מ"ג במדבר לב יז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר מִפְּנֵי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַאֲנַ֜חְנוּ נֵחָלֵ֣ץ חֻשִׁ֗ים לִפְנֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר אִם־הֲבִֽיאֹנֻ֖ם אֶל־מְקוֹמָ֑ם וְיָשַׁ֤ב טַפֵּ֙נוּ֙ בְּעָרֵ֣י הַמִּבְצָ֔ר מִפְּנֵ֖י יֹשְׁבֵ֥י הָאָֽרֶץ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲנַחְנָא נִזְדָּרַז מַבְּעִין קֳדָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד דְּנַעֵילִנּוּן לַאֲתַרְהוֹן וְיִתֵּיב טַפְלַנָא בְּקִרְוִין כְּרִיכָן מִן קֳדָם יָתְבֵי אַרְעָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲנַחְנָא נִזְדְרַז מַבְעִין בְּגוֹ בְּנֵי יִשְרָאֵל עַד דִנְעִילוּנוּן לְאַתְרֵיהוֹן וְיֵתְבוּן טַפְלָנָא בְּקִרְוֵי חַקְלָא מִן קֳדָם יַתְבֵי אַרְעָא:
ירושלמי (קטעים):
בְּקִרְוִין תְּלוּלִין מִן קֳדָם דְמָרֵי אַרְעָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואנחנו נחלץ חשים" - נזדיין מהירים כמו (ישעיהו ח) מהר שלל חש בז (שם ה) ימהר יחישה

"לפני בני ישראל" - בראשי גייסות מתוך שגבורים היו שכן נאמר בגד (דברים לג) וטרף זרוע אף קדקד ואף משה חזר ופירש להם באלה (הדברים שם ג) ואצו אתכם בעת ההיא וגו' חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל כל בני חיל וביריחו כתיב (יהושע ו) והחלוץ הולך לפניהם זה ראובן וגד שקיימו תנאם

"וישב טפנו" - בעודנו אצל אחינו

"בערי המבצר" - שנבנה עכשיו

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים – נִזְדַּיֵּן מְהִירִים, כְּמוֹ: "מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז" (ישעיהו ח,ג); "יְמַהֵר יָחִישָׁה" (שם ה,יט).
לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – בְּרָאשֵׁי גְיָסוֹת, מִתּוֹךְ שֶׁגִּבּוֹרִים הָיוּ; שֶׁכֵּן נֶאֱמַר בְּגָד: "וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד" (דברים לג,כ). וְאַף מֹשֶׁה חָזַר וּפֵרַשׁ לָהֶם בְּ'אֵלֶּה הַדְּבָרִים': "וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא" וְגוֹמֵר, "חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל בְּנֵי חָיִל" (דברים ג,יח). וּבִירִיחוֹ כְּתִיב: "וְהֶחָלוּץ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם" (יהושע ו,יג), זֶה רְאוּבֵן וְגָד שֶׁקִּיְּמוּ תְּנָאָם.
וְיָשַׁב טַפֵּנוּ – בְּעוֹדֵנוּ אֵצֶל אַחֵינוּ.
בְּעָרֵי הַמִּבְצָר – שֶׁנִּבְנֶה עַכְשָׁו.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

חושים: נמהרים, כמו החישה מפלט לי:

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עד אשר אם הביאונום" בעוד שלא הביאונום. כמו עד לא עשה ארץ וחוצות. עד אם כלו:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

וישב טפנו וגו'. הוצרך לומר זה, גם לא אמרו כן למעלה כשהזכירו וערים לטפנו, נתכוונו לומר שאם ישבו טפם בערים בצורות אז יכולין להוסיף עוד תנאי אחר שלא ישובו לבניהם עד התנחל איש נחלתו פירוש אחר שיעברו שבע שנים של כיבוש ושבע שנים של חילוק, ואם לא יהיו בערי המבצר פירוש ערים בצורות אלא לשמירה כמצטרך לא יהיו בטוחים בהם להתעכב כל כך ארבע עשרה שנה אלא שבע שנים עד שיכבשו את הארץ, ולזה כתב מאמר וישב טפנו בערי המבצר באמצע שני המאמרים שכולם ענין אחד שהם מאמר ואנחנו נחלץ חושים וגו' עד הביאונום אל מקומם ומאמר לא נשוב אל בתינו עד התנחל וגו' ומן הראוי היה לו להסמיך שני המאמרים שהשני גזרה של הראשון ולא להפסיק בשלא כענין, ולדרכנו יתישב על נכון:

גם יתישב למה אמרו ב' גבולים נגדיים, א' עד אשר אם הביאונום וגו', וב' עד התנחל, והגם שהא' אמרו לענין נחלץ חושים והב' לענין השבתם לארצם, עם כל זה מפסוק ראשון משמע שלא חייבו עצמן אלא עד הביאם למקומן ולא עד התנחל, ולדברינו עלה על נכון, ואמר להם משה בנו לכם ערים לטפכם, דקדק לומר לכם, פירוש למה שברצונכם שהוא לבנות ערי מבצר, וכן היה דכתיב ויבנו את דיבון ואת עטרות וגו' שאלו הם ערי המבצר שהם העיירות הגדולות שהזכירו בשאלתם, ותמצא שלא חזרו לבתיהם עד אחר י"ד שנה של כיבוש וחילוק:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

חושים. ב' במסורה מתרי לישני הכא ואידך ובני דן חושים והיינו דאיתא בפרק מי שמת ודלמא כחושים של קנה פי' הרבה קנים יוצאים משורש אחד ולמעלה נפרדים זה מזה וכך פי' נחלץ כמו חושים של קנה שנאחזים זה בזה כך נחלץ למלחמה כי כן דרך הנלחמים להתקרב זה אל זה כדי שלא יפרידום האויבים:

<< · מ"ג במדבר · לב · יז · >>