מפרשי רש"י על בראשית מה כו
| מפרשי רש"י על בראשית • פרק מ"ה • פסוק כ"ו | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • יא • יב • יד • טז • יז • יט • כג • כד • כו • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיַּגִּ֨דוּ ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר ע֚וֹד יוֹסֵ֣ף חַ֔י וְכִֽי־ה֥וּא מֹשֵׁ֖ל בְּכׇל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וַיָּ֣פׇג לִבּ֔וֹ כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין לָהֶֽם׃
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
וְכִי הוּא מֹשֵׁל – וַאֲשֶׁר הוּא מוֹשֵׁל.
וַיָּפָג לִבּוֹ – נֶחֱלַף לִבּוֹ וְהָלַךְ מִלְּהַאֲמִין; לֹא הָיָה לִבּוֹ פּוֹנֶה אֶל הַדְּבָרִים. לְשׁוֹן "מְפִיגִין טַעֲמָן" בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (פסחים מ"א ע"א; ביצה י"ד ע"א); וּכְמוֹ: "מֵאֵין הֲפֻגוֹת" (איכה ג,מט). "וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר" (ירמיהו מח,יא), מְתַרְגְּמִינָן "וְרֵיחֵיהּ לָא פָג".
מפרשי רש"י
[יט] אשר הוא מושל. לפי שזה הוא אחד מד' לשונות של 'כי', שהרי 'כי' משמש בלשון 'אם', והוא משמש בלשון 'אשר' בכמה מקומות:
[כ] נחלף לבו והלך מלהאמין. הרמב"ן דחה פירושו ופירש הוא "ויפג לבו" לשון שביתה ובטול, כמו "עיני נגרה ולא תדמה מאין הפוגות" (איכה ג', מ"ט), וכן "ויפג" שנפסק ונתבטל חיות לבו עד שהיה כמת. ולי נראה כי לשון 'פוגת' על כל דבר שינוי, וזה נקרא 'פוגת', וכן מוכח התרגום שתרגם (כאן) 'והוי מילין פייגין על ליביה', שלא היו מיושבים על לבו, ואין דעתו נחה בזה, כי לא האמין להם. וכן נראה לי "מאין הפוגות" פירושו מאין שינוי. ולפירוש הרמב"ן לא יתכן תרגום אונקלוס שתרגם 'על ליביה':