מפרשי רש"י על בראשית כט יא
רש"י
"ויבך" - לפי שצפה ברוח הקודש שאינה נכנסת עמו לקבורה ד"א לפי שבא בידים ריקניות אמר אליעזר עבד אבי אבא היו בידיו נזמים וצמידים ומגדנות ואני אין בידי כלום לפי שרדף אליפז בן עשו במצות אביו אחריו להורגו והשיגו ולפי שגדל אליפז בחיקו של יצחק משך ידו א"ל מה אעשה לציווי של אבא אמר לו יעקב טול מה שבידי והעני חשוב כמת
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיֵּבְךְּ – לְפִי שֶׁצָּפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁאֵינָהּ נִכְנֶסֶת עִמּוֹ לִקְבוּרָה (שם). דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁבָּא בְּיָדַיִם רֵיקָנִיּוֹת; אָמַר: אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אֲבִי אַבָּא – הָיוּ בְּיָדָיו נְזָמִים וּצְמִידִים וּמִגְדָּנוֹת, וַאֲנִי אֵין בְּיָדִי כְּלוּם (שם). לְפִי שֶׁרָדַף אֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו בְּמִצְוַת אָבִיו אַחֲרָיו לְהָרְגוֹ, וְהִשִּׂיגוֹ; וּלְפִי שֶׁגָּדַל אֱלִיפַז בְּחֵיקוֹ שֶׁל יִצְחָק (ד"ר ב,כ), מָשַׁךְ יָדוֹ. אָמַר לוֹ: מָה אֶעֱשֶׂה לַצִּוּוּי שֶׁל אַבָּא? אָמַר לוֹ יַעֲקֹב: טֹל מַה שֶּׁבְּיָדִי, וְהֶעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת (בראשית רבתי; ספר הישר).
מפרשי רש"י
[ז] והעני חשוב כמת. לפי שאין לו חיות מצד עצמו, שכל החיים יש להם קיום מצד עצמם בלבד ואינם צריכים לזולתם, והעני אין לו חיות מצד עצמו רק מצד אחרים, לכך מצד עצמו הוא חשוב כמת. ולפיכך כתיב (ויקרא כ"ה, ל"ו) "וחי אחיך עמך", שאחרים מחיים אותו. וזהו שאמר (משלי ט"ו, כ"ז) "ושונא מתנות יחיה", כי אחר שהוא שונא להיות חי מאחרים - אם כן יש לו חיות מעצמו, לפי שאינו מקבל החיות מאחרים. שאין ענין החיות רק החיות מעצמו, שלכך נקרא המעין שהוא נובע מעצמו ואין מקבל מאחר "מעיין חיים" (ר' שיה"ש ד, טו), מפני שהוא מעצמו נובע, וזהו החיים:
מה שפירש"י שצפה ברוח הקדש שאינה נכנסת עמו בקבורה קשה א"כ איך בכה נגדה וכי גילה לה אותה הבכייה על מה היתה לכן פירש ד"א בעבור שבא בידים ריקנים וזה גילה לה אבל חלילה שצדיק יבכה על איבוד ממון ואדרבה יודה לה' שהציל גופו כי היה בסכנה גדולה וגם אין כל אדם זוכה לשתי שולחנות וצריך האדם לשמוח על איבוד ממונו כי לכפרה הוא לו אלא הוא בכה מפני הנבוא' שראה וק"ל ולפיכך לא צריכין אנו להאבן עזרא שמהפך הפסוקים עיין שם מהרש"ל: