ספר הישר - מקרא ואגדה/תולדות

~79~

ויהי בשנת תשע וחמישים שנה לחיי יצחק בן אברהם, ורבקה אשתו עודנה עקרה בימים ההם. ותאמר רבקה אל יצחק הלא שמעתי אדוני כי גם שרה אמך היתה עקרה בימיה, עד אשר התפלל עליה אדוני אברהם אביך ותהר לו. עתה עמוד והתפלל אל האלוקים גם אתה וישמע את תפילתך ויזכור גם אותנו, למען חסדיו. ויען יצחק את רבקה אשתו לאמור כבר התפלל עליי אברהם אבי אל אלוקינו להרבות זרעי, עתה ממך היה העקרות הזה אלינו. ותאמר לו רבקה אך עתה קום והתפלל עליי גם אתה, וישמע ה׳ את תפילתך ונתן לי בנים. וישמע יצחק אל דברי אשתו, ויקומו וילכו יצחק ורבקה ארץ המוריה להתפלל שם ולדרוש שם את ה׳. ויבואו עד המקום ההוא, ויעמוד יצחק ויתפלל לנוכח אשתו אל ה׳ כי עקרה היא. ויאמר יצחק, ה׳ אלוקי השמים והארץ אשר טוב וחסדך מלאו כל הארץ, אתה אשר לקחת את אבי מבית אביו ומארץ מולדתו ותביאהו אל הארץ הזאת ותאמר לו ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול הים. עתה יאמנו דבריך אשר דיברת אל אבי, כי אתה ה׳ אלוקינו עינינו עליך לתת לנו זרע אנשים כאשר הבטחתנו כי אתה אלוקינו ועליך עינינו. וישמע ה׳ אל תפילת יצחק בן אברהם ויעתר לו, ותהר רבקה אישתו. ויהי בשבעה חודשים ויתרוצצו הבנים בקרבה, ויצר לה מאוד מאוד ותקץ מפניהם. ותאמר אל כל הנשים אשר היו איתה בארץ הנהיה לכם כדבר הזה אשר נעשה לי, ויאמרו אליה לא. ותאמר אליהן, למה זה אנוכי היה לי הדבר הזה מכל הנשים אשר היו בכל הארץ. ותלך ארץ המוריה לדרוש את ה׳ על הדבר הזה, ותלך אל שם ואל עבר בנו לשאול ולדרוש מאיתם על הדבר הזה ולבקש עליה מלפני ה׳ בדבר הזה. ותשאל גם את אברהם לבקש ולדרוש את ה׳ על כל הדבר הזה אשר קרה לה. וידרשו כולם את ה׳ על הדבר הזה, וישיבו לה דבר מאת ה׳. ויאמרו אליה שני ילדים בבטנך ושני לאומים יקומו מהם, ולאום מלאום יאמץ ורב יעבוד צעיר. וימלאו ימיה ללדת, ותכרע והנה תאומים בבטנה כאשר דיבר אליה ה׳. ויצא הראשון אדמוני כולו כאדרת שיער, ויקראו כל הארץ שמו עשו לאמור כי שלם זה מהבטן. ואחרי כן יצא אחיו ותאחז ידו בעקב עשו, על כן קרא שמו יעקב. ויהי יצחק בן אברהם בן שישים שנה בלדת אותם. ויגדלו הנערים עד חמש עשרה שנה, ויבואו באנשים. ויהי עשו איש מחשבות ומרמות, ויודע לצוד ציד בשדה. ויעקב היה איש תם וחכם יושב אוהלים ורועה צאן, ולומד מוסר ה׳ ומצות אביו ואמו.

~80~

ויגר יצחק עם בניו וביתו עם אברהם אביו בארץ כנען, כאשר ציוה אותם אלוקים. וישמעאל בן אברהם ובניו וכל אשר להם הלכו וישכנו שם בארץ החוילה וישבו שם. וגם כל בני הפילגשים אשר לאברהם הלכו באשר יגורו אל ארץ הקדם, כי שלחם אברהם מעל יצחק בנו ויתן להם מתנות וילכו להם. ויתן אברהם את כל אשר לו אל יצחק בנו וגם את כל חמודותיו נתן לו. ויצוהו לאמור, הלא ידעת ושמעת כי ה׳ הוא האלוקים בשמים ובארץ אין עוד מלבדו. והוא אשר לקחני מבית אבי וממולדתי, ויצילני מאור כשדים ומעצת רשעים כי בטחתי בו. ויביאני אל המקום הזה ויתן לי את כל חמדת הארץ הזאת, לא חסרתי דבר. ויבטיחני ויאמר לי, לזרעך אתן את כל הארץ הזאת והמה יירשוה בשמרם את מצותי ואת חקותי ואת תורותי ואת משפטי אשר ציויתי אותך ואשר אצוה אותם. ועתה בני שמע בקולי ושמור את מצות ה׳ אלוקיך אשר ציויתי אותך, לא תסור מן הדרך הישר ימין ושמאל למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם. וזכור את נפלאות ה׳ וחסדיו אשר עשה עמנו ואשר הצילנו מכף אויבינו, ויפילם ה׳ אלוקינו בידינו. ועתה כל אשר ציויתיך תשמור וממצות אלוקיך לא תסור ולא תעבוד אחר זולתו, למען ייטב לך ולזרעך אחריך. ולימדת את בניך ואת זרעך את מוסר ה׳ ואת מצוותיו, והוריתם הדרך הישרה אשר ילכו בה למען ייטב להם עד עולם. ויען יצחק את אביו ויאמר אליו אשר ציוה אדוני אעשה וממצות ה׳ אלוקיי לא אסור, ככל אשר צויתני אשמור. ויברך אברהם את יצחק בנו ואת בניו, וילמד אברהם את יעקב מוסר ה׳ ודרכיו. ויהי בעת ההיא וימת אברהם, בשנת חמש עשרה שנה לחיי יעקב ועשו בני יצחק. ויהיו כל ימי אברהם שבעים וחמש שנים ומאת שנה. וימת ויאסף אל עמיו בשיבה טובה זקן ושבע ימים, ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו. ויהי כאשר שמעו כל יושבי ארץ כנען כי מת אברהם, ויבואו כולם עם מלכיהם ושריהם וכל אנשיהם לקבור את אברהם. ויבואו כל יושבי ארץ חרן וכל משפחות בית אברהם וכל השרים והגדולים וכל בני הפילגשים אשר לאברהם, כי שמעו כי מת אברהם ויגמלו חסד לאברהם. וינחמו כולם את יצחק בנו, ויקברו את אברהם במערה אשר קנה מאת עפרון החתי ובניו לאחוזת קבר.

~81~

ויבכו כל יושבי ארץ כנען וכל יודעי אברהם את אברהם שנה תמימה, ויספרו עליו אנשים ונשים. וגם כל הילדים קטנים וכל יושבי הארץ בכו כולם על אברהם, כי היה אברהם טוב עם כולם וכי היה ישר עם אלוקים ועם אנשים. ולא קם עוד ירא אלוקים כאברהם אשר ירא את אלוקיו מנעוריו, ויעבוד ה׳ וילך בכל דרכיו מעודו קטן כל ימי חייו עד יום מותו. ויהי ה׳ עמו ויצילהו מעצת נמרוד ואנשיו, וילחם עם ארבעה מלכי עילם וינצחם. ויקרב את כל בני הארץ לעבודת האלוקים, וילמד את דרכי ה׳ לכל בני הארץ ויודיעם את ה׳. ויעש אשל ויטע בו כרם, ויערוך לחם באהלו תמיד לכל באי הארץ לאכול ולשתות ולשבוע בביתו. ויצל ה׳ את כל הארץ בעבור אברהם, ויושיעם ה׳ מחרון אפו אשר חרה אפו עליהם בימים ההם בעבור אברהם. ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלוקים את יצחק בנו ואת בניו, ויהי ה׳ עם יצחק כאשר היה עם אברהם אביו. כי שמר יצחק את כל מצות ה׳ כאשר ציוהו אברהם אביו, לא נטה מן הדרך הישר אשר ציוהו אביו ימין ושמאל. וילך עשו בעת ההיא אחרי מות אברהם לצוד ציד בשדה, כפעם בפעם להביא. ונמרוד מלך בבל הוא אמרפל הלך כפעם בפעם עם גיבוריו לצוד ציד גם הוא בשדה, ולהתהלך לרוח היום עם אנשיו. ויהי נמרוד עויין את עשו כל הימים, כי נפלה קנאה בלב נמרוד אל עשו כל הימים. ויהי ביום ההוא וילך עשו לצוד בשדה, וימצא את נמרוד מתהלך במדבר עם שני אנשיו. וכל גיבוריו ואנשיו היו עמו במדבר, אך רחקו ממנו וילכו מעליו הנה והנה לצוד. ויתחבא עשו אל נמרוד ויארוב לו במדבר, ונמרוד והאנשים אשר איתו לא ידעו. ויתהלך נמרוד ואנשיו בשדה לרוח היום כפעם בפעם, ולדעת איפה אנשיו צודים בשדה. ויבוא נמרוד ושני אנשיו אשר היו איתו, עד המקום אשר עשו שם. ויקם עליו עשו פתאום מהמארב אשר ארב לו שם, וישלוף חרבו וימהר וירץ אל נמרוד ויכרות את ראשו מעליו.

~82~

וילחם עשו עם שני האנשים אשר היו עם נמרוד מלחמה רבה ויצעקו עליו, ויפן עשו אליהם ויכם וימיתם בחרבו. וישמעו כל גיבורי נמרוד אשר הלכו מאיתו המדברה את קול הצעקה מרחוק, ויכירו את קול שני האנשים ההם. וירוצו לדעת מה זה ועל מה זה, וימצאו את מלכם ושני אנשיו אשר עמו נופלים מתים במדבר. ויהי כאשר ראה עשו את כל גיבורי נמרוד באים מרחוק, וינס ויברח וימלט. ויקח עשו את בגדי נמרוד החמודות אשר לנמרוד אשר הורישו אביו אשר בהם גבר נמרוד על כל הארץ, וירץ בהם עשו ויחביאם בביתו. ויקח עשו את הבגדים ההם וירץ העירה מפני אנשי נמרוד, ויבוא בית אביו עיף ויגע מפני הפחד ותקצר מאוד נפשו למות ויצר לו מאוד. וירא עשו כי קצרה נפשו למות וכי צר לו, ויגש אל יעקב אחיו וישב לפניו. ויאמר אל יעקב אחיו, הנה אנוכי הולך למות היום הזה ולמה זה לי בכורה. ויתחכם יעקב אל עשו בדבר הזה, וימכור את בכורתו ליעקב כי מה׳ היתה לו. וגם חלק עשו אשר לו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם מאת בני חת לאחוזת קבר מכר עשו ליעקב, ויקנה יעקב את כל אלה מאת עשו אחיו במחיר. ויכתוב יעקב את כל אלה בספר ויעד עדים על זה ויחתום, ויהי הספר ביד יעקב. ונמרוד בן כוש כאשר מת, וישאו אותו אנשיו ויביאוהו בבלה ויקברוהו בעירו. ויהיו כל ימי נמרוד אשר חי, חמש עשרה שנה ומאתים שנה וימת. והימים אשר מלך נמרוד על כל אנשי הארץ, חמש ושמונים שנה ומאת שנה. ומת נמרוד בחרב עשו בחרפה ובוז, וימיתהו זרע אברהם כאשר ראה בחלומו. ויהי כאשר מת נמרוד, ותחלק מלכותו לחלקים רבים. ויוסבו כל ממשלות נמרוד לכל מלכי הארץ ויקחום אחרי מות נמרוד, ויהיו כל אנשי בית נמרוד עבדים לכל מלכי הארץ ימים רבים.

~83~

ויהי בימים ההם אחרי מות אברהם, ויביא ה׳ על הארץ בשנה ההיא רעב גדול וכבד. ויהי בהיות הרעב בארץ כנען ויקם יצחק לרדת מצרימה מפני הרעב, כאשר עשה אברהם אביו. וירא ה׳ אל יצחק בלילה ההוא ויאמר אליו אל תרד מצרימה, קום לך גררה אל אבימלך מלך פלשתים ושב שם עד תם הרעב. ויקם יצחק וילך גררה כאשר ציוה אותו ה׳, וישב שם יצחק שנה תמימה. ויהי כבוא יצחק גררה, ויראו אנשי הארץ את רבקה אשתו כי טובת מראה היא. וישאלו כל אנשי גרר את יצחק לאשתו, ויאמר אחותי היא כי ירא לאמור אשתו פן יהרגוהו עליה אנשי הארץ. וילכו שרי אבימלך ויהללו את האשה אל אבימלך, ולא ענה אותם אבימלך דבר ולא שת לבו אל דבריהם. אך שמע כי הגידו לו כי אמר האיש אחותי היא, וידע המלך את הדבר הזה בלבו. ויהי מקץ שלושה חודשים לשבת יצחק בארץ, וישקף אבימלך בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו. כי ישב יצחק בבית המלך החיצונה, ותהי בית יצחק נגד בית המלך. ויאמר המלך אל יצחק, מה הדבר הזה אשר עשית לנו באמרך על אשתך אחותי היא. כמעט שכב אחד העם מגדוליהם את אישתך, והבאת עלינו אשם. ויאמר יצחק אל אבימלך כי יראתי פן אמות על אשתי, על כן אמרתי אחותי היא. בעת ההיא ציוה אבימלך לכל שריו וגדוליו, ויקחו את יצחק ואת רבקה אשתו ויביאום לפני המלך. ויצו המלך וילבישו את שניהם לבוש מלכות, וירכיבום ברחוב העיר. ויקראו לפניהם בכל הארץ לאמור זה האיש וזאת אשתו, כל הנוגע באיש הזה ובאשתו מות יומת. וישב יצחק ואשתו בית המלך, ויהי ה׳ את יצחק וילך הלוך וגדל לא חסר דבר. ויתן ה׳ את יצחק לחן בעיני אבימלך ובעיני כל עבדיו, ויעש אבימלך עם יצחק טובה. כי זכר אבימלך את השבועה ואת הברית, אשר היה בין אביו ובין אברהם. ויאמר אבימלך אל יצחק, הנה כל הארץ לפניך כטוב בעיניך שב עד אשר תשוב אל ארצך. ויתן אבימלך ביד יצחק שדות וכרמים ומיטב ארץ גרר לזרוע ולקצור ולאכול את פרי האדמה, עד אשר יכלו ימי הרעב.

~84~

ויזרע יצחק בארץ ההיא, וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכו ה׳. ויגדל האיש ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבודה רבה. ויהי כאשר כלו ימי הרעב וירא ה׳ אל יצחק ויאמר אליו, קום צא מן המקום הזה ושוב אל ארצך ארצה כנען. ויקם יצחק וישב חברונה אשר בארץ כנען, הוא וכל אשר לו כאשר ציוהו ה׳. ויהי אחרי כן וימת שלח בן ארפכשד בשנה ההיא, שנת שמונה עשרה שנה לחיי יעקב ועשו. ויהיו כל ימי שלח אשר חי, שלוש ושלושים שנה וארבע מאות שנה וימת. בעת ההיא שלח יצחק את יעקב בנו הקטן ביתה שם ועבר, ללמוד את מוסר ה׳ ואת תורתו לדעת את ה׳. וילך יעקב בית שם ועבר וילמוד את מוסר ה׳, וישב יעקב בבית שם ועבר שלושים ושתים שנה. ועשו אחיו לא הלך כי לא אבה ללכת, וישב בבית אביו ארצה כנען. ויהי עשו הולך השדה כל הימים לצוד ציד בשדה להביא, ככה יעשה עשו כל הימים. ועשו היה איש מחשבות ומרמות וצודה את לב כל האדם וגונב את דעתם, ויהי עשו גיבור חיל בשדה. ויהי מימים וילך עשו ארץ שעיר לצוד כפעם בפעם, וילך ויבא עד שדה שעיר הוא שדה אדום. וישב שם עשו בארץ שעיר לצוד בשדה, ימים וארבעה חודשים. וירא שם עשו בארץ שעיר בת איש כנעני, ושמה יהודית בת בארי בן עפר ממשפחת חת בן כנען. ויקחה עשו לאישה ויבוא אליה, בן ארבעים שנה היה עשו בקחתו אותה ויביאה חברונה ארץ מגורי אביו וישב שם. ויהי בימים ההם בשנת מאה ועשר שנים לחיי יצחק, היא שנת חמישים שנה לחיי יעקב. בעת ההיא מת שם בן נח בשנה ההיא, בן שש מאות שנה היה שם במותו. ויהי כאשר מת שם, וישב יעקב אל אביו חברונה אשר בארץ כנען. ובשנת חמישים ושש שנים לחיי יעקב, באו אנשים מחרן ויגידו לרבקה על אודות לבן בן בתואל אחיה. כי אשת לבן היתה עקרה בימים ההם ולא ילדה, וגם כל אמהותיו לא ילדו לו. ויזכור ה׳ את עדינה אשת לבן אחרי כן, ותהר ותלד שתי בנות תאומות. ויקרא לבן את שמות בנותיו, את שם הבכירה לאה ושם הקטנה רחל. ויבואו האנשים ההם ויגידו לרבקה את הדברים האלה, ותשמח רבקה מאוד כי פקד ה׳ את אחיה ויהיו לו בנים.

~85~

ויצחק בן אברהם זקן בא בימים, ועיניו כבדו מזוקן ותכהין ולא יכול לראות. בעת ההיא קרא יצחק אל עשו לאמור, שא נא כליך תליך וקשתך וקום צא השדה וצודה לי צידה. ועשה לי מטעמים והבאת לי ואוכלה בעבור אברכך בטרם מותי, כי אני זקנתי ושבתי. ויעש עשו כן וישא את כליו ויצא השדה לצוד ציד כפעם בפעם, להביא אל אביו כאשר ציוהו בעבור אשר יברך אותו. ותשמע רבקה את כל הדברים אשר דיבר יצחק אל עשו, ותמהר ותקרא ליעקב בנה לאמור. כזה וכזה דיבר אביך אל עשו אחיך וכה וכה שמעתי, עתה מהר עתה ועשה אשר אדבר אליך. קום ולך נא אל הצאן ולקחת לי משם שני גדיי עיזים טובים, ואעשה אותם מטעמים לאביך. והבאת את המטעמים לאביך ואכל בטרם יבוא אחיך מצידו, בעבור אשר יברכך אביך. וימהר יעקב ויעש כאשר ציותה אותו אמו, ויעש מטעמים ויביאם לפני אביו, טרם יבוא עשו מצידו. ויאמר יצחק אל יעקב מי אתה בני, ויאמר אני בכורך עשו עשיתי כאשר ציותני. עתם קום נא שבה ואכלת מצידי, בעבור אשר תברכני נפשך כאשר דיברת אליי. ויקם יצחק ויאכל וישת וייטב ליבו ויברך את יעקב ויצא מאיתו, והנה עשו אחיו בא מצידו מן השדה. ויעש גם הוא מטעמים, ויבא לאביו לאכול ולברכו. ויאמר יצחק אל עשו ומי איפה הצד ציד ויבא לי בטרם תבוא אתה ואברכהו, וידע עשו כי יעקב אחיו עשה את הדבר הזה. ויחר אף עשו ביעקב אחיו, כי עשה לו את הדבר הזה. ויאמר עשו הכי קרא יעקב שמו ויעקבני זה פעמים את בכורתי לקח, ויבך עשו בכי גדול. וישמע יצחק את קול עשו בנו בוכה, ויאמר יצחק אל עשו מה אעשה לך בני בא אחיך במרמה ויקח ברכתך. וישטום עשו את יעקב אחיו על הברכה אשר ברכו אביו, ויחר אפו עליו מאוד. ויירא יעקב מאוד מפני עשו אחיו, ויקם ויברח בית עבר בן שם ויסתר שם מפני אחיו.

~86~

ויעקב בן שישים שנה ושלוש שנים בצאתו מארץ כנען מחברון, ויתחבא יעקב בבית עבר מפני עשו אחיו ארבע עשרה שנה וילמוד שם עוד יעקב את דרכי ה׳ ואת מצוותיו. ועשו ראה כי ברח יעקב וימלט מידו, וכי לקח את הברכה בערמה. ויתעצב מאוד עשו ויחר לו גם על אביו ועל אמו, ויקם גם הוא ויקח את אשתו וילך ארצה שעיר מפני אביו ואמו וישב שם. וירא שם עשו עוד אישה מבנות חת ושמה בשמת בת אילון החתי, ויקחה לו לאישה על אשתו. ויקרא עשו את שמה עדה לאמור, כי עדה ממנו הברכה בעת ההיא. וישב עשו בארץ שעיר שישה חודשים, ופני אביו ואמו לא ראה. ויהי אחרי כן ויקח עשו את נשיו, ויקם וישב ארצה כנען. ויושב עשו את שתי נשיו חברונה, בית אביו. ותהיינה נשי עשו מכעיסים ומקציפים את יצחק ואת רבקה במעשיהם, כי לא הלכו בדרכי ה׳ ויעבדו אלוקי אביהן עץ ואבן אשר לימדום אביהן. וירשיעו מאוד מאבותם וילכו אחרי שרירות ליבם הרע ויזבחו ויקטרו לבעלים, ויקוצו מפניהם יצחק ורבקה. ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת, אם לוקח יעקב אשה כאלה מבנות הארץ למה לי חיים. ויהי בימים ההם ותהר עדה אשת עשו, ותלד לו בן. ויקרא עשו את שם בנו הנולד לו אליפז, ועשו בן שישים וחמש שנים בלדת אותו. וישמעאל בן אברהם מת בימים ההם, בשנת שישים וחמש שנים לחיי יעקב. ויהיו כל ימי ישמעאל אשר חי, שבע ושלושים שנה ומאת שנה וימת. וישמע יצחק כי מת ישמעאל ויספדהו, ויתאבל עליו יצחק ימים רבים. ויהי מקץ ארבע עשרה שנה לשבת יעקב בבית עבר, ויתאווה יעקב את פני אביו ואמו. ויבוא יעקב לבית אביו ואמו חברונה, ועשו שכח בימים ההם את אשר עשה לו יעקב אחיו על הברכה אשר לקח מאיתו בימים ההם. ויהי כראות עשו כי בא יעקב אל אביו ואל אמו, ויזכור את אשר עשה לו יעקב ויחר אפו עליו מאוד ויבקש להרגו. ויצחק בן אברהם זקן מאוד בא בימים, ויאמר עשו עתה הנה ימי אבי קרבו למות והיה במותו ואהרגה את יעקב אחי.

~87~

ויוגד לרבקה את הדבר הזה, ותמהר ותשלח ותקרא ליעקב בנה ותאמר אליו קום ברח לך חרנה אל לבן אחי. וישבת עמו ימים אחדים עד שוב חמת אחיך ממך, ואחר תבוא. ויקרא יצחק אל יעקב ויצוהו ויאמר לו, לא תיקח אשה מבנות כנען. כי כה ציוה אברהם אבינו אותנו בדבר ה׳ אשר ציוהו לאמור, לזרעך נתתי את הארץ הזאת. אם ישמרו בניך בריתי אשר כרתי איתך, ושמרתי גם אני לבניך את אשר דיברתי אליך ולא אעזבם. ועתה בני שמע בקולי לכל אשר אצוך וחדל לך לקחת אשה מבנות כנען, קום לך לך חרנה ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך. ולכן הישמר לך פן תשכח את ה׳ אלוקיך ואת כל דרכיו, בארץ אשר אתה הולך שמה, ונלוית אל אנשי הארץ ורדפת אחרי ההבל ועזבת את ה׳ אלוקיך. אך בבואך אל הארץ ועבדת שם את ה׳, לא תסור מן הדרך אשר צויתיך ואשר למדת לנטות ימין ושמאל. ואל שדי יתן לך רחמים לפני אנשי הארץ ולקחת אשה כחפצך שמה, טובה וישרה בדרכי ה׳. ויתן לך האלוקים את ברכת אברהם אביך לך ולזרעך, ויפרך וירבך והיית לקהל עמים בארץ אשר אתה הולך שם. והשיבך ה׳ אל הארץ הזאת, ארץ מגורי אביך בבנים ובעושר רב בשמחה ובטובה. ויכל יצחק לצוות את יעקב ולברכו, ויתן לו מתנות רבות וכסף וזהב וישלחהו. וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וישק להם, ויקם וילך פדנה ארם. ויעקב בן שבעים שנה ושבע שנים, בצאתו מארץ כנען מבאר שבע. ויהי בצאת יעקב ללכת חרנה, ויקרא עשו אל אליפז בנו וידבר אליו בסתר לאמור. עתה מהר וקח חרבך בידך, ורדפת אחרי יעקב ועברת לפניו אל הדרך וארבת לו והרגתו בחרבך באחד ההרים ולקחת את כל אשר לו ובאת.

~88~

ואליפז בן עשו איש מהיר ויודע קשת כאשר הורהו אביו, ויודע לצוד ציד בשדה וגיבור חיל. ויעש אליפז כאשר ציוהו אביו, ואליפז בן שלוש עשרה שנה בעת ההיא. ויקם אליפז וילך ויקח עמו עשרה אנשים אחי אמו איתו, וירדוף אחרי יעקב. וידבק את יעקב ויארוב לו, בגבול ארץ כנען מול עיר שכם. וירא יעקב את אליפז רודף אחריו הוא ואנשיו, ויעמוד יעקב במקום אשר הלך בו לדעת מה זה כי לא ידע הדבר. וישלוף אליפז את חרבו וילך הלוך וקרב הוא ואנשיו, מול יעקב. ויאמר אליהם יעקב, מה לכם כי באתם עד הלום ומה תרדפו בחרבכם. ויקרב אליפז מול יעקב ויען ויאמר אליו כה וכה ציוה לי אבי ועתה לא אעבור על מצותו אשר צוני, וירא יעקב כי דיבר עשו חזקה אל אליפז בנו. ויגש יעקב ויתחנן לאליפז ולאנשים אשר איתו לאמור, הנה כל אשר לי ואשר נתנו לי אבי ואמי קח לך ולך מעליי ואל תמיתני והיה לך הדבר הזה איתי לצדקה. ויתן ה׳ את חן יעקב בעיני אליפז בן עשו ואנשיו, וישמעו בקול יעקב ולא המיתוהו. ויקחו אליפז ואנשיו את כל אשר ליעקב ואת הכסף ואת הזהב אשר הוציא עמו מבאר שבע, לא השאירו לו דבר. וילכו מעליו אליפז ואנשיו, וישובו בארה שבע אל עשו. ויגידו לו את כל אשר קרה להם עם יעקב, ויתנו לו את כל אשר לקחו מאת יעקב. ויקצוף עשו על אליפז בנו ועל האנשים אשר איתו, על אשר לא המיתו את יעקב. ויענו ויאמרו אל עשו כי התחנן לנו יעקב על הדבר הזה לבלתי המית אותו, ויכמרו רחמינו אליו וניקח את כל אשר לו ונבוא. ויקח עשו את כל הכסף ואת הזהב אשר לקח אליפז מיד יעקב, ויתנם בביתו. בעת ההיא בראות עשו כי ברך יצחק את יעקב וכי ציוהו לאמור לא תיקח אשה מבנות כנען וכי רעות בנות כנען בעיני יצחק ורבקה, וילך הוא אל בית ישמעאל דודו ויקח את מחלת בת ישמעאל אחות נביות על נשיו לו לאשה.