מפרשי רש"י על בראשית מג טז


| מפרשי רש"י על בראשיתפרק מ"ג • פסוק ט"ז |
ב • ג • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טז • יח • כ • כג • כה • כו • כח • ל • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית מ"ג, ט"ז:

וַיַּ֨רְא יוֹסֵ֣ף אִתָּם֮ אֶת־בִּנְיָמִין֒ וַיֹּ֙אמֶר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּית֔וֹ הָבֵ֥א אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים הַבָּ֑יְתָה וּטְבֹ֤חַ טֶ֙בַח֙ וְהָכֵ֔ן כִּ֥י אִתִּ֛י יֹאכְל֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים בַּֽצׇּהֳרָֽיִם׃


רש"י

"וטבוח טבח והכן" - כמו ולטבוח טבח ולהכן ואין טבוח לשון צווי שהיה לו לומר וטבח

"בצהרים" - זה מתורגם בשירותא שהוא לשון סעודה ראשונה בלשון ארמי ובלע"ז דיזנ"ר ויש הרבה בגמרא שדא לכלבא שירותיה בצע אכולא שירותא (ברכות לט) אבל כל תרגום של צהרים טיהרא


רש"י מנוקד ומעוצב

וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן – כְּמוֹ 'וְלִטְבֹּחַ טֶבַח וּלְהָכֵן'. וְאֵין "טְבֹחַ" לְשׁוֹן צִוּוּי, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר 'וּטְבַח'.
בַּצָּהֳרָיִם – זֶה מְתֻרְגָּם "בְּשֵׁירוּתָא", שֶׁהוּא לְשׁוֹן סְעֻדָּה רִאשׁוֹנָה בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי, וּבְלַעַ"ז דישני"ר [disner = ארוחת־צהריים[1]]. וְיֵשׁ הַרְבֵּה בִּגְמָרָא: "שְׁדָא לְכַלְבָּא שֵׁירוּתֵהּ" (תענית י"א ע"ב), "בְּצַע אַכֻּלָּא שֵׁירוּתָא" (ברכות ל"ט ע"ב). אֲבָל כָּל תַּרְגּוּם שֶׁל "צָהֳרַיִם" – 'טִיהֲרָא'.

מפרשי רש"י

[יז] שהיה לומר וטבח. רוצה לומר הב' בפתח על משקל 'שמע', 'סלח'. ואין לומר שהוא על משקל 'זכור' 'אכול', כי לא מצאנו גזרה זאת 'אכול' 'זכור' 'אמור' רק באותן שאין למ"ד הפעל שלהן אחת מאותיות הגרון, אבל אותן שלמדיהן ח' - לעולם נמצא בפתח להרחיב על אות הגרון, 'שמע', סלח' 'פתח' 'לקח', ולפיכך היה לכתוב 'טבח' גם כן:

  1. ^ בעקבות שינויים בהרגלי האכילה של תושבי צרפת, disner הוא היום (מאז המאה הי"ט, עם הבדלים בין איזור לאיזור) ארוחת־הערב.