מפרשי רש"י על ויקרא כא יד
רש"י
"וחללה יג" - שנולדה מפסולי כהונה
רש"י מנוקד ומעוצב
וַחֲלָלָה – שֶׁנּוֹלְדָה מִפְּסוּלֵי כְּהֻנָּה.
מפרשי רש"י
[כד] וחללה שנולדה מפסולי כהונה וכו'. הוצרך לפרש עוד פה, מפני שכאן כתיב "וחללה זונה" בלא וי"ו, ומשמע מילתא חדא "וחללה" שהיא "זונה", כדכתיב (פסוק ט) "כי תחל לזנות", כשתתחלל על ידי זנות (רש"י שם), כך משמע 'חללה זונה', לכך הוצרך לומר שאין הדבר כן, אלא "חללה" היא שנולדה מפסולי כהונה, כמו גבי כהן הדיוט. ומה שכאן הקדים חללה קודם זונה, וסמך אותה אל "אלמנה וגרושה", לומר דהך "חללה" רוצה לומר שנולדה מפסולי כהונה, דהיינו שנולדה מאלמנה לכהן גדול וגרושה לכהן הדיוט, ולכך סמך חללה אל אלמנה וגרושה. וכך איתא בהדיא בפרק עשרה יוחסין (קדושין סוף עז ע"ב) למה כתב חללה גבי כהן גדול, וכי מגרע גרע בשביל שהוא כהן גדול, דהא כהן הדיוט נמי אסור בחללה (פסוק ז), ומתרץ לכך כתב חללה בכהן גדול לומר שאין חללה אלא שנולדה מפסולי כהונה. וזונה דכתיב אצל כהן גדול, וכי מגרע גרע מפני שהוא כהן גדול, ומתרץ בתורת כהנים כדי ללמוד גזירה שוה על כהן הדיוט, שאם נשא אחת מן הפסולות שזרעו מהם נעשים חללים; נאמר גבי כהן גדול "זונה", ונאמר גבי כהן הדיוט "זונה" (פסוק ז), מה זונה האמור גבי כהן גדול זרעו מן הפסולות נעשים חללים, דכתיב (פסוק טו) "ולא יחלל זרעו", וילפינן ממנו בסמוך (רש"י שם) שזרעו ממנה חללים, אף בכהן הדיוט זרעו מן הפסולות חללים. וגרושה בכהן גדול, מתרץ בפרק עשרה יוחסין (קדושין סוף עז.) דצריך "וגרושה" גבי כהן גדול ללמוד כמו שחלוקה הגרושה גבי כהן הדיוט, דחייב על גרושה בפני עצמה, וחייב על חללה וזונה בפני עצמה, דהא גבי כהן הדיוט יש לאו בפני עצמו לגרושה, ולזונה ולחללה גם כן לאו בפני עצמן, כך מוזהר על אלמנה בפני עצמה, ועל זונה וחללה בפני עצמם גבי כהן גדול: