מפרשי רש"י על דברים כה ט
<< | מפרשי רש"י על דברים • פרק כ"ה • פסוק ט' | >>
• א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • יז • יח • יט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְנִגְּשָׁ֨ה יְבִמְתּ֣וֹ אֵלָיו֮ לְעֵינֵ֣י הַזְּקֵנִים֒ וְחָלְצָ֤ה נַעֲלוֹ֙ מֵעַ֣ל רַגְל֔וֹ וְיָרְקָ֖ה בְּפָנָ֑יו וְעָֽנְתָה֙ וְאָ֣מְרָ֔ה כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִבְנֶ֖ה אֶת־בֵּ֥ית אָחִֽיו׃
רש"י
"וירקה בפניו" - (יבמות קו) על גבי קרקע
"אשר לא יבנה" - מכאן למי שחלץ שלא יחזור וייבם דלא כתיב אשר לא בנה אלא אשר לא יבנה כיון שלא בנה שוב לא יבנה
רש"י מנוקד ומעוצב
וְיָרְקָה בְּפָנָיו – עַל גַּבֵּי קַרְקַע (ספרי רצא; יבמות ק"ו ע"ב).
אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה – מִכָּאן לְמִי שֶׁחָלַץ, שֶׁלֹּא יַחֲזֹר וִייַבֵּם; דְּלָא כְּתִיב 'אֲשֶׁר לֹא בָּנָה', אֶלָּא אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה: כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּנָה, שׁוּב לֹא יִבְנֶה (ספרי שם; יבמות י' ע"ב).
מפרשי רש"י
[יח] וירקה בפניו על גבי קרקע. אבל אין פירושו שתרוק בפניו ממש, דלא כתיב 'וירקה תוך פניו' דהוי משמע דוקא כן, אבל "וירקה בפניו" משמע שיהיה בפניו. וכן שמשו רז"ל לשון זה במסכת עבודה זרה בפרק רבי ישמעאל (נג.) 'רק בפניה, השתין בפניה'. והא דלא כתב 'וירקה לפניו', דכיון שהרוק הוא בזיון ליבם, שייך לומר "וירקה בפניו", אף על גב שהרוק על הארץ, מפני שהוא בזיון, נאמר הבזיון בלשון "בפניו", כאילו היה בפניו. ובכל מקום נאמר "בפניו" אצל בזיון, כדלעיל 'רק בפניה, השתין בפניה', לכך כתיב "בפניו":