מפרשי רש"י על ויקרא כא ה
רש"י
"לא יקרחה קרחה" - (ת"כ) על מת והלא אף ישראל הוזהרו על כך אלא לפי שנאמר בישראל (קידושין לו מכות כ) בין עיניכם (דברים יד) יכול לא יהא חייב על כל הראש ת"ל בראשם וילמדו ישראל מהכהנים בגזרה שוה נאמר כאן קרחה ונאמר להלן בישראל קרחה מה כאן כל הראש אף להלן כל הראש במשמע כ"מ שיקרח בראש ומה להלן על מת אף כאן על מת
"ופאת זקנם לא יגלחו" - לפי שנאמר בישראל (ויקרא יט) ולא תשחית יכול לקטו במלקט ורהיטני לכך נאמר לא יגלחו שאינו חייב אלא על דבר הקרוי גלוח ויש בו השחתה וזהו תער
"ובבשרם לא ישרטו שרטת" - לפי שנאמר בישראל (שם, יט) ושרט לנפש לא תתנו יכול שרט חמש שריטות לא יהא חייב אלא אחת ת"ל לא ישרטו שרטת לחייב על כל שריטה ושריטה שתיבה זו יתירה היא לדרוש שהיה לו לכתוב לא ישרטו ואני יודע שהיא שרטת
רש"י מנוקד ומעוצב
לֹא יִקְרְחוּ קָרְחָה – עַל מֵת. וַהֲלֹא אַף יִשְׂרָאֵל הֻזְהֲרוּ עַל כָּךְ? אֶלָּא לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל: "בֵּין עֵינֵיכֶם" (דברים יד,א), יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַל כָּל הָרֹאשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר בְּרֹאשָׁם, וְיִלְמְדוּ יִשְׂרָאֵל מֵהַכֹּהֲנִים בִּגְזֵרָה שָׁוָה: נֶאֱמַר כָּאן קָרְחָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בְּיִשְׂרָאֵל "קָרְחָה"; מָה כָּאן כָּל הָרֹאשׁ, אַף לְהַלָּן כָּל הָרֹאשׁ בְּמַשְׁמָע, כָּל מָקוֹם שֶׁיִּקְרַח בָּרֹאשׁ. וּמַה לְּהַלָּן עַל מֵת, אַף כָּאן עַל מֵת.
וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ – לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל: "וְלֹא תַּשְׁחִית" (ויקרא יט,כז), יָכוֹל לִקְּטוֹ בְּמַלְקֵט וּבִרְהִיטְנִי יְהֵא חַיָּב? לְכָךְ נֶאֱמַר: לֹא יְגַלֵּחוּ, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל דָּבָר הַקָּרוּי גִּלּוּחַ וְיֵשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה, וְזֶהוּ תַּעַר.
וּבִבְשָׂרָם לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת – לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל: "וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ" (ויקרא יט,כח), יָכוֹל שָׂרַט חָמֵשׁ שְׂרִיטוֹת, לֹא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא אַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת, לְחַיֵּב עַל כָּל שְׂרִיטָה וּשְׂרִיטָה. שֶׁתֵּבָה זוֹ יְתֵרָה הִיא, לִדְרֹשׁ, שֶׁהָיָה לוֹ לִכְתֹּב: לֹא יִשְׂרְטוּ, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא שָׂרָטֶת.
מפרשי רש"י
[ט] לא יקרחו קרחה על מת וכו'. כדמסיק דיליף ליה מגזירה שוה מישראל, דכתיב "למת" גביה (דברים י"ד, א'). וקשיא, דאדרבא, לחומרא יש ללמוד, דמה בכהן דכתיב "לא יקרחו קרחה" אף שלא על מת, אף בישראל אף שלא על מת. ואין לומר דכיון דכתיב "למת" ליכא למדרש דיהא חייב אף שלא על מת, אם כן היאך נוכל למילף דיהא חייב בישראל על כל הראש מגזירה שוה לכהנים, דכתיב גבייהו "לא יקרחו קרחה בראשם", והלא "בין עיניכם" כתיב (שם), ואיך נדרוש על כל הראש. ואין לומר דשאני "בין עיניכם", דנוכל לומר אף על גב דחייב על כל הראש כבין עיניכם - שפיר כתב "בין עיניכם" ללמוד על "בין עיניכם" דתפילין, דיש להניחם במקום שער, נאמר כאן "ולא תשימו קרחה בין עיניכם", ונאמר (דברים י"א, י"ח) "לטוטפות בין עיניכם", מה גבי קרחה במקום שראוי לקרחה, דהיינו במקום שער, אף "בין עיניכם" דתפילין במקום שער יש להניחם (מנחות דף לז:), אבל על מת, אם נאמר דאפילו שלא על מת נמי חייב, אם כן "למת" למה לי. דמכל מקום קשה, דלמה לא נדרש גם כן שלא יהא חייב רק על בין עיניכם, כדכתיב בישראל "בין עיניכם":
ויראה לומר, דודאי יש לנו למילף מה להלן בכהנים חייב על כל הראש, אף כאן בישראל חייב על כל הראש, דעל כרחך קרא דכתיב כאן גבי כהנים נכתב למילף ישראל מכהנים בגזירה שוה לחייב אותם על כל הראש, דאם לא כן, שלא היה חייב רק על "בין עיניכם", לא לכתוב קרא כלל גבי כהנים, ונלמוד כהנים מישראל, דלא גרע מישראל, ולפיכך על כרחך נלמוד לחייב על כל הראש גבי ישראל. ואין לומר דנילף גם כן לחייב אפילו שלא על מת בגזירה שוה מכהנים, דזה לא יתכן כלל, דכיון דכתיב "למת", אם כן אין ללמוד לחייב אף שלא על מת, דהא "מת" כתיב. ולא דמי ל"בין עיניכם" דכתיב גבי ישראל, דחייב על כל הראש, דעל כרחך צריך לאוקמי לגזירה שוה ללמוד שהתפילין הוא במקום שער, כדלעיל:
ועוד נראה, דודאי לענין לחייבו על כל הראש יש לומר דלחומרא ילפינן ישראל מכהנים, ואף על גב דכתיב "בין עיניכם", בין עיניכם גם כן הוא חלק אחד בראש כמו שאר הראש, ולפיכך ילפינן לחומרא. תדע, דאם לא כתב "בין עיניכם" לא ידענו באיזה מקום לא יקרחו, לפיכך כאשר כתב "ולא תשימו קרחה בין עיניכם" רוצה לומר בראש, שהרי בין העינים חלק אחד בראש. אבל גבי "למת" לא יתכן לחומרא מקשינן, דהא "למת" כתיב, שאדרבא, אם לא כתב "למת" הוי שפיר טפי, ולפיכך "למת" דוקא, ופשוט הוא. והרא"ם אמר על קושיא הנזכרת למעלה שצריכה עיון, ואין אני רואה מקום עיון:
[י] לכך נאמר לא יגלחו. ואיפכא ליכא למימר - דמפני שכתוב כאן "לא יגלחו", אבל במלקט ורהיטני לא, לכך כתב (לעיל יט, כז) "לא תשחית" אף במלקט ורהיטני, ונדרש לחומרא, דזה לא קשיא כדאמרינן למעלה, דאם כן לא לכתוב כלל גבי כהנים, ונילף מישראל דחייבים אף אם לקטו במלקט ורהיטני, ועל כרחך קרא נכתב בכהנים כדי ללמד ישראל מכהנים, שלא יהא חייב רק על גלוח:
[יא] [לחייב על כל שריטה ושריטה]. ואם תאמר, מנא לן למילף גבי שריטה ישראל מכהנים, שמא כהנים ריבה להם מצות יתירות (יבמות דף ה.) חייבים על כל שריטה, אבל ישראל דלא ריבה בהם מצות יתירות שמא אין חייבים על כל שריטה, אין זה קשיא, כמו דגבי קרחה איכא גזירה שוה ד"קרחה" "קרחה", אף בשריטה יש גזירה שוה, נאמר שריטה בישראל (לעיל יט, כח), ונאמר שריטה בכהנים, מה כהנים חייבים על כל שריטה ושריטה, אף בישראל כן. ורש"י סמך על גזירה שוה דכתב למעלה גבי קרחה, ולא הוצרך לכתוב כאן גזירה שוה זה:
בד"ה וילמדו ישראל כו' וצ"ע ועיין במה שכתב המחבר עצמו בפ' ראה דף רצ"ד ע"ד כי שם יישב קושיא כנ"ל: