מפרשי רש"י על בראשית מה ד
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק מ"ה • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • יא • יב • יד • טז • יז • יט • כג • כד • כו • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֧ף אֶל־אֶחָ֛יו גְּשׁוּ־נָ֥א אֵלַ֖י וַיִּגָּ֑שׁוּ וַיֹּ֗אמֶר אֲנִי֙ יוֹסֵ֣ף אֲחִיכֶ֔ם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י מִצְרָֽיְמָה׃
רש"י
"גשו נא אלי" - ראה אותם נסוגים לאחור אמר עכשיו אחי נכלמים קרא להם בלשון רכה ותחנונים והראה להם שהוא מהול (ב"ר)
רש"י מנוקד ומעוצב
גְּשׁוּ נָא אֵלַי – רָאָה אוֹתָם נְסוֹגִים לְאָחוֹר; אָמַר: עַכְשָׁו אַחַי נִכְלָמִים. קָרָא לָהֶם בְּלָשׁוֹן רַכָּה וְתַחֲנוּנִים, וְהֶרְאָה לָהֶם שֶׁהוּא מָהוּל (שם; ב"ר צג,י).
מפרשי רש"י
[ד] גשו נא אלי ראה שהם נסוגים אחור קרא להם בלשון רכה והראה להם שהוא מהול. והקשה הרא"ם אם הוציא רש"י מה שהיו נסוגים לאחור מלשון "גשו נא אלי" - דאם לא היו נסוגים לאחור למה הוצרך לקראם לומר "גשו נא אלי" - אם כן מה שמסיים 'הראה להם שהוא מהול' מנא ליה זה, אם מלשון "גשו נא אלי" שלכך אמר "גשו נא אלי" להראות להם המילה - הרי פירש כי לשון "גשו נא" שהיו נסוגים לאחור ואמר "גשו נא" שיהו חוזרים למקומם, אבל אם לא היו נסוגים אחור אלא על מקומם היו עומדים הוי שפיר, דכיון דכתיב "גשו נא" אם כן על כרחך לקרב אותם יותר אליו, ואין זה אלא להראות להם המילה, ויראה לי שלא קשה מידי, שעל כרחך היו נסוגים לאחור דאם לא כן למה הוצרך לקרות אותם בלשון רכה, דהוי ליה לומר "גשו", ומדאמר "גשו נא" בלשון רכה שמע מינה שהיו נסוגים לאחור, והוצרך לקרותם בלשון רכה שלא יהיו יראים לחזור אליו כיון שהיו נסוגים לאחור מתחלה, ומכל מקום אין הכתוב רצה לומר שכבר נסוגו לאחור, דמסתמא יוסף לא היה מניח אותם להיות נסוגים אחור, אלא שהתחילו להיות נסוגים, וזהו שלא כתב 'ראה שנסוגו אחור' אלא 'נסוגים', כלומר שהתחילו להיות נסוגים, ואם כן למה אמר "גשו נא", "אלא בשביל להראות להם המילה. ועוד דהוי ליה לומר 'אל תהיו נסוגים אחור' לא "גשו נא אלי", אלא שכוונתו היה שיגשו אליו לגמרי - כדי להראות להם המילה:
בד"ה גשו כו' דקא דייקי לה כו' נ"ב ולי נראה להוסיף דבודאי עיקר ההתקרבות הוא מחמת המילה ולא מחמת פיוס שהרי אם ידבר ברכה ובתחנונים ממילא יתקרבו וגם לשון הגשה הוא לשון קירוב ממש והיה מתיירא שמא יתבהלו ע"כ אמר נא כלומ' שהגשה הזאת תהיה בלשון רכה א"נ מדקאמר גשו כו' משמע שהיה מקרבן כו' ומדקא' אלי משמ' בקרוב ממש ומחמת המילה כלומ' גשו נא לדבר שאלי וק"ל מהרש"ל: