מ"ג ויקרא כא כג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִגַּשׁ כִּי מוּם בּוֹ וְלֹא יְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשַׁי כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדְּשָׁם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֣ךְ אֶל־הַפָּרֹ֜כֶת לֹ֣א יָבֹ֗א וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֛חַ לֹ֥א יִגַּ֖שׁ כִּֽי־מ֣וּם בּ֑וֹ וְלֹ֤א יְחַלֵּל֙ אֶת־מִקְדָּשַׁ֔י כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדְּשָֽׁם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | בְּרַם לְפָרוּכְתָּא לָא יֵיעוֹל וּלְמַדְבְּחָא לָא יִקְרַב אֲרֵי מוּמָא בֵיהּ וְלָא יַחֵיל יָת מַקְדָּשַׁי אֲרֵי אֲנָא יְיָ מְקַדִּשְׁהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לְחוֹד לְפַרְגוֹדָא לָא יֵיעוֹל וּלְמַדְבְּחָא לָא יִקְרַב אֲרוּם מוּמָא בֵּיהּ וְלָא יָפִיס יַת מִקְדָשַׁי אֲרוּם אֲנָא יְיָ מְקַדִשְׁהוֹן: |
רש"י
"ואל המזבח יט" - החיצון ושניהם הוצרכו להכתב ומפורש בת"כ
"ולא יחלל את מקדשי" - שאם עבד עבודתו מחוללת להפסל
מפרשי רש"י
[לו] שאם עבד עבודתו פסולה. כי "מקדשי" הנאמר כאן רצונו לומר העבודה הנקראת "מקדשי", דלא יתחלל בזה המקדש כאשר יעבוד בעל מום:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ – הַחִיצוֹן. וּשְׁנֵיהֶם הֻצְרְכוּ לְהִכָּתֵב, וּמְפֹרָשׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים.
וְלֹא יְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשַׁי – שֶׁאִם עָבַד, עֲבוֹדָתוֹ מְחֻלֶּלֶת לְהִפָּסֵל.
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת אמור פרק ג (עריכה)
[י] אם נאמר "אל הפרוכת" למה נאמר "אל המזבח"? ואם נאמר "אל המזבח" למה נאמר "אל הפרוכת"? שאילו נאמר "אל הפרוכת" ולא נאמר "אל המזבח" הייתי אומר "אל הפרוכת שהיא בפנים יהיה פסול, אל המזבח שאינו בפנים לא יהיה פסול" -- צריך לומר "אל המזבח". ואילו נאמר "אל המזבח" ולא נאמר "אל הפרוכת" הייתי אומר "אל המזבח שהוא כשר לעבודה יהיה פסול, אל הפרוכת שאינה כשרה לעבודה לא יהיה פסול" -- צריך לומר "אל המזבח" וצריך לומר "אל הפרוכת".
[יא] יכול לא יכנס לעשות רקועין (ס"א רקיעות)? תלמוד לומר "אך". כך היא מצוותו: הכהנים נכנסים. אם אין כהנים, לוים נכנסים. [אין לוים, ישראלים נכנסים. --מלבי"ם] אם אין טהורים, נכנסים טמאים. ואם אין תמימים, נכנסים בעלי מומין.
ומנין שאם עבד עבודתו פסולה? תלמוד לומר "ולא יחלל את מקדשי".
ומנין שבעל מום במיתה? ר' יהודה אומר, נאמר כאן "חילול" ונאמר להלן "חילול". מה "חילול" שנאמר להלן מיתה, אף כאן-- מיתה. וחכמים אומרים, אין בעל מום במיתה אלא באזהרה.