מפרשי רש"י על בראשית כט ב


| מפרשי רש"י על בראשיתפרק כ"ט • פסוק ב' | >>
ב • ג • ו • י • יא • יב • יג • יח • כ • כא • כה • כז • ל • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית כ"ט, ב':

וַיַּ֞רְא וְהִנֵּ֧ה בְאֵ֣ר בַּשָּׂדֶ֗ה וְהִנֵּה־שָׁ֞ם שְׁלֹשָׁ֤ה עֶדְרֵי־צֹאן֙ רֹבְצִ֣ים עָלֶ֔יהָ כִּ֚י מִן־הַבְּאֵ֣ר הַהִ֔וא יַשְׁק֖וּ הָעֲדָרִ֑ים וְהָאֶ֥בֶן גְּדֹלָ֖ה עַל־פִּ֥י הַבְּאֵֽר׃


רש"י

"ישקו העדרים" - משקים הרועים את העדרים והמקרא דבר בלשון קצרה


רש"י מנוקד ומעוצב

יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים – מַשְׁקִים הָרוֹעִים אֶת הָעֲדָרִים; וְהַמִּקְרָא דִּבֵּר בְּלָשׁוֹן קְצָרָה.

מפרשי רש"י

[א] משקים הרועים. פירוש שלשון "ישקו" אף על גב שהוא לשון עתיד - צריך לפרש בלשון הוה 'משקים'. וצריך להוסיף גם כן 'הרועים'. ואין לפרש דקאי על הרועים שנאספו עתה שלשה עדרי צאן, ויהיו אחר כך משקים הצאן, ולפי זה יהיו "ישקו" לשון עתיד כמשמעו, שזה לא יתכן, שלא נכתוב 'הרועים' בפסוק שיהיה קאי על זה "ישקו" לשון עתיד, אבל אם קאי על כל רועים דעלמא הוי שפיר, שפירושו "ישקו" מי שדרך להשקותו, והיינו הרועים, וכיון דאיירי ברועים דעלמא - כלומר שדרך רועים דעלמא להשקות מן הבאר, ולפי זה צריך להיות 'משקים הרועים' לשון הוה, שהרי כך הוא תמיד: