מ"ג ויקרא טז יח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצא אל המזבח אשר לפני יהוה וכפר עליו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה וְכִפֶּר עָלָיו וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר וְנָתַן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיָצָ֗א אֶל־הַמִּזְבֵּ֛חַ אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵֽי־יְהֹוָ֖ה וְכִפֶּ֣ר עָלָ֑יו וְלָקַ֞ח מִדַּ֤ם הַפָּר֙ וּמִדַּ֣ם הַשָּׂעִ֔יר וְנָתַ֛ן עַל־קַרְנ֥וֹת הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִפּוֹק לְמַדְבְּחָא דִּקְדָם יְיָ וִיכַפַּר עֲלוֹהִי וְיִסַּב מִדְּמָא דְּתוֹרָא וּמִדְּמָא דִּצְפִירָא וְיִתֵּין עַל קַרְנָת מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיצַדֵד וְיִפּוֹק מִן קוּדְשָׁא לְמַדְבְּחָא דִקְדָם יְיָ וִיכַפֵּר עֲלוֹי בְּאִשְׁתְּעוּת מִילַיָא וְיִסַב מֵאַדְמָא דְתוֹרָא וּמֵאַדְמָא דִצְפִירָא כַּד הִינוּן מְעַרְבִין וְיִתֵּן עַל קַרְנַת מַדְבְּחָא חֲזוֹר חֲזוֹר: |
רש"י
"וכפר עליו" - ומה היא כפרתו ולקח מדם הפר ומדם השעיר מעורבין זה לתוך זה
ומה שכתב (רש"י) 'ויתחיל מקרן מזרחית צפונית', לפי שהיה הכהן נכנס בקדשי הקדשים בקרן מערבית צפונית, שהיה הפרוכת פרוסה שם, וכן כשיצא היה יוצא שם, ונמצא מן הדין שאין מעבירין על המצות (יומא דף נח:) היה צריך להזות על קרן מערבית צפונית, אלא שכתב "ויצא" שצריך לצאת חוץ למזבח, ולפיכך מתחיל בקרן מזרחית צפונית, אלא שהזקיקו לצאת מן המזבח, לפיכך אחר שהזה על קרן צפונית מזרחית חוזר להזות על קרן מערבית צפונית, וסובב המזבח:
[כח] מה הוא כפרתו וכו'. פירוש, שאין "וכפר עליו" כפרה בפני עצמו, דמאי יהיה כפרה זאת, אם כפרת דברים שהוא הוידוי - כבר כתב הוידוי למעלה (פסוק יז), ואם כפרת דמים - והלא אחר כך כתיב כפרת דמים, אלא כך פירושו; "וכפר", ומה הוא כפרתו וכו'. ומה שאמר שיהיו מעורבים, דרשו מדכתיב בפרשת תצוה (שמות ל', י') "וכפר עליו מדם חטאת הכפורים אחת בשנה", כפרה אחת ולא שתים, ואם כן צריך שיהיו מעורבים כדי שיהא נתינה אחת:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְכִפֶּר עָלָיו – וּמַה הִיא כַּפָּרָתוֹ? וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר, מְעֹרָבִין זֶה לְתוֹךְ זֶה.
רמב"ן
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[ז] "ויצא אל המזבח אשר לפני ה' " מה תלמוד לומר? אמר ר' נחמיה, לפי שמצינו בפרו הבא על כל המצות שהוא עומד חוץ למזבח ומזה על הפרוכת בשעה שהוא מזה, יכול אף זה כן? תלמוד לומר "ויצא אל המזבח". והיכן היה? לפנים מן המזבח. [ח] או אינו מדבר אלא במזבח החיצון?... ת"ל "אשר לפני ה' "-- הא אינו מדבר אלא במזבח הפנימי.
[ט] "וכפר עליו"-- כפרה שהוא בגופו.
"ולקח מדם הפר ומדם השעיר"-- בזמן שהן מעורבים. יכול מִזה בפני עצמו ומִזה בפני עצמו? תלמוד לומר (שמות ל, י) "מדם חטאת הכפורים אחת"-- הא מה אני מקיים "מדם הפר ומדם השעיר"? בזמן שהן מעורבים.
[י] "ונתן על קרנות המזבח"-- מתחיל מקרן מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית, דרומית מזרחית. מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון, שם הוא גומר על מזבח הפנימי. ר' יהודה אומר משום ר' אליעזר, במקומו הוא עומד ומחטא. ועל כולם הוא נותן מלמטה למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו שהוא נותן מלמעלה למטה.
[יא] "סביב"-- ר' ישעמאל אומר נאמר כאן "סביב" ונאמר להלן (ויקרא א, ה) "סביב". מה "סביב" האמור כאן-- הפסק ארבע מתנות, אף "סביב" האמור להלן-- הפסק ארבע מתנות.