מפרשי רש"י על במדבר לב יז


| מפרשי רש"י על במדברפרק ל"ב • פסוק י"ז |
ג • יב • יז • יט • כד • כח • לב • לו • לח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר ל"ב, י"ז:

וַאֲנַ֜חְנוּ נֵחָלֵ֣ץ חֻשִׁ֗ים לִפְנֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר אִם־הֲבִֽיאֹנֻ֖ם אֶל־מְקוֹמָ֑ם וְיָשַׁ֤ב טַפֵּ֙נוּ֙ בְּעָרֵ֣י הַמִּבְצָ֔ר מִפְּנֵ֖י יֹשְׁבֵ֥י הָאָֽרֶץ׃


רש"י

"ואנחנו נחלץ חשים" - נזדיין מהירים כמו (ישעיהו ח) מהר שלל חש בז (שם ה) ימהר יחישה

"לפני בני ישראל" - בראשי גייסות מתוך שגבורים היו שכן נאמר בגד (דברים לג) וטרף זרוע אף קדקד ואף משה חזר ופירש להם באלה הדברים (שם ג) ואצו אתכם בעת ההיא וגו' חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל כל בני חיל וביריחו כתיב (יהושע ו) והחלוץ הולך לפניהם זה ראובן וגד שקיימו תנאם

"וישב טפנו" - בעודנו אצל אחינו

"בערי המבצר" - שנבנה עכשיו


רש"י מנוקד ומעוצב

וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים – נִזְדַּיֵּן מְהִירִים, כְּמוֹ: "מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז" (ישעיהו ח,ג); "יְמַהֵר יָחִישָׁה" (שם ה,יט).
לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – בְּרָאשֵׁי גְיָסוֹת, מִתּוֹךְ שֶׁגִּבּוֹרִים הָיוּ; שֶׁכֵּן נֶאֱמַר בְּגָד: "וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד" (דברים לג,כ). וְאַף מֹשֶׁה חָזַר וּפֵרַשׁ לָהֶם בְּ'אֵלֶּה הַדְּבָרִים': "וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא" וְגוֹמֵר, "חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל בְּנֵי חָיִל" (דברים ג,יח). וּבִירִיחוֹ כְּתִיב: "וְהֶחָלוּץ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם" (יהושע ו,יג), זֶה רְאוּבֵן וְגָד שֶׁקִּיְּמוּ תְּנָאָם.
וְיָשַׁב טַפֵּנוּ – בְּעוֹדֵנוּ אֵצֶל אַחֵינוּ.
בְּעָרֵי הַמִּבְצָר – שֶׁנִּבְנֶה עַכְשָׁו.

מפרשי רש"י

[ד] וישב טפנו בעודינו אצל אחינו. לא כמו מצב המקרא "ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנום אל הארץ וישב טפנו בערי המבצר", דמשמע אחר שהביאו את בני ישראל למקום נחלתם, אחר ירושה, דאם כן יקשה למה יהיו אז יושבים טפם בערי המבצר, ולא קודם לכן. או מה יעשה טפם קודם לכן, בעת כבוש וחלוק. אלא פירושו 'בעודנו אצל אחינו', דהיינו מיד ישבו טפנו בערי המבצר וכו':

[ה] בערי המבצר שנבנה עכשיו. שהרי עדיין לא היו ערי מבצר, שהרי בנו אותם, כדכתיב בקרא (פסוק טז), אלא 'בערי המבצר שנבנה עכשיו':