מפרשי רש"י על ויקרא טז יח
| מפרשי רש"י על ויקרא • פרק ט"ז • פסוק י"ח | >>
• א • ב • ג • ד • ו • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו • יח • יט • כא • כג • כד • כז • לב • לד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְיָצָ֗א אֶל־הַמִּזְבֵּ֛חַ אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵֽי־יְהֹוָ֖ה וְכִפֶּ֣ר עָלָ֑יו וְלָקַ֞ח מִדַּ֤ם הַפָּר֙ וּמִדַּ֣ם הַשָּׂעִ֔יר וְנָתַ֛ן עַל־קַרְנ֥וֹת הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃
רש"י
"אל המזבח אשר לפני ה'" - זה מזבח הזהב שהוא לפני ה' בהיכל ומה ת"ל ויצא לפי שהזה ההזאות על הפרוכת ועמד מן המזבח ולפנים והזה ובמתנות המזבח הזקיקו לצאת מן המזבח ולחוץ ויתחיל מקרן מזרחית צפונית (יומא נח)
"וכפר עליו" - ומה היא כפרתו ולקח מדם הפר ומדם השעיר מעורבין זה לתוך זה
רש"י מנוקד ומעוצב
אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' – זֶה מִזְבַּח הַזָּהָב, שֶׁהוּא לִפְנֵי ה' בַּהֵיכָל. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְיָצָא? לְפִי שֶׁהִזָּה הַהַזָּאוֹת עַל הַפָּרֹכֶת, וְעָמַד מִן הַמִּזְבֵּחַ וְלִפְנִים וְהִזָּה; וּבְמַתְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ הִזְקִיקוֹ לָצֵאת מִן הַמִּזְבֵּחַ וְלַחוּץ, וְיַתְחִיל מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית.
וְכִפֶּר עָלָיו – וּמַה הִיא כַּפָּרָתוֹ? וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר, מְעֹרָבִין זֶה לְתוֹךְ זֶה.
מפרשי רש"י
[כז] לפי שהזה הזאות וכו'. הקשה הרא"ם, דכאן משמע דקרא אתא לומר שיצא חוץ למזבח ויתחיל להזות על המזבח, ואילו בתורת כהנים משמע דקרא "ויצא" בא ללמד שלא יהיה עומד חוץ למזבח ויזה על הפרוכת, ולפיכך כתב "ויצא" דמשמע שיצא עתה, ואם כן לפני זה בשעה שהזה היה עומד לפנים מן המזבח, ואין זה קשיא כלל, שרש"י לא בא לתרץ רק לישנא "ויצא", דמשמע יציאה, ואחר דאיירי קרא במזבח הפנימי, אם כן קשה איך יאמר "ויצא", ומתרץ דלשון "ויצא" שייך מפני שהיה יוצא חוץ למזבח והיה עומד חוץ למזבח, לא לפני הפרוכת בין המזבח והפרוכת. ומכל מקום צריך אתה לומר שכאשר היה מזה על הפרוכת היה עומד לפני הפרוכת בין המזבח ובין הפרוכת, ולא היה עומד לפני המזבח ונתן המתנות על הפרוכת, דאם לא כן, לא שייך "ויצא", ופשוט הוא:
ומה שכתב (רש"י) 'ויתחיל מקרן מזרחית צפונית', לפי שהיה הכהן נכנס בקדשי הקדשים בקרן מערבית צפונית, שהיה הפרוכת פרוסה שם, וכן כשיצא היה יוצא שם, ונמצא מן הדין שאין מעבירין על המצות (יומא דף נח:) היה צריך להזות על קרן מערבית צפונית, אלא שכתב "ויצא" שצריך לצאת חוץ למזבח, ולפיכך מתחיל בקרן מזרחית צפונית, אלא שהזקיקו לצאת מן המזבח, לפיכך אחר שהזה על קרן צפונית מזרחית חוזר להזות על קרן מערבית צפונית, וסובב המזבח:
[כח] מה הוא כפרתו וכו'. פירוש, שאין "וכפר עליו" כפרה בפני עצמו, דמאי יהיה כפרה זאת, אם כפרת דברים שהוא הוידוי - כבר כתב הוידוי למעלה (פסוק יז), ואם כפרת דמים - והלא אחר כך כתיב כפרת דמים, אלא כך פירושו; "וכפר", ומה הוא כפרתו וכו'. ומה שאמר שיהיו מעורבים, דרשו מדכתיב בפרשת תצוה (שמות ל', י') "וכפר עליו מדם חטאת הכפורים אחת בשנה", כפרה אחת ולא שתים, ואם כן צריך שיהיו מעורבים כדי שיהא נתינה אחת: