מ"ג ויקרא ה כב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם לַחֲטֹא בָהֵנָּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֽוֹ־מָצָ֧א אֲבֵדָ֛ה וְכִ֥חֶשׁ בָּ֖הּ וְנִשְׁבַּ֣ע עַל־שָׁ֑קֶר עַל־אַחַ֗ת מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה הָאָדָ֖ם לַחֲטֹ֥א בָהֵֽנָּה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אוֹ אַשְׁכַּח אֲבֵידְתָא וְכַדֵּיב בַּהּ וְאִשְׁתְּבַע עַל שִׁקְרָא עַל חֲדָא מִכֹּל דְּיַעֲבֵיד אֲנָשָׁא לִמְחָב בְּהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אוֹ אַשְׁכַּח אֲבִדְתָּא וְיִכְפּוֹר בָּהּ וְאִשְׁתְּבַע עַל שִׁיקְרָא עַל חַדָא מִכָּל דְיַעֲבֵיד אֵינָשָׁא לְאִתְחַיָיבָא בְּהוֹן: |
רש"י
"וכחש בה" - שכפר על אחת מכל אלה אשר יעשה האדם לחטוא ולהשבע על שקר לכפירת ממון
מפרשי רש"י
[לב] על אחת מכל אלה. פירוש, שאין הכתוב כמשמעו "על אחת מכל אשר יעשה לחטוא", ויהיה משמע שכל עושה עבירה חייב בקרבן אשם, דאם כן יקשה מאי שנא דכתב רחמנא הני דלעיל אם על כל דבר חייב, אלא פירושו 'על אחת מכל אלה' דוקא. והוצרך להוסיף 'ולהשבע על שקר', דהא בחטא לחוד לא מייתי קרבן אשם, אלא פירוש 'לחטוא ולהשבע על שקר'. ואף על גב דלא כתיב בקרא, קאי אדלעיל, שאמר "ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה לחטוא", והוא נשבע על שקר:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
העמק דבר
• לפירוש "העמק דבר" על כל הפרק •
"ונשבע על שקר" - זהו המעילה בה'.
"על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטוא בהנה" - דווקא אם נשבע על דבר שנקרא חוטא, על הכחשה שלפני השבועה. לאפוקי אם הכחיש בהבטחה ליתן, דאפילו אם היה מודה, היה פטור על-פי דין, אז אין השבועה מחייבת אשם.