מפרשי רש"י על ויקרא ב ח
רש"י
"אשר יעשה מאלה" - מאחד מן המינים הללו (ת"כ)
"והקריבה" - בעליה אל הכהן
"והגישה" - הכהן
"אל המזבח" - מגישה לקרן דרומית מערבית של מזבח
רש"י מנוקד ומעוצב
אֲשֶׁר יֵעָשֶֹה מֵאֵלֶּה – מֵאֶחָד מִן הַמִּינִים הַלָּלוּ.
וְהִקְרִיבָהּ – בְּעָלֶיהָ אֶל הַכֹּהֵן.
וְהִגִּישָׁהּ – הַכֹּהֵן.
אֶל הַמִּזְבֵּחַ – מַגִּיעָהּ [ספרים אחרים: מַגִּישָׁהּ] לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית שֶׁל מִזְבֵּחַ (סוטה י"ד ע"ב).
מפרשי רש"י
[כג] מאחד מן המינים הללו. אף על גב דקרא כתיב במנחת מרחשת בלבד, והיה לפרש "מאלה" קאי אמנחה זאת בלבד, והא דקאמר "מאלה" רוצה לומר סולת ושמן, אבל היה קשה, שהרי אינו עושה השמן ולא הסולת שיאמר "אשר יעשה מאלה":
[כד] והקריבה בעליה אל הכהן. פירוש, הא דכתיב "והבאת" לנוכח "והקריבה" לנסתר, מפני כי "והבאת" קאי על כלל ישראל, שמדבר הכתוב עמהן לנוכח, ו"הקריבה" קאי על בעל המנחה אשר אינו לפנינו, אומר עליו בלשון נסתר:
[כה] והגישה [הכהן] אל המזבח. ולא כמו "והקריבה" דהוא בבעל המנחה, דהא לפני זה כתיב "והקריבה אל הכהן", אם כן מכאן ואילך בכהן הוא מדבר (כ"ה ברא"ם):
[כו] מגיעה אל קרן דרומית מערבית. נתבאר בפרשת צו (להלן ו, ז) אצל "וזאת תורת המנחה":
[כז] היא הקומץ. דכתיב (ר' פסוק ב) "וקמץ משם מלא קמצו והקטיר הכהן את אזכרתה":