מפרשי רש"י על בראשית יב יז
רש"י
"וינגע ה' וגו'" - במכת ראתן לקה שהתשמיש קשה לו (ב"ר)
"ואת ביתו" - כתרגומו ועל אנש ביתיה (ומדרשו לרבות כותליו ועמודיו וכליו ברש"י ישן)
"על דבר שרי" - ע"פ דבורה אומרת למלאך הך והוא מכה
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיְנַגַּע ה'... – בְּמַכַּת רָאֲתָן לָקָה, שֶׁהַתַּשְׁמִישׁ קָשֶׁה לוֹ (בראשית רבה מא,ב).
[וְאֶת בֵּיתוֹ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְעַל אֲנָשׁ בֵּיתֵיהּ". וּמִדְרָשׁוֹ: לְרַבּוֹת כְּתָלָיו וְעַמּוּדָיו וְכֵלָיו.]
עַל דְּבַר שָׂרַי – עַל פִּי דִּבּוּרָהּ: אוֹמֶרֶת לַמַּלְאָךְ "הַךְ" וְהוּא מַכֶּה (בראשית רבה מא,ב).
מפרשי רש"י
[לא] במכת ראתן. דאם לא כן למה הביא עליו נגעים ולא שאר חלאים, אלא במכת ראתן שהתשמיש קשה לו. ועוד מדחלק הכתוב שאמר "וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו", והוי למכתב 'וינגע ה' פרעה ואת ביתו נגעים גדולים', אלא נגעים של פרעה נגעים מיוחדים היו שלא היו לביתו, והיינו כי נגעים של פרעה מכת ראתן היה, שלא ישמש מטתו, ואילו לביתו נגעים אחרים היו. ובזה יתורץ מנא ידע פרעה שאשת איש היא, אלא משנוי הנגעים, שהוא לבד בא עליו מכת ראתן, וביתו שאר מכות, ובזה ידע שהיא אשת איש, ובא עליו מכת ראתן שלא ישמש מטתו: [לב] על פי דבורה. דאם לא כן 'על אודות' מבעיא ליה:
בד"ה מכת ראתן נ"ב אפשר מנגעים גדולים קנפיק מהרש"ל: בד"ה על פי כו' לא קשיא נ"ב ואולי לשם נמי על פי דיבורם שאמרו להדיא שלא לקדם מהרש"ל:
וינגע במכת וכו' - דאל"כ הול"ל וישלח ה' נגעים גדולים בפרעה וכו' א"נ נימא וינגע ה' את פרעה ואת ביתו נגעים גדולים אלא מוכח דמלבד הנגעים גדולים שהיו בו ובביתו היה לו בלבד נגע מיוחד שהוא ראתן שהתשמיש קשה לו:
על דבר וכו' - דאל"כ הכל מיותר דאנן מי לא ידעי' שהיה ע"ד שרי וא"צ לידחק כמ"ש הרא"ם ז"ל דאל"כ הול"ל על אודות דהא כמה זמני מנינו כן ע"ד אשר קדמו אתכם וכו' ומה שכתוב דכל היכא דאיכא למררש דרשי' אינו ענין לפירוש רש"י דאזיל לפי הפשט כדכתיבנא לעיל: