מ"ג בראשית מג טז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ הָבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֨רְא יוֹסֵ֣ף אִתָּם֮ אֶת־בִּנְיָמִין֒ וַיֹּ֙אמֶר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּית֔וֹ הָבֵ֥א אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים הַבָּ֑יְתָה וּטְבֹ֤חַ טֶ֙בַח֙ וְהָכֵ֔ן כִּ֥י אִתִּ֛י יֹאכְל֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים בַּֽצׇּהֳרָֽיִם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַחֲזָא יוֹסֵף עִמְּהוֹן יָת בִּנְיָמִין וַאֲמַר לְדִמְמֻנַּא עַל בֵּיתֵיהּ אַעֵיל יָת גּוּבְרַיָּא לְבֵיתָא וְכוֹס נִכְסְתָא וְאַתְקֵין אֲרֵי עִמִּי אָכְלִין גּוּבְרַיָּא בְּשֵׁירוּתָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַחֲמָא יוֹסֵף עִמְהוֹן יַת בִּנְיָמִין וַאֲמַר לִמְנַשֶׁה דִמְמַנָא אַפִּיטְרוֹפּוֹס עַל בֵּיתֵיהּ אָעֵיל יַת גוּבְרַיָא לְבֵיתָא וּפְרַע בֵּית נִיכְסְתָא וְסַב גִידָא נַשְׁיָא וְאַתְקַן תַּבְשִׁילָא בְּאַפֵּיהוֹן אֲרוּם עִמִי יֵיכְלוּן גוּבְרַיָא בְּאִישׁוֹן שֵׁירוּתָא דְטִיהֲרָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וטבוח טבח והכן" - כמו ולטבוח טבח ולהכן ואין טבוח לשון צווי שהיה לו לומר וטבח

"בצהרים" - זה מתורגם בשירותא שהוא לשון סעודה ראשונה בלשון ארמי ובלע"ז דיזנ"ר ויש הרבה בגמרא שדא לכלבא שירותיה בצע אכולא שירותא (ברכות לט) אבל כל תרגום של צהרים טיהרא 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן – כְּמוֹ 'וְלִטְבֹּחַ טֶבַח וּלְהָכֵן'. וְאֵין "טְבֹחַ" לְשׁוֹן צִוּוּי, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר 'וּטְבַח'.
בַּצָּהֳרָיִם – זֶה מְתֻרְגָּם "בְּשֵׁירוּתָא", שֶׁהוּא לְשׁוֹן סְעֻדָּה רִאשׁוֹנָה בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי, וּבְלַעַ"ז דישני"ר [disner = ארוחת־צהריים[2]]. וְיֵשׁ הַרְבֵּה בִּגְמָרָא: "שְׁדָא לְכַלְבָּא שֵׁירוּתֵהּ" (תענית י"א ע"ב), "בְּצַע אַכֻּלָּא שֵׁירוּתָא" (ברכות ל"ט ע"ב). אֲבָל כָּל תַּרְגּוּם שֶׁל "צָהֳרַיִם" – 'טִיהֲרָא'.

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וטבוח טבח:    צוה זה למנשה בנו שהרי בני יעקב נזהרים היו על השחיטה:

והכן:    זה נקור החלב, או יש לפרש והכן שזמן אותם בערב שבת ליום שבת כענין שכתוב (שמות טז, ה): " והיה ביום הששי והכינו וגו'", וכן תמצא בבראשית רבה "והכן" - אין והכן אלא שבת כמה דתימר "והכינו את אשר יביאו" הדא אמרה ששמר יוסף את השבת:

בצהרים:    זו היא שעת מאכל השרים והשופטים שיש להם להתעסק בצרכי צבור, וכן הכתוב יגנה האוכלים בשחר, הוא שאמר שלמה ע"ה (קהלת י, טז): "אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו", וישבח האוכלים בצהרים הוא שאמר (קהלת י, יז): "אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו":

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויאמר לאשר על ביתו" ולא רצה לדבר לאחיו עד צאת מאתו כל הנצבים עליו כדי להאריך בספור עמהם:

" הבא האנשים הביתה" אל בית הדירה. כי היה אז בשער המלך או במקום אשר ישפוט שם: " כי אתי יאכלו" לראות ענינם עם בנימין ולנסות אם יקנאו בו כשירבה משאת בנימין ממשאות כלם:


  1. ^ בעקבות שינויים בהרגלי האכילה של תושבי צרפת, disner הוא היום (מאז המאה הי"ט, עם הבדלים בין איזור לאיזור) ארוחת־הערב.
  2. ^ בעקבות שינויים בהרגלי האכילה של תושבי צרפת, disner הוא היום (מאז המאה הי"ט, עם הבדלים בין איזור לאיזור) ארוחת־הערב.