מפרשי רש"י על ויקרא ה כב
רש"י
"וכחש בה" - שכפר על אחת מכל אלה אשר יעשה האדם לחטוא ולהשבע על שקר לכפירת ממון
רש"י מנוקד ומעוצב
וְכִחֶשׁ בָּהּ – שֶׁכָּפַר עַל אַחַת מִכָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר יַעֲשֶֹה הָאָדָם, לַחֲטֹא וּלְהִשָּׁבַע עַל שֶׁקֶר לִכְפִירַת מָמוֹן.
מפרשי רש"י
[לא] שכפר. פירוש, אבל אם לא כפר לתובעו כשתבעו, אלא מעצמו נשבע שאין לפלוני כלום אצלי, אינו חייב, דקרא קאמר (פסוק כא) "וכיחש בעמיתו", משמע שעמיתו תבעו:
[לב] על אחת מכל אלה. פירוש, שאין הכתוב כמשמעו "על אחת מכל אשר יעשה לחטוא", ויהיה משמע שכל עושה עבירה חייב בקרבן אשם, דאם כן יקשה מאי שנא דכתב רחמנא הני דלעיל אם על כל דבר חייב, אלא פירושו 'על אחת מכל אלה' דוקא. והוצרך להוסיף 'ולהשבע על שקר', דהא בחטא לחוד לא מייתי קרבן אשם, אלא פירוש 'לחטוא ולהשבע על שקר'. ואף על גב דלא כתיב בקרא, קאי אדלעיל, שאמר "ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה לחטוא", והוא נשבע על שקר: