מפרשי רש"י על בראשית יב ז
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק י"ב • פסוק ז' | >>
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֵּרָ֤א יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהֹוָ֖ה הַנִּרְאֶ֥ה אֵלָֽיו׃
רש"י
"ויבן שם מזבח" - על בשורת הזרע ועל בשורת א"י
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ – עַל בְּשׂוֹרַת הַזֶּרַע וְעַל בְּשׂוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (בראשית רבה לט,טז).
מפרשי רש"י
[יד] על בשורת הזרע. ואף על גב שכבר בשרו אותו "ואעשך לגוי גדול" (פסוק ב), זה היה בתנאי "לך לך מארצך" (פסוק א), ויכול הנותן לחזור קודם שקיים התנאי, ושמא חזר הקב"ה קודם שקיים אברהם התנאי, ולפיכך עכשיו שבשרו כי "לזרעך" - בנה מזבח. אי נמי כיון שתלה המתנה במעשה, שאמר לו "לך לך מארצך", בקל אפשר להתלכלך בחטא ולא תתקיים הבטחה (ראה ברכות ד.), שהרי לאו הבטחה גמורה היה, שחסר מעשה, אבל הבטחה שהיא בלא מעשה יותר היא מקוים, כיון שלא תלאה בשום מעשה:
שם נ"ב ויבן שם מזבח פירש"י על בשורת הזרע ועל בשורת א"י כו' יש מקשין למה לי' לרש"י לפרושי תרוייהו ונ"ל מדקאמר ויבן שם מזבח לשונו משמע שם על המקום אשר בשרוהו דלעיל מיניה נאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת וע"כ נמי אבשור' זרע שמח ובעבורו בנה המזבח מדכתיב לה' הנראה אליו דהיינו תחילת הראייה ויאמר י"י אל אברם ויאמר לזרעך וק"ל ומה שהבטיחו הקב"ה מתחלה קודם הליכתו ואעשך לגוי גדול לא סמך כ"כ עליה לפי שהיא ברכה על תנאי ואינו דומה לברכה ממש וק"ל מהרש"ל:
ויבן וכו' על בשורת וכו' - מדכתיב שם משמע על בשורת הארץ וזהו שם ומדכתיב לה' הנראה אליו מיתורא דאליו משמע ג"כ על בשורת הזרע: