מפרשי רש"י על ויקראפרק כ"א • פסוק כ"ג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יא • יד • טו • יח • כ • כא • כב • כג • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא כ"א, כ"ג:

אַ֣ךְ אֶל־הַפָּרֹ֜כֶת לֹ֣א יָבֹ֗א וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֛חַ לֹ֥א יִגַּ֖שׁ כִּֽי־מ֣וּם בּ֑וֹ וְלֹ֤א יְחַלֵּל֙ אֶת־מִקְדָּשַׁ֔י כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדְּשָֽׁם׃


רש"י

"אך אל הפרכת" - להזות שבע הזאות שעל הפרכת

"ואל המזבח יט" - החיצון ושניהם הוצרכו להכתב ומפורש בת"כ

"ולא יחלל את מקדשי" - שאם עבד עבודתו מחוללת להפסל


רש"י מנוקד ומעוצב

אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת – לְהַזּוֹת שֶׁבַע הַזָּאוֹת שֶׁעַל הַפָּרֹכֶת.
וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ – הַחִיצוֹן. וּשְׁנֵיהֶם הֻצְרְכוּ לְהִכָּתֵב, וּמְפֹרָשׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים.
וְלֹא יְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשַׁי – שֶׁאִם עָבַד, עֲבוֹדָתוֹ מְחֻלֶּלֶת לְהִפָּסֵל.

מפרשי רש"י

[לה] ושניהם צריכים לכתוב. דאי כתב "פרוכת", הוה אמינא בעבודת פנים פסול, בעבודת חוץ כשר, לכך כתב "אל המזבח". ואי כתב "מזבח", הוה אמינא דוקא לעבודת מזבח, שהוא כשר לעבודה - פסול, אבל הפרוכת שאינו כשר לעבודת הקרבנות, אלא לזריקת דמים (לעיל ד, ו, יז) כשר, לכך צריך "אל הפרוכת":

[לו] שאם עבד עבודתו פסולה. כי "מקדשי" הנאמר כאן רצונו לומר העבודה הנקראת "מקדשי", דלא יתחלל בזה המקדש כאשר יעבוד בעל מום: